האתר עדיין בבנייה

האם אפשר לדבר על חוקה בלי לדבר על השליטה בגדה?

מאמר: The Constitutional Overhaul and the West Bank: Is Israel's Constitutional Moment Occupied?

חוקרות/ים: Tamar Hostovsky Brandes

כתב עת: Israel Law Review

תאריך: 2023

DOI: https://doi.org/10.1017/S0021223723000195

המאמר טוען שאי אפשר להבין את הרגע החוקתי בישראל בלי להתייחס גם לשאלת השליטה בגדה המערבית ולמי נכלל בתוך הקהילה הפוליטית שמעצבת את החוקה.

מושגי יסוד בקצרה

חוקה היא מערכת כללי יסוד שמגדירה את מבנה השלטון, סמכויותיו וזכויות היסוד; חוקתנות היא התפיסה שלפיה גם רוב פוליטי ומוסדות שלטון מוגבלים על ידי כללים אלה. בהקשר של המאמר, המושג מסייע להבין כיצד כללי יסוד, בתי משפט וחוקי יסוד יכולים להגביל כוח ולייצב מחלוקת פוליטית.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

ההפגנות נגד השינויים החוקתיים המוצעים של ממשלת ישראל, שהחלו בינואר 2023, הסלימו למהפך חברתי כולל. מפגינים, פוליטיקאים ואקדמאים טענו כי הופר ה'חוזה החברתי' הקיים, שישראל זקוקה ל'חוזה חדש' וכי יש לחוקק 'חוזה חדש' כזה באמצעות חוקה. מאמר זה טוען כי בעוד שהקריאות לחקיקת חוקה מובנות, צורת השליטה הנוכחית של ישראל בגדה המערבית ומחויבותה לפרויקט ההתנחלויות מעכבות את ההיתכנות הפוליטית של חקיקת חוקה.

מבט על הקשר בין המשבר החוקתי בישראל לבין המציאות המשפטית והפוליטית בגדה המערבית.

מה נבדק במחקר

תמר הוסטובסקי ברנדס בוחנת את הרפורמה החוקתית בישראל דרך השאלה הרחבה של שליטה, אזרחות וגבולות הקהילה הפוליטית.

המאמר שואל האם ניתן לדבר על רגע חוקתי ישראלי כאילו הוא מתרחש רק בתוך גבולות האזרחות הישראלית הפורמלית, כאשר המציאות בגדה המערבית משפיעה על המשטר כולו.

הדיון מחבר בין משפט חוקתי, זכויות אדם, דמוקרטיה ושאלות של כיבוש ושליטה מתמשכת.

הממצאים המרכזיים

המאמר מצביע על כך שהמשבר החוקתי אינו מנותק מהמבנה הפוליטי הרחב שבו ישראל פועלת. שאלות של כוח, זכויות והשתתפות אינן נעצרות בקו הירוק.

כאשר קבוצה גדולה של אנשים מושפעת מהכרעות שלטוניות אך אינה משתתפת באופן שווה בעיצוב הכללים, מתחדדת השאלה מי הוא העם שמכונן את החוקה.

המאמר מציע שהעיסוק באיזונים ובלמים בתוך ישראל צריך לכלול גם את ההשלכות של השליטה בגדה על הדמוקרטיה הישראלית עצמה.

למה זה חשוב לישראל

הדיון הציבורי ברפורמה המשפטית התמקד לעיתים בממשלה, בכנסת ובבית המשפט. המאמר מרחיב את המבט אל השטח שבו מופעל כוח ישראלי בלי אזרחות שווה.

הוא מראה שחוקה אינה רק מסמך משפטי פנימי. היא גם סיפור על גבולות השייכות, על מי מקבל קול ועל מי נדרש לציית לכללים שלא השתתף בעיצובם.

לכן שאלת הדמוקרטיה בישראל קשורה גם לשאלת השליטה בגדה, ולא רק למבנה המוסדות בתוך מדינת ישראל הריבונית.

במילים פשוטות

אי אפשר לדבר ברצינות על כללי המשחק הדמוקרטיים בלי לשאול מי משתתף במשחק ומי מושפע ממנו מבחוץ או מלמטה.

המאמר מזכיר שהמשבר החוקתי הוא גם הזדמנות לשאול מהי קהילה פוליטית שוויונית, ולא רק מי ממנה שופטים.

התמצית שלעיל היא תמצית עצמאית בעברית, שנכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. היא אינה תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינה מטעם המחברים או כתב העת, ואינה מחליפה קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 9 ביוני 2026