מוסדות דמוקרטיים ושגשוג כלכלי
מאמרים על הקשר בין מוסדות דמוקרטיים, שלטון החוק, זכויות קניין, מימון, מדיניות ציבורית, אמון וצמיחה או רווחה כלכלית.
מאמר יכול להופיע ביותר מנושא אחד כאשר הוא עוסק, למשל, גם בזכויות וגם במוסדות או גם בפופוליזם וגם בבית המשפט. בעמוד זה מופיעות 102 תמציות שמשויכות לנושא.
חדש באתר
מגורים, הון משפחתי ובריאות חושפים אי־שוויון מורכב בחברה הערבית בישראל
Matan Markovizky ו-Jon Anson משתמשים במדגם של 192,646 פרטים ערבים מ-41,859 משקי בית ו-317 אזורים סטטיסטיים, על בסיס מפקד 1995 ומעקב עד סוף 2001. המאמר מראה שהון כלכלי ותרבותי וסולידריות משפחתית קשורים לתמותה נמוכה יותר, ושגם מקום המגורים והרכבו האתני מעצבים הבדלים בתוך האוכלוסייה הערבית בישראל.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
שילוב נשים ערביות בשוק העבודה מושפע מדתיות, מקום מגורים ואיכות המשרה
Ilan Shdema, Moshe Sharabi, Yaron Mor ו-Hisham Motkal Abu-Rayya מנתחים נתוני סקר רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2013 עד 2022, עם מדגם של 4,112 נשים ערביות מוסלמיות ונוצריות. המאמר מוצא קשר בין דתיות, מגורים ביישובים יהודיים או ערביים ותוצאות בשוק העבודה, ובמיוחד מדגיש השפעות בקרב נשים מוסלמיות על איכות התעסוקה, שכר והיקף משרה.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
ציבור בישראל קושר הוגנות בארנונה לשירותים עירוניים וסביבה
מרדכי מינץ ובוריס פורטנוב מנתחים סקר מקוון של יותר מ־500 משתתפים בישראל, שדגם אזור מגורים, גיל, הכנסה, מצב משפחתי ובעלות על דירה. לפי תקציר המקור, כ־55% תמכו בשיטה הנוכחית המבוססת על גודל נכס וכ־45% באלטרנטיבה מבוססת ערך, אך התמיכה הייתה רחבה בהרבה בשילוב איכות שירותים עירוניים, מרחב ירוק ואיכות אוויר בשיקולי המס.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בתי משפט לנוער מתעלמים מעוני ומתרגמים אותו לכשל הורי
יעל כהן־רימר בוחנת את בתי המשפט לנוער כזירה שבה עוני נוכח מאוד אך אינו מקבל מעמד משפטי כהסבר להזנחת ילדים. המאמר מציע להבין את ההליך כמשפט ״קרימיניסטרטיבי״, המשלב טקסי אשמה פליליים עם תלות במערכות רווחה, וקורא לאמץ פרדיגמה משפטית מודעת־עוני.
לקריאת העמוד
לא כל סוגי האמון מחזקים דמוקרטיה באותה מידה
ירון זליכה מנתח נתונים מ־100 מדינות המייצגות לפי תקציר המקור 88.5% מאוכלוסיית העולם. הממצא המרכזי הוא הבחנה חדה: אמון אישי ואמון חברתי כללי קשורים לדמוקרטיה חזקה יותר ולתרבות פוליטית ליברלית יותר, ואילו אמון מוסדי גבוה עלול להיקשר לפחות השתתפות, פחות דאגה לחירויות אזרח ופחות אפקטיביות שלטונית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
רפורמת החינוך לגיל הרך בישראל נבחנת דרך זכויות הילד
יערה שילה ואיריס בן דוד-הדר בוחנות את המעבר שבו מעונות יום לגילאי אפס עד שלוש עברו ממסגור של תמיכה באימהות עובדות אל מסגור חינוכי רחב יותר. תקציר המקור מדגיש שהרפורמה מחייבת השקעה בתשתיות, בהכשרת צוות ובסיוע כלכלי למשפחות, כדי שמדיניות הגיל הרך תשרת ילדים על בסיס צורך ולא על בסיס העדפות אוכלוסייה צרות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
למידה מרחוק חשפה אי־שוויון דיגיטלי בקרב סטודנטים ערבים בישראל
נסים כץ מציג ניתוח סוציו־טכני של חוויות סטודנטים ערבים בישראל בלמידה מרחוק. לפי תקציר המקור, המחקר נשען על ראיונות עומק עם 30 סטודנטים ומשלב את גישת העיצוב החברתי של טכנולוגיה עם תיאוריות ההון של בורדייה כדי להסביר כיצד תנאי חיים קודמים עיצבו את ההשפעה של הוראה מקוונת.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
תקשורת מדעית ציבורית תלויה גם במבנה חברתי־פוליטי
Niels G. Mede ועמיתיו מנתחים סקר של 71,922 משיבים ב־68 מדינות על דיאטות מידע מדעי והתנהגות תקשורתית סביב מדע. המאמר מראה כי מדיה חברתית היא מקור מרכזי למידע מדעי ברוב המדינות, וכי תנאים חברתיים־פוליטיים וכלכליים קשורים לדפוסי חשיפה, דיבור ומחאה סביב מדע.
לקריאת העמוד
בחירת מועמדים בתוך מפלגות משפיעה על שביעות הרצון מדמוקרטיה
Yael Shomer, Gert-Jan Put ו-Einat Gedalya-Lavy מנתחים את הקשר בין אופן בחירת מועמדים בתוך מפלגות לבין שביעות רצון אזרחית מדמוקרטיה. המאמר מראה שדמוקרטיה אינה מתחילה רק ביום הבחירות הכללי, אלא גם בשאלה מי מקבל כוח להשפיע על רשימות המועמדים שהאזרחים פוגשים בקלפי.
לקריאת העמוד
מודל הדמוקרטיה האתנית והוויכוח על שוויון אזרחי בישראל
Sammy Smooha משיב לביקורת על מודל הדמוקרטיה האתנית ומבהיר את השימוש במודל כמסגרת אנליטית להבנת ישראל וחברות מחולקות אחרות. המאמר חשוב משום שהוא מאלץ את הדיון הדמוקרטי להתמודד עם השאלה האם בחירות וזכויות אזרחיות יכולות להתקיים לצד העדפה מוסדית של קבוצת רוב אתנית.
לקריאת העמוד
ממשל אקולוגי ויעדי הפיתוח בר־הקיימא של האו״ם
המאמר מציב את המערכות האקולוגיות כתשתית שעליה נשענים כל 17 יעדי הפיתוח בר־הקיימא. הוא טוען שפיתוח כלכלי קצר־טווח וניהול משאבים לא מקיים פגעו ביכולת להתקדם, ומציע ממשל אקולוגי אדפטיבי שמחבר בין אדם לטבע ומשאיר אחריות מעשית גם לבעלי עניין מקומיים.
לקריאת העמוד
אכיפה מרכזית בוועדות קרואות ברשויות מקומיות כושלות
המחקר מיישם את מתודולוגיית ההבדלים בהפרשים באמצעות נתונים על 77 רשויות ישראליות בשנים 2000–2011 כדי לענות על שאלה זו. המחקר מוצא השפעה ניכרת של ועדות שהתכנסו על הביצועים הכספיים של הרשויות המקומיות, לרבות הפחתה של 11% בעלויות העבודה העירוניות, הפחתה של 6% בגירעונות השוטפים והפחתה של 40% בחוב העירוני. המחקר מוצא גם כמה עדויות לעלייה בגביית המס המקומית. בהקשר דמוקרטי, הממצא המרכזי הוא שהנושא אינו רק טכני או מקצועי: הוא משפיע על האופן שבו כוח מופעל, מוגבל ומוצדק כלפי אזרחים וקבוצות שונות.
לקריאת העמוד
זיהוי אסטרוטרפרים בפייסבוק הופך איום מידע דמוקרטי לבעיה מדידה
המאמר מנתח פעילות פייסבוק לאורך 15 חודשים שבהם התקיימו שלוש מערכות בחירות בישראל, ומראה כיצד תכונות פעילות ותזמון משפרות זיהוי של פרופילים החשודים כאסטרוטרפרים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
איכות מוסדית מתווכת בין דמוקרטיה לבין צמיחה כלכלית
Ben-Malka ו-Hadad מנתחים פאנל מאוזן של 123 מדינות בשנים 2011-2022 באמצעות מודל צמיחה מורחב וניתוח תיווך. הממצא המרכזי הוא שאיכות מוסדית מסבירה 83.3% מן ההשפעה הכוללת של דמוקרטיה על התמ"ג לנפש, לעומת 16.7% לחדשנות.
לקריאת העמוד
אומת ההיי־טק מציבה לדמוקרטיה הישראלית אתגר מוסדי
המאמר מציע לחשוב על ההיי־טק כעל חלק מן הפוליטיקה הישראלית, ולא רק כעל מנוע צמיחה. כאשר חדשנות נעשית מקור מרכזי לזהות לאומית ולמדיניות, עולה השאלה אם המוסדות הדמוקרטיים מצליחים לתווך בין יעילות, שוויון, ייצוג ופיקוח ציבורי.
לקריאת העמוד
עמדות לפיוס ולפשרה תלויות בציפיות לשלום ובאמון בדמוקרטיה
המחקר נשען על מדגמים מייצגים של 525 ישראלים ו-1,259 פלסטינים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. הממצא המרכזי הוא שציפיות לעתיד של שלום ודמוקרטיה מסבירות עמדות פיוס ופשרה מעבר למאפיינים דמוגרפיים ולעמדות פוליטיות.
לקריאת העמוד
אי־שוויון נטו נמוך יותר קשור לצמיחה ממושכת יותר
המאמר מצא שאי־שוויון נטו נמוך יותר קשור לצמיחה מהירה וממושכת יותר, גם כאשר שולטים בהיקף החלוקה מחדש. חלוקה מחדש פיסקלית אינה נראית בדרך כלל כמכשול צמיחה, למעט אפשרות של השפעה שלילית במקרים קיצוניים מאוד.
לקריאת העמוד
מוסדות חזקים מרככים את נזקי תנודתיות הסיוע הזר
Kathavate ו־Mallik מפתחים מודל שבו ממשלה מקבלת סיוע פועלת בתוך סביבה מוסדית באיכות נתונה, ובוחרת כיצד להקצות את הסיוע. הם בוחנים נתוני פאנל על 78 מדינות בשנים 1984-2004 בעזרת GMM, ומוצאים שתנודתיות סיוע קשורה שלילית לצמיחה לנפש, אך שההשפעה השלילית מתמתנת כאשר איכות המוסדות גבוהה יותר. המאמר ממקם יציבות תקציבית, אחריותיות ויכולת ממשלתית בלב שאלת האפקטיביות של סיוע בין־לאומי.
לקריאת העמוד
מוסדות ביניים מסבירים איך עקרונות מוסדיים מיושמים בשטח
Ménard ו־Martino טוענים שמוסדות אינם ניתנים להבנה או למדידה היטב כמושג כוללני אחד. הם מציעים מסגרת של meso-institutions שמחברת בין כללי מאקרו לבין התנהגות מיקרו, וכך מאפשרת מחקר אמפירי מדויק יותר.
לקריאת העמוד
איכות המערכת המשפטית וזכויות הקניין חשובה במיוחד לצמיחה
Parsa ו־Datta בונים שלושה מדדים משוקללים מתוך 20 אינדיקטורים מוסדיים ומנתחים פאנל של 77 מדינות, בחלוקה למדינות הכנסה בינונית וגבוהה. בעזרת GMM הם מוצאים שמוסדות משפיעים על צמיחה בעיקר דרך השקעה ומסחר יותר מאשר דרך פריון כולל, וששיפור איכות המערכת המשפטית וזכויות הקניין מניב תועלת גדולה במיוחד בתוצר לנפש. הממצאים מבחינים גם בין מדינות הכנסה בינונית, שנהנות יותר משיפור משפט וקניין, לבין מדינות הכנסה גבוהה, שנהנות יותר משיפור הסביבה הרגולטורית.
לקריאת העמוד
תשתיות ציבוריות תורמות לצמיחה רק כשהן ממומנות ומנוהלות היטב
Aschauer מרחיב מודל צמיחה נאו־קלאסי ומראה שכמות ההון הציבורי, יעילות השימוש בו ומימון באמצעות חוב חיצוני קשורים כולם לצמיחה מעברית. הממצאים מצביעים על תרומה חיובית לכמות וליעילות, אך על פגיעה בצמיחה כאשר ההשקעה ממומנת בחוב חיצוני גבוה.
לקריאת העמוד
הגנת משקיעי מיעוט מעלה את ערך החברות בשווקים עשירים
La Porta, Lopez-de-Silanes, Shleifer ו־Vishny מציגים מודל על השפעת ההגנה המשפטית על משקיעי מיעוט ועל בעלות תזרימית של בעל השליטה, ואז בוחנים אותו במדגם של 539 חברות גדולות מ־27 כלכלות עשירות. הם מוצאים ראיות לשווי גבוה יותר במדינות שבהן הגנת משקיעי המיעוט טובה יותר, וגם בחברות שבהן לבעל השליטה יש בעלות תזרימית גבוהה יותר. המאמר מציב את שלטון החוק התאגידי כתשתית כלכלית שמגינה על השתתפות הוגנת בשוק ההון.
לקריאת העמוד
יכולת מדינתית חזקה יותר קשורה ליותר מוצרים ציבוריים ותפוקה בסין
Cheng, Gawande ו־Qi משתמשים בשונות היסטורית באבדות אוכלוסייה בשל שלוש מרידות בשנים 1851-1880 ככלי לזיהוי שונות גאוגרפית ביכולת מדינתית מודרנית. מחוזות עם יכולת מדינתית גבוהה בסטיית תקן אחת מציגים פעילות חברתית־כלכלית גבוהה בכ־84%, וההשפעה עוברת דרך הוצאות ממשלה גבוהות יותר, מוצרים ציבוריים טובים יותר והשקעה פרטית מתומרצת יותר. המאמר מסייע להבחין בין מדינה חזקה במובן של יכולת ציבורית לבין כוח שלטוני בלתי מוגבל.
לקריאת העמוד
שחיתות פוגעת בתשואות שוקי מניות, אך סוג המוסד משנה את התוצאה
Lakshmi, Saha ו־Bhattarai מנתחים נתונים חודשיים על ברזיל, רוסיה, הודו וסין בשנים 1995-2014 בעזרת מודלי פאנל ו־Extreme Bounds Analysis. הם מוצאים ששחיתות ומוסדות חלשים נוטים להוריד תשואות מניות, אך אינטראקציות מוסדיות יוצרות תמונה מורכבת: איכות בירוקרטית יכולה למתן את הנזק, בעוד שחיתות בתוך סביבת חוק וסדר עלולה להוריד תשואות. המאמר מציע לחשוב על מוסדות כמשפחה של מנגנונים שונים ולא כמדד איכות אחד.
לקריאת העמוד
שלטון החוק משפיע על תקציבי תיירות בין מדינות בהודו
Dutta ו־Kar משתמשים באמידות פאנל דינמיות כדי לבדוק כיצד שלטון החוק משפיע על הקצאת תקציבי תיירות מן המרכז למדינות הודו. הממצא המרכזי הוא שהידרדרות בשלטון החוק במדינה קשורה לירידה בהקצאת התקציב לתיירות, אך הירידה קטנה יותר במדינות עשירות יותר. מבחינת מדיניות, המאמר מציג את שלטון החוק והתקצוב הציבורי כמנגנונים משלימים לפיתוח מקומי.
לקריאת העמוד
שחיתות פיסקלית משנה את הקשר בין מסים, גבייה וצמיחה
Cerqueti ו־Coppier מפתחים מודל צמיחה מסוג Ramsey עם מוצר ציבורי יריבי אך לא־ניתן להדרה, שממומן ממסים שניתן להתחמק מהם באמצעות פקח מס מושחת. הם מראים שהיחס בין שיעור המס לבין גביית המס בדינמיקה של צמיחה אינו יחיד, ותלוי בין היתר בעוצמת אפקט הבושה במדינה. שיעורי הצמיחה של הכנסה ושל הכנסות ממסים יורדים כאשר שיעור המס עולה, אך הירידה חדה יותר במדינות שבהן אפקט הבושה נמוך.
לקריאת העמוד
מה קודם למה: דמוקרטיה או צמיחה באפריקה שמדרום לסהרה?
לפי תקציר RePEc, המחקר משתמש תחילה במדד הדמוקרטיה של Freedom House ולאחר מכן בודק רגישות בעזרת מדד Legislative Index of Electoral Competitiveness. הוא מוצא תמיכה בהשערת Lipset, שלפיה בטווח הארוך תוצר ריאלי גורם לדמוקרטיה, בבוצואנה וניזר בשני בסיסי הנתונים, בצ׳אד לפי Freedom House בלבד, ובחוף השנהב וגבון לפי LIEC בלבד. תמיכה בהשערת התאימות, שלפיה דמוקרטיה גורמת להכנסה ריאלית, נמצאה בבוצואנה לפי Freedom House ובמדגסקר, רואנדה, דרום אפריקה וסווזילנד לפי LIEC; תמיכה בהשערת הקונפליקט נמצאה בגבון ובסיירה לאון לפי בסיסי נתונים שונים.
לקריאת העמוד
קניין רוחני, חברות רב־לאומיות וצמיחה
לפי תקציר RePEc למאמר ב־Journal of Development Economics, המודל כולל חברות בצפון שממציאות מוצרים איכותיים יותר, חברות רב־לאומיות שמעבירות ייצור לדרום, וחברות דרומיות שמחקות מוצרים. חיזוק קניין רוחני בדרום, ובפרט אימוץ ויישום הסכם TRIPs, מוביל במודל לעלייה קבועה בהעברת טכנולוגיה בתוך חברות רב־לאומיות, לעלייה קבועה בתעסוקת מחקר ופיתוח בשלוחות דרומיות, לירידה קבועה בפער השכר צפון-דרום ולעלייה זמנית בקצב החדשנות בצפון.
לקריאת העמוד
פיצול הייצור העולמי ואי־שוויון בין מדינות
המאמר מפתח מודל סחר דינמי שבו מדינות שונות ברמת הפריון, ומראה שמסחר בתשומות ביניים עתירות הון יכול להעביר הון למדינות בעלות פריון גבוה ולהגדיל אי־שוויון עולמי בהכנסה וברווחה.
לקריאת העמוד
חירות כלכלית, דמוקרטיה וצמיחה
השפעת מערכות פוליטיות על צמיחה אינה מובנת רק דרך הבחנה בין משטרים דמוקרטיים ולא־דמוקרטיים. המחברים משתמשים במדדי חירות כלכלית של Gwartney-Lawson-Block ומוצאים שחירות כלכלית תורמת לצמיחה בלי תלות באופי המשטר הפוליטי, בעוד השפעת הדמוקרטיה על הצמיחה עמומה יותר ועשויה לפעול בעקיפין דרך ערוץ ההשקעה. המסר אינו אנטי־דמוקרטי אלא מוסדי: חירויות פוליטיות וכלכליות צריכות להיבחן יחד ולא להתבלבל זו בזו.
לקריאת העמוד
הגנת משקיעים, השתלטויות ותחרות על שליטה תאגידית
המאמר טוען שהגנת משקיעים חזקה מגדילה את יכולת המימון החיצוני של מציעים, אך היא משפרת יעילות בעיקר כאשר קיימת תחרות אפקטיבית על חברת היעד.
לקריאת העמוד
פתיחות למסחר, כוח פוליטי ופיתוח כלכלי
המאמר מפתח מודל שיווי משקל כללי דו־מגזרי עם חינוך ציבורי ממומן ממסים, וטוען שבכלכלות עתירות קרקע או משאבי טבע פתיחות למסחר עלולה להאט פיתוח כאשר הכוח הפוליטי נשלט בידי בעלי קרקע.
לקריאת העמוד
זכויות קניין וחוזים במשטרים דמוקרטיים ואוטוקרטיים
המאמר טוען שאוטוקרט יציב ובעל אופק שלטוני ארוך עשוי להגן על קניין וחוזים כדי להגדיל הכנסות עתידיות, בעוד שאוטוקרט לא יציב נוטה יותר להחרים נכסים זמינים. בדמוקרטיות, ההגנה על זכויות אלה מתחזקת בעיקר כאשר המערכת הדמוקרטית מתמשכת ומתבססת.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מרד הטאיפינג וזכויות קניין: מורשת מוסדית ארוכת טווח
המחקר מראה שבחלק מאזורי שלטון הטאיפינג, ובעיקר באזורי Late Taiping, התפתחו זכויות קניין חזקות יותר, יכולת פיסקלית מקומית גבוהה יותר ויותר ארגוני צדקה מקומיים, עם קשרים מתמשכים להכנסה, תיעוש מוקדם, הכנסות ציבוריות, הון אנושי וחוסן חברתי.
לקריאת העמוד
צמיחה כלכלית דורשת איזון בין מוסדות, לא רק ציון ממוצע
הספרות נטתה למדוד מוסדות בעזרת מדדי חירות כלכלית אך להתעלם מן היחסים בין תחומי המשנה. Bolen ו־Sobel מראים שהשונות הפנימית בין תחומי המדד משפרת את הסברי הצמיחה, ושאינטראקציות עם המערכת המשפטית וזכויות הקניין חשובות במיוחד. השורה הדמוקרטית היא שמוסד חזק אחד אינו מפצה בקלות על מוסד חלש אחר.
לקריאת העמוד
הגנה על זכויות קניין בין המדינה לשוק הפרטי
המחקר שואל מהו החלק המיטבי של מגזר ציבורי ומגזר פרטי בהגנה על זכויות קניין, כאשר ההגנה עצמה משפיעה על תמריצים, השקעה וצמיחה. משום שהמקור הוא מודל תאורטי, הסיכום אינו מציג ממצא אמפירי נקודתי אלא את ההיגיון המוסדי: הגנה על קניין דורשת גם אכיפה ציבורית אמינה וגם יכולת פרטית להגן על חוזים, נכסים והשקעות בלי להפוך את הכוח הפרטי לתחליף לשלטון החוק.
לקריאת העמוד
הגנת משקיעים ונזילות חברות בשוק ההון
המחקר מנצל את שוק המניות בהונג קונג כדי להשוות נזילות בין חברות הפועלות בסביבות הגנת משקיעים שונות אך בתוך מנגנון מסחר ומטבע משותפים. סביבות הגנה חלשות נקשרות למרווחי קנייה-מכירה רחבים יותר ולעומק שוק נמוך יותר, בעוד שמניות של חברות הונג קונגיות מציגות מרווחים צרים ועומק גבוה יותר מחברות שמקורן בסין. לכן המאמר מחבר בין דיני משקיעים, מידע ואמון ציבורי בשוק.
לקריאת העמוד
שלטון החוק, זכויות קניין וקיבולת פיסקלית
המחקר משתמש בנתונים על 119 מדינות בשנים 1970-2015 ובודק אירועים של שיפור גדול ומתמשך במדדי שלטון החוק וזכויות קניין. השיפורים האלה אינם גורמים כשלעצמם לעלייה במדדי קיבולת פיסקלית, אף שהם עשויים להיות תנאי חשוב למוסדות יציבים. לכן המאמר חשוב לדיון דמוקרטי מפני שהוא מזהיר מפני אמונה שרפורמה משפטית פורמלית מספיקה בלי בניית מינהל, אמון ואכיפה.
לקריאת העמוד
שושלות של הון אנושי וניידות בין־דורית
המחקר מצא שהתמדה בהון אנושי חזקה יותר כאשר מודדים את השושלת המשפחתית המורחבת, כולל דודים, דודות ובני דודים של ההורים, ולא רק את ההורים עצמם.
לקריאת העמוד
אי־שוויון הכנסות, הון אנושי וביצועים כלכליים
המאמר מנתח את הקשר בין חלוקת הכנסות, מגבלות אשראי והשקעה בהון אנושי. לפי תיאורי המקור, כאשר למשקי בית מוכשרים אך דלי משאבים קשה לממן חינוך, הכלכלה מפסידה גם צמיחה וגם ניידות חברתית. לכן המאמר רלוונטי במיוחד למדיניות דמוקרטית שמבקשת לחבר בין שוויון הזדמנויות, מערכת חינוך וצמיחה מכלילה.
לקריאת העמוד
התיישנות ידע, אי־שוויון בהון אנושי וצמיחה בעידן אוטומציה
המחקר מציג נקודת מבט רשתית על צבירת הון אנושי בחברה שבה ידע מתיישן מהר. לפי תקצירי המקור, התיישנות ידע, מגבלות קוגניטיביות והחשש מאבטלה טכנולוגית יכולים להקשות על עובדים ליצור קשרי למידה, להאט צמיחה ולהעמיק מלכודות מיומנות נמוכה. לכן המאמר חשוב לדיון דמוקרטי מפני שהוא מחבר בין טכנולוגיה, שוויון הזדמנויות ומוסדות הכשרה ציבוריים.
לקריאת העמוד
אדישות משלמי מסים, אינרציה מוסדית וצמיחה
המאמר משווה בין תקופת מרד משלמי המסים בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים לבין האדישות היחסית שנראתה בסוף שנות התשעים. אזרחים התקוממו כאשר הכנסותיהם הריאליות נשחקו בתקופה של סטגנציה ואינפלציה, אך נותרו שקטים יותר כאשר המסים נגבו בתקופה של צמיחה ריאלית ואינפלציה נמוכה. לכן המאמר חשוב לדיון דמוקרטי מפני שהוא מראה כיצד תגובת הציבור למיסוי תלויה גם בהקשר כלכלי, לא רק בעקרונות אידאולוגיים.
לקריאת העמוד
קניין רוחני, חדשנות וצמיחה: עדות מטא־אנליטית
המאמר משלב סקירת ספרות ומטא־אנליזה, ומראה שלזכויות קניין רוחני יש בממוצע השפעה חיובית על חדשנות וצמיחה. ההשפעה על חדשנות חלשה יותר במדינות מתפתחות, והתוצאות תלויות מאוד במאפיינים מתודולוגיים של המחקרים. לכן התרומה הדמוקרטית היא בהדגשת הצורך במוסדות משפטיים שמגינים על יצירה אבל גם בודקים מי נהנה מההגנה ומי מודר ממנה.
לקריאת העמוד
סיוע חוץ תנודתי, מוסדות וצמיחה באפריקה שמדרום לסהרה
המחקר משתמש בנתונים על 45 מדינות באפריקה שמדרום לסהרה בשנים 1980-2017, ובוחן את ההבדל בין התחייבויות סיוע לבין תנודתיות בסיוע. התחייבויות סיוע נקשרות לצמיחה, תנודתיות פוגעת בצמיחה, ואיכות מוסדית משפרת את התוצאה אך אינה בהכרח מבטלת את הנזק של תנודתיות. לכן המאמר חשוב לדיון דמוקרטי על קיבולת מדינתית, תכנון תקציבי ואחריות מוסדית מול תורמים ומול אזרחים.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה וצמיחה: מה מלמדת מטא־אנליזה רחבה
המאמר מסכם 188 מחקרים ויותר מאלפיים רגרסיות על השפעת הדמוקרטיה על צמיחה כלכלית. לאחר התחשבות בהטיית פרסום ובתלות בין אומדנים, נמצא אפקט ישיר חיובי של דמוקרטיה על צמיחה, נוסף על ערוצים עקיפים כמו הון אנושי, יציבות פוליטית וחירות כלכלית. מבחינה דמוקרטית, זהו מאמר שמחזק קריאה מוסדית: דמוקרטיה אינה רק ערך נורמטיבי אלא גם מערכת כללים שיכולה להשפיע על תמריצים, אמון והשקעה.
לקריאת העמוד
מימון ציבורי, מוסדות ואיכות הצמיחה
המחקר מציג מודל של צמיחה אנדוגנית שבו הממשלה מממנת הוצאה ציבורית פרודוקטיבית, אך בחירת כלי המימון תלויה בעלויות עסקה ובאיכות המוסדות. לפי תקצירי המקור, כאשר המוסדות והשווקים הפיננסיים חלשים, מימון אינפלציוני או פתרונות עקיפים יכולים להיראות נוחים יותר בטווח קצר, אך הם מטשטשים אחריות ומכבידים על צמיחה. לכן התרומה הדמוקרטית של המאמר היא בהצגת הקשר בין איכות מוסדית לבין היכולת לבחור מדיניות תקציבית שקופה, יציבה ומוכנה לתת דין וחשבון.
לקריאת העמוד
הגנת משקיעים, מימון וצמיחה: למה החוק משנה את איכות ההשקעה?
המאמר קושר בין הגנת משקיעים לבין איכות ההשקעה: במדינות שבהן ההגנה המשפטית חזקה יותר, השקעות מגיבות יותר לאיתותים על הזדמנויות כלכליות ופחות לתזרים מזומנים פנימי שמבטא מגבלות מימון. המימון הוא מנגנון מרכזי בקשר הזה, מפני שהגנה טובה מאפשרת גיוס הון חיצוני כאשר יש הזדמנות עסקית ומגבילה השקעות פחות יעילות. הזווית הדמוקרטית היא שמוסדות משפטיים שמגנים על משקיעים יכולים להפחית שרירות, להרחיב גישה למימון ולחזק אחריות ציבורית של בעלי כוח כלכלי.
לקריאת העמוד
כסף, חוזים וזכויות קניין: איך אמון באכיפה משפיע על ביצועים כלכליים?
המאמר מפתח את רעיון הכסף עתיר החוזים: מדד להתנהגות פיננסית המשקפת אמון באכיפת חוזים ובהגנת קניין. הניתוח קושר ערכי CIM גבוהים יותר להשקעה, להון, להכנסה לנפש, לפריון ולצמיחה, ובוחן גם הסברים חלופיים כמו אינפלציה, חיסכון ופיתוח פיננסי.
לקריאת העמוד
זכויות קניין רוחני והמהפכה התעשייתית: מוסדות שמעצבים המצאה וצמיחה
המאמר משתמש בראשית הצמיחה המודרנית ובמהפכה התעשייתית כדי לבחון כיצד מוסדות של קניין רוחני עיצבו תמריצים להמצאה, שימוש בידע והפצת טכנולוגיה. הוא אינו מצמצם את הצמיחה לפטנטים בלבד, אלא מציב אותם בתוך מערכת רחבה של ידע שימושי, שווקים, מוסדות ואנשים שמסוגלים לנצל רעיונות. מבחינה דמוקרטית, הדיון חשוב מפני שקניין רוחני הוא תמיד איזון: הוא מגן על יוזמה פרטית, אך עלול גם להגביל גישה לידע אם אינו מעוצב בזהירות.
לקריאת העמוד
מנהיגים ומוסדות יחד: מתי ניסיון שלטוני מתורגם לצמיחה?
המאמר מציב את המנהיג הפוליטי ואת המוסדות כמערכת אחת: ניסיון, כישורים ורקע מקצועי עשויים להשפיע על צמיחה, אך השפעתם אינה מנותקת מן הכללים שמגבילים, בודקים ומתרגמים החלטות למדיניות. תקציר המקור מדגיש שלמנהיגים בדמוקרטיות יש בממוצע ניסיון עבודה מגוון יותר לפני כניסתם לתפקיד, ושניסיון כזה נקשר לביצועים כלכליים טובים יותר דווקא כאשר המוסדות מסוגלים לעבד אותו. מבחינה דמוקרטית, המסר הוא נגד פולחן אישיות: מנהיגות יעילה דורשת מוסדות שמחייבים אחריות, למידה והחלפת מידע.
לקריאת העמוד
סיוע חוץ, מוסדות וצמיחה: מתי כסף חיצוני הופך ליכולת ציבורית?
המאמר בוחן את השילוב בין סיוע חוץ לבין איכות מוסדית במדינות מתפתחות, ומבדיל בין סוגי סיוע כמו חינוך, בריאות וחקלאות. הזמין, המחקר משתמש בנתוני מדינות מתפתחות לאורך כמה עשורים ומראה שהשפעת הסיוע אינה אחידה: היא תלויה בסוג הסיוע, באזור וביכולת המוסדות להפוך כסף לתוצאה ציבורית. הזווית הדמוקרטית היא שסולידריות בינלאומית אינה מספיקה בלי מנגנוני אחריות, שקיפות ושירות ציבורי שמונעים בזבוז או תלות.
לקריאת העמוד
קניין רוחני וצמיחה: האם יש סף של הון אנושי?
המאמר מתמקד בקשר הלא ליניארי בין זכויות קניין רוחני, הון אנושי וצמיחה. המחברים משתמשים בשיטת סף ומוצאים שמתחת לרמה מסוימת של הון אנושי, חיזוק זכויות קניין רוחני עלול לפגוע בצמיחה, בעוד שמעל הסף הקשר אינו בהכרח חיובי. מבחינה דמוקרטית, זהו שיעור חשוב במדיניות מוסדית: העתקת כללים חזקים ממדינה אחת לאחרת אינה מספיקה בלי חינוך, יכולת מקצועית וגישה רחבה לידע.
לקריאת העמוד
קניין רוחני במודל צפון-דרום: חדשנות, חיקוי והפצת ידע
המאמר מציג הצעת מודל תיאורטי לצמיחה אנדוגנית שבה זכויות קניין רוחני מעצבות את היחסים בין כלכלה חדשנית יותר לבין כלכלה שנשענת יותר על למידה, חיקוי והטמעת טכנולוגיה. במקום לראות הגנה על פטנטים כפתרון יחיד, המודל מאפשר לחשוב על המחיר והתרומה של כללים שונים להפצת ידע בין מדינות. מבחינה דמוקרטית, הדיון חשוב מפני שכללי קניין רוחני בינלאומיים משפיעים על חלוקת הזדמנויות, על תלות טכנולוגית ועל היכולת של מדינות לבנות רווחה ציבורית.
לקריאת העמוד
קניין רוחני, סחר ורווחה: מתי הגנה חזקה מדי אינה אופטימלית?
המאמר מפתח מודל צמיחה מבוסס מחקר ופיתוח בשתי מדינות כדי לבחון כיצד הגנת קניין רוחני משפיעה על סחר, מגוון תשומות ביניים, צמיחה ורווחה. חיזוק הגנה במדינה מסוימת עשוי להגדיל את מגוון התשומות המיובאות ולעודד צמיחה באותה מדינה, אך שיווי המשקל הלאומי עלול להיות חזק מן הרמה הגלובלית האופטימלית. מבחינה דמוקרטית, זו אזהרה חשובה: כלל שמועיל לשחקן אחד או למדינה אחת אינו בהכרח כלל צודק או יעיל לציבור רחב יותר.
לקריאת העמוד
משברים, שחיתות ומוסדות: מתי איכות מוסדית בולמת הידרדרות?
המאמר משתמש בנתוני V-Dem עבור יותר מ־130 מדינות לאורך התקופה 1800-2020 כדי לבדוק את הקשר בין משברים, איכות מוסדית ושחיתות. מוסדות חזקים יכולים להגביל שחיתות במצבים מסוימים כמו אלימות פוליטית ואזרחית או האטה כלכלית, אך ההשפעה נחלשת או נעלמת בסוגי משבר אחרים כמו התמוטטות דמוקרטית, הפיכות, מלחמות ומשברי מטבע, אינפלציה או חוב. מבחינה דמוקרטית, המאמר מזכיר שמוסדות אינם קישוט של שגרה; הם קו ההגנה כאשר פחד, לחץ וכסף ציבורי מרוכזים בידי בעלי כוח.
לקריאת העמוד
חוב חיצוני, מרווחי סיכון ומוסדות: מתי אשראי הופך לבלם צמיחה?
המאמר בוחן את הקשר בין חוב חיצוני, מרווחי ריביות ריבוניים, איכות מוסדית וצמיחה כלכלית. עלייה בחוב חיצוני כולל, ארוך טווח וציבורי יכולה לנבא האטה בצמיחה, אך איכות מוסדית טובה יותר עשויה לצמצם את הנזק, גם כאשר עלויות המימון גבוהות. מבחינה דמוקרטית, הדיון בחוב הוא דיון באחריות בין־דורית: החלטות על borrowing today משפיעות על תקציבים עתידיים, שירותים ציבוריים ויכולת אזרחים לבקר את ניהול הסיכון.
לקריאת העמוד
מימון וצמיחה: האם שומפטר צדק?
המאמר מציב את המימון כחלק ממבנה מוסדי רחב: מתווכים פיננסיים, אכיפת חוזים, מידע על לווים והקצאת חסכונות משפיעים על השקעה, חדשנות ופריון. הביבליוגרפי הזמין, רמת הפיתוח הפיננסי של מדינה מסייעת לחזות את שיעור הצמיחה שלה לאורך השנים הבאות, באופן שמתיישב עם הרעיון השומפטריאני שלפיו שירותים פיננסיים יכולים להזין צמיחה ארוכת טווח. מבחינה דמוקרטית, הטענה אינה שמימון מחליף זכויות או מוסדות פוליטיים, אלא שמוסדות כלכליים שקופים והוגנים הם חלק מן התשתית המעשית שמאפשרת השתתפות, ניידות ואחריות ציבורית.
לקריאת העמוד
משפט ומימון: איך הגנת משקיעים מעצבת שווקים
המאמר בוחן את הקשר בין מסורות משפטיות, הגנת משקיעים, אכיפה וריכוז בעלות בחברות ציבוריות. מדינות המשפט המקובל מציעות בדרך כלל הגנות חזקות יותר למשקיעים, בעוד שמערכות שמקורן במשפט אזרחי צרפתי מציעות הגנות חלשות יותר, ומדינות אחרות נמצאות בין הקצוות. הממצא הציבורי החשוב הוא שהמשפט הכלכלי אינו נפרד מדמוקרטיה: כשהכללים מגינים רק על בעלי כוח או אינם נאכפים, שוקי ההון נעשים ריכוזיים יותר והציבור הרחב מתקשה להשתתף בצמיחה.
לקריאת העמוד
מוסדות קרקע קולוניאליים וצמיחה ארוכת טווח בהודו
המחקר משווה בין אזורים בהודו לפי מוסדות גביית הקרקע שהבריטים הנהיגו. הוא מראה שאזורים שבהם זכויות הקרקע ניתנו היסטורית לבעלי אדמות התאפיינו לאחר העצמאות בהשקעה חקלאית ובפריון נמוכים יותר, וגם בהשקעות נמוכות יותר בבריאות ובחינוך.
לקריאת העמוד
אי־שוויון בהון אנושי, תוחלת חיים וצמיחה
המחקר מתמקד במנגנון שבו ילדים במשפחות עניות צופים תוחלת חיים נמוכה יותר ולכן ההשקעה בחינוך נעשית פחות משתלמת, בעוד שילדים ממשפחות מבוססות נהנים מאופק חיים ומסלול השקעה טובים יותר. המודל יוצר מצבים יציבים מרובים התלויים בהתפלגות ההתחלתית של ההשכלה, ובמצב הנמוך נוצרת מלכודת עוני שבה ילדים עובדים כבלתי משכילים. המשמעות הדמוקרטית היא שהזכות הפורמלית לחינוך אינה מספיקה אם בריאות, חיים ארוכים וציפיות עתידיות מחולקים באופן לא שווה.
לקריאת העמוד
אי־שוויון בהון אנושי וצמיחה כלכלית
המחקר בונה מדדים חדשים לאי־שוויון בהון אנושי על בסיס נתוני השכלה ומשווה מדינות לאורך זמן. החוקרים מחשבים מקדמי ג׳יני והתפלגות השכלה לפי חמישונים ל־108 מדינות במרווחי חמש שנים מ־1960 עד 2000, ומוצאים כי ברוב המדינות אי־השוויון בהון האנושי ירד. הם גם מראים שמדדי אי־שוויון בהון אנושי נותנים תוצאות יציבות יותר ממדדי אי־שוויון בהכנסה במשוואות צמיחה והשקעה, ולכן הם חשובים להבנת הקשר בין חינוך, שוויון ומוסדות.
לקריאת העמוד
תמותה, הון אנושי ואי־שוויון מתמשך
המאמר מציב הון בריאות במודל דורות חופפים ומראה שאי־שוויון התחלתי בבריאות יכול להפוך למנגנון שמקבע פערי עושר והכנסה בין משקי בית. בריאות משפיעה לא רק על פריון אלא גם על סיכון תמותה, ולכן משנה את התמריצים להשקיע בחינוך, בחיסכון ובהעברה לדור הבא.
לקריאת העמוד
הון אנושי, הערכה עצמית ואי־שוויון בהכנסות
המאמר טוען שהערכה עצמית, כאשר היא מושפעת מהישגים לימודיים, משפיעה על צבירת הון אנושי ועל התמדה של אי־שוויון בהכנסות. הוא מציג מנגנון שבו פערים לימודיים יוצרים פער בהערכה העצמית, ובהמשך גם פערים כלכליים בין משקי בית וקבוצות אוכלוסייה.
לקריאת העמוד
זכויות קניין שנוצרות מבפנים וצמיחה כלכלית
המאמר מציג מודל ניאו־קלאסי שבו קניין משותף וקניין פרטי אינם נתונים קבועים אלא משטרים שמתחלפים בעקבות תמריצים של קבוצות מחפשות־רנטה. המעבר לקניין פרטי מתרחש כאשר הכלכלה עשירה מספיק כדי להצדיק השקעה במוסדות שמגינים על רווחים פרטיים, אך עושר גבוה יותר עלול להפוך חיפוש רנטות לרווחי ולשחוק את אותם מוסדות.
לקריאת העמוד
האם אי־שוויון מושך מהגרים מיומנים?
המחקר שואל אם אי־שוויון גבוה מושך מהגרים מיומנים משום שהוא מגדיל את התשואה לכישורים, או שמקורות שונים של אי־שוויון יוצרים דפוסים מורכבים יותר. המודל מבחין בין כישורים כלליים לבין כישורים הספציפיים למדינת המוצא, ומראה שהקשר בין כישורים בלתי נצפים לבין הגירה יכול להיות בצורת U הפוכה. באמצעות נתונים על מהגרים ישראלים לפני החלטת ההגירה, החוקרים מוצאים תמיכה אמפירית בתחזיות המודל.
לקריאת העמוד
הון אנושי, צמיחה ופערים אזוריים בסין
המחקר מנתח צמיחה מחוזית בסין ושואל מדוע אזורים שונים נהנים מקצב צמיחה ופריון שונה. לפי תקצירי המקור הזמינים, ההסבר משלב השקעה בהון פיזי, הון אנושי ותשתיות, חדירת טכנולוגיה והתפשטותה, השקעות זרות ישירות ורפורמות שוק, ובמיוחד השינוי סביב מסע הדרום של דנג שיאופינג ב־1992. המאמר מוצא כי הון אנושי משפיע חיובית על תפוקה לעובד ועל צמיחת פריון, ולכן חינוך ותשתיות אינם רק כלי יעילות אלא גם כלי לצמצום פערים אזוריים.
לקריאת העמוד
חלוקת ההון האנושי וצמיחה כלכלית
המאמר טוען כי חלוקת ההון האנושי יכולה ליצור תחילה קיטוב בשכר ובהכנסה, אך גם להשפיע על מעבר עתידי לשוויון ולשגשוג.
לקריאת העמוד
ביקוש זהיר לחינוך, אי־שוויון והתקדמות טכנולוגית
המאמר טוען ששינוי טכנולוגי מגדיל במיוחד את הסיכון של עובדים חסרי השכלה, מפני שכישוריהם תלויי־טכנולוגיה נשחקים מהר יותר. מול הסיכון הזה נוצרת דרישה זהירותית להשכלה כללית, שמסייעת להסתגל לטכנולוגיות חדשות.
לקריאת העמוד
מוסדות תקציביים ואפקטיביות ממשלתית
המאמר עוסק במוסדות דמוקרטיים ואחריות ציבורית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מעבר דמוגרפי, חלוקת הכנסות וצמיחה
המאמר טוען כי מעבר דמוגרפי ודינמיקה דמוית קוזנץ בחלוקת ההכנסות הם תנאים לצמיחה המבוססת על צבירת הון אנושי.
לקריאת העמוד
ברירה טבעית ומקורות הצמיחה הכלכלית
Galor ו-Moav טוענים שקיפאון כלכלי ממושך יצר לחצי ברירה טבעית שהעדיפו השקעה באיכות הילדים ובהון אנושי. שינוי זה בהרכב ההעדפות באוכלוסייה תרם להתקדמות טכנולוגית, למעבר דמוגרפי ולצמיחה מתמשכת.
לקריאת העמוד
שינוי טכנולוגי מוטה־יכולת, אי־שוויון בשכר וצמיחה
המאמר עוסק בהקשר בין אי־שוויון, חלוקה מחדש וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
יכולת מדינתית וביצועים כלכליים ארוכי טווח
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מוסדות פוליטיים מול מוסדות כלכליים בתהליך הצמיחה
המאמר עוסק במוסדות, מימון וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה וצמיחה
המאמר מנתח פאנל של כ-100 מדינות בשנים 1960-1990 ובוחן את שיעורי הצמיחה של התמ"ג הריאלי לנפש בשלוש תקופות. הממצא המרכזי המובא בנתונים הוא שלאחר שליטה במשתנים מרכזיים, ההשפעה הכוללת של דמוקרטיה על צמיחה חלשה ושלילית, בעוד ששלטון החוק קשור חיובית לצמיחה.
לקריאת העמוד
מוסדות פוליטיים וצמיחה כלכלית
המאמר משווה בין החלטות תקציב בפרלמנט לבין האצלת סמכות לשר הוצאות, ומראה כיצד קואליציות, גיל הבוחרים וצמיחת האוכלוסייה משנים את רמת הצמיחה.
לקריאת העמוד
מוסדות, תשתיות וצמיחה כלכלית
המאמר עוסק במוסדות, מימון וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מחיר זכויות הקניין: מוסדות, מימון וצמיחה
המאמר עוסק במוסדות, מימון וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
משפט, מימון וצמיחה כלכלית בסין
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
יכולת מדינתית ופיתוח כלכלי בגישת רשת
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האם מוסדות גורמים לצמיחה?
המאמר טוען שהעדויות הקיימות אינן מוכיחות שמוסדות פוליטיים גורמים לצמיחה, ושמדדי הון אנושי מסבירים טוב יותר גם צמיחה וגם שיפור מוסדי.
לקריאת העמוד
פירוק מוסדות למרכיביהם
המאמר עוסק במוסדות דמוקרטיים ואחריות ציבורית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
המקורות הקולוניאליים של פיתוח כלכלי השוואתי
המאמר עוסק במוסדות דמוקרטיים ואחריות ציבורית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
איכות מוסדית, שלטון החוק וצמיחה כלכלית
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
שלטון החוק וצמיחה כלכלית: איפה עומד המחקר?
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
משפט, מימון וצמיחה כלכלית
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מוסדות מעל גאוגרפיה ואינטגרציה בפיתוח כלכלי
Rodrik, Subramanian ו-Trebbi בוחנים רגרסיות בין-מדינתיות במדגמים של 64, 79 ו-137 מדינות, ומראים שכאשר מביאים בחשבון את איכות המוסדות, התרומה הישירה של גיאוגרפיה ומסחר להכנסה נחלשת מאוד.
לקריאת העמוד
האם דמוקרטיה גורמת לצמיחה כלכלית?
המאמר עוסק בהקשר בין דמוקרטיה, מוסדות וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האם יש משפחה מורחבת של מדינות רווחה ים־תיכוניות?
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
משטרי צדק דמוקרטיים בארגוני עבודה
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
ערכי עבודה וכלכלה פוליטית בקרב יהודים וערבים בישראל
המאמר בוחן את סוגיית ערכי עבודה וכלכלה פוליטית בקרב יהודים וערבים בישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
הכלכלה הפוליטית של דמוקרטיה אתנית והמדיניות כלפי המיעוט הערבי
המאמר בוחן את אזרחות, שוויון ומעמדן של קבוצות מיעוט בישראל דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט, שלטון החוק, ביקורת שיפוטית והגבלת כוח ציבורי.
לקריאת העמוד
הכלכלה הפוליטית של פופוליסטים בשלטון בישראל
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מדיניות כלכלית של קואליציית השינוי האנטי־פופוליסטית
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מדיניות מחירי הדיור בישראל ומבנה המשילות, 2008-2015
המאמר בוחן את מדיניות הדיור בישראל בשנים 2008-2015, וטוען שמבנה ממשלי בלתי יציב הוביל למדיניות פוזיטיביסטית שמושפעת מאינטרסים של מעצבי המדיניות.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין המהפכה החוקתית והסדר הכלכלי החדש בישראל לבין שלטון החוק בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית המהפכה החוקתית והסדר הכלכלי החדש בישראל דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט ושלטון החוק.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין המהפכה החוקתית והסדר הכלכלי החדש בישראל לבין שלטון החוק בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית המהפכה החוקתית והסדר הכלכלי החדש בישראל דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט ושלטון החוק.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין זכויות כלכליות וחברתיות במהפכה החוקתית שלא הושלמה לבין שלטון החוק בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית זכויות כלכליות וחברתיות במהפכה החוקתית שלא הושלמה דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט ושלטון החוק.
לקריאת העמוד
המיעוט הערבי בכלכלת ישראל: דפוסי אי־שוויון אתני
המאמר בוחן את סוגיית אי־שוויון כלכלי של המיעוט הערבי בישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון ומיעוטים.
לקריאת העמוד
המיעוט הערבי בכלכלת ישראל
המאמר בוחן את סוגיית אי־שוויון כלכלי של המיעוט הערבי בישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון ומיעוטים.
לקריאת העמוד
מהי חוקתיות כלכלית שלילית, ומה תפקיד בית המשפט?
המאמר מציע לחשוב על חוקתיות כלכלית שלילית דרך פסיקת בית המשפט העליון בישראל, ועל ההשלכות שלה לריבונות דמוקרטית ולזכויות חברתיות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
כשהוויכוח על הדמוקרטיה פוגש את הכלכלה
מה קורה לאמון משקיעים ולתפיסת סיכון בזמן משבר חוקתי.
לקריאת העמוד