האתר עדיין בבנייה

מחמוד מוחמד טהה מציע רפורמה דתית סביב חירות ושוויון

מאמר: Dismantling the sacred in the name of humanity: Mahmud Muhammad Taha’s cultural revolution

חוקרות/ים: Meir Hatina

כתב עת: Journal of Political Ideologies, 27(1), 31-52

תאריך: פורסם: 2021

DOI: https://doi.org/10.1080/13569317.2021.1968160

המאמר מציג את טהה כהוגה שחיבר בין דת, דמוקרטיה, סוציאליזם ואתיקה של חירות ושוויון. בכך הוא פותח דיון על האפשרות לביקורת פנימית במסורת דתית בשם ערכים אוניברסליים.

מושגי יסוד בקצרה

אידאולוגיה פוליטית דתית היא מסגרת שמפרשת סמכות, חוק וקהילה דרך מקורות דתיים ומטרות פוליטיות. אצל טהה, לפי המאמר, המסגרת הזאת נפתחת לכיוון של חירות, שוויון ושלום במקום כפייה וניצול.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

1985) היה חסיד נועז של הנאורות הערבית, שאותה ביסס על סינתזה של סופיות, דמוקרטיה וסוציאליזם שלדעתו ייצגו את השילוב האידיאלי של אתיקה, חופש ושוויון. מודל האסלאם שביקש לחדש היה האיסלאם של מכה (612–622). היה צורך לבטל את תקופת מדין (622–632), שהפכה את האסלאם לדת של כפייה וניצול.

Hatina מציג את טהה כהוגה שניסה לחדש את האסלאם דרך חזרה לערכים אוניברסליים של התקופה המכאית: צדק, חירות ושלום. לפי המאמר, החלוקה החריפה של טהה בין האסלאם המכאי לבין האסלאם המדיני שימשה אותו לביקורת על כפייה, ניצול וזיכרון קולקטיבי ערבי סביב הסכסוך הישראלי־ערבי.

מי עומד במרכז המאמר?

המאמר עוסק במחמוד מוחמד טהה, הוגה סודאני שהוצא להורג ב־1985 ונחשב לדמות מקורית ושנויה במחלוקת. Hatina מציג אותו כאיש מחשבה שניסה לחבר סופיות, דמוקרטיה וסוציאליזם לפרויקט של נאורות ערבית.

מהי החלוקה בין מכה למדינה?

טהה הבחין בין התקופה המכאית באסלאם לבין התקופה המדינית. לפי המאמר, הוא ראה בתקופה המכאית מקור לערכים אוניברסליים של צדק, חירות ושלום, ובתקופה המדינית מקור לדת של כפייה וניצול.

למה החזרה לתקופה המכאית חשובה?

החזרה אינה נוסטלגיה היסטורית בלבד אלא מהלך רעיוני שמאפשר להעדיף ערכים אוניברסליים על פני מסורות כוח. בכך טהה בונה מסגרת שמבקשת לחדש את הדת מתוך עצמה ולא רק לבקר אותה מבחוץ.

כיצד דמוקרטיה וסוציאליזם משתלבים אצל טהה?

המאמר מתאר את טהה כמי שחיפש שילוב בין אתיקה דתית, חירות פוליטית ושוויון חברתי. השילוב הזה מציב את הדמוקרטיה לא רק כמנגנון בחירות, אלא כחזון מוסרי של כבוד אנושי.

מה פירוש פירוק הקדוש בשם האנושיות?

הכותרת מצביעה על ניסיון לערער על קריאות מקודשות שמצדיקות כפייה. פירוק כזה אינו בהכרח חילון מוחלט, אלא העמדת האנושיות והחירות כמבחן לפרשנות דתית ופוליטית.

איך הסכסוך הערבי־ישראלי נכנס לדיון?

לפי המאמר, טהה קרא לפיוס עם המדינה היהודית ופירק חלקים מן הזיכרון הקולקטיבי הערבי סביב הסכסוך. בכך מחשבתו חרגה מהקונסנזוס והציבה חירות ושלום מעל נאמנות לנרטיב לאומי נוקשה.

למה טהה נשאר בשולי הקונסנזוס?

עמדותיו קראו תיגר על מסורות דתיות, פוליטיות ולאומיות חזקות. המאמר מדגיש שדווקא מקוריותו הפכה אותו לדמות קשה לעיכול עבור זרמים מרכזיים במחשבה אסלאמית וערבית.

מה התרומה לדמוקרטיה ליברלית?

המאמר מציע לחשוב על דמוקרטיה ליברלית גם דרך מסורות דתיות שמפרשות עצמן מחדש. הוא מראה שדיון על חירות ושוויון אינו חייב להופיע רק בשפה חילונית או מערבית.

האם המאמר עוסק רק בתולדות רעיונות?

לא. אף שהוא עוסק בהוגה ובכתביו, השאלה הרחבה היא כיצד רעיונות על קדושה, חוק וזיכרון קולקטיבי מעצבים אפשרויות פוליטיות של חירות, שלום ושוויון.

מה אפשר ללמוד על רפורמה דתית?

רפורמה דתית יכולה להיות ביקורתית מאוד ובכל זאת להציג עצמה כנאמנה לרוח מקורית של המסורת. המקרה של טהה מדגים כיצד פרשנות פנימית עשויה להפוך לכלי להתמודדות עם כפייה פוליטית.

למי המאמר רלוונטי?

המאמר רלוונטי לחוקרי דמוקרטיה, דת ופוליטיקה, וכן למי שמתעניין ביחסי יהודים־ערבים במחשבה מודרנית. הוא מספק דוגמה להגות שמחברת בין ביקורת מסורתית לבין אופק של פיוס וזכויות אדם.

התמצית שלעיל היא תמצית עצמאית בעברית, שנכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. היא אינה תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינה מטעם המחברים או כתב העת, ואינה מחליפה קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 9 ביוני 2026