נסיגה דמוקרטית ופופוליזם
מאמרים על שחיקת מוסדות, פופוליזם סמכותני, משברים משטריים והצטברות צעדים שמחלישים דמוקרטיה.
מאמר יכול להופיע ביותר מנושא אחד כאשר הוא עוסק, למשל, גם בזכויות וגם במוסדות או גם בפופוליזם וגם בבית המשפט. בעמוד זה מופיעות 190 תמציות שמשויכות לנושא.
מאמר חדש
נסיגה דמוקרטית פועלת בכמה חזיתות בעת ובעונה אחת
לירון לביא, יעל שומר וגייל טלשיר מציבות את ישראל לצד הונגריה והודו כמקרי מבחן לנסיגה דמוקרטית עכשווית. המסגור ההשוואתי מדגיש שהסכנה לדמוקרטיה ליברלית נוצרת מהצטברות צעדים בזירות שונות: שינוי כללי משחק, החלשת ביקורת, קיטוב ציבורי ולחץ על מוסדות מפקחים.
לקריאת העמוד
מבט אנתרופולוגי מבפנים על איום הקיצוניות הימנית על הדמוקרטיה בישראל
משה שוקד כותב מסה נרטיבית ואימפרסיוניסטית על תמורות מרכזיות בחברה הישראלית דרך עדשת התבוננות אתנוגרפית. לפי תקציר המקור, המאמר בוחן את גבולות העמדה האנתרופולוגית כאשר החוקר אינו רק צופה מן הצד אלא גם אזרח החווה את השבר הדמוקרטי מבפנים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
נסיגה דמוקרטית משנה את החלטת הכניסה לשירות הציבורי
Reut Marciano, Ilana Shpaizman ו-Sharon Gilad משתמשות בראיונות עומק בישראל כדי להרחיב את מודל הירשמן אל החלטות כניסה, אי־כניסה והמתנה של מועמדים לשירות הציבורי. לפי התקציר, התקפות על מקצועיות השירות ועל ערכים ליברליים־דמוקרטיים משפיעות גם על מאגר המגויסים העתידי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בזמן מלחמה קשה יותר להבחין בין מידע, מיס־אינפורמציה ותעמולה
Nur Givon-Benjio, Yaniv Reingewertz ו-Michael L. Gross מנתחים אתגר של מידע מטעה ותעמולה בזמן מלחמה. לפי התקציר, טכנולוגיות דיגיטליות יוצרות מערכת מידע מורכבת שבה קשה להבחין בין אמיתי למזויף, במיוחד בתקופה של עימות אלים.
לקריאת העמוד
כשהשתקה פוליטית הופכת לעמדה מדידה בדעת הקהל
Yariv Tsfati ו-Shira Dvir-Gvirsman מציעים מסגרת למדידת אמונה בחשיבות של השתקה פעילה של אחרים. התרומה הדמוקרטית של המאמר היא בכך שהוא הופך נטייה אנטי־פלורליסטית לכלי מחקר שאפשר לעקוב אחריו, להשוות אותו ולבחון את קשריו לאמון, זהות פוליטית ותקשורת.
לקריאת העמוד
מודל הדמוקרטיה האתנית והוויכוח על שוויון אזרחי בישראל
Sammy Smooha משיב לביקורת על מודל הדמוקרטיה האתנית ומבהיר את השימוש במודל כמסגרת אנליטית להבנת ישראל וחברות מחולקות אחרות. המאמר חשוב משום שהוא מאלץ את הדיון הדמוקרטי להתמודד עם השאלה האם בחירות וזכויות אזרחיות יכולות להתקיים לצד העדפה מוסדית של קבוצת רוב אתנית.
לקריאת העמוד
גדר ההפרדה כמבחן למדיניות ביטחון ולמחירה הדמוקרטי
Hillel Frisch מציב את גדר ההפרדה כמקרה לבחינת מדיניות ביטחון שנויה במחלוקת. גם כאשר הדיון הציבורי טעון מבחינה מוסרית ופוליטית, המאמר מזכיר שדמוקרטיה צריכה לבחון טענות אפקטיביות באופן אמפירי ובמקביל לשאול מי משלם את המחיר האזרחי והזכויותי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
עיתונאים נעשים מותגים אישיים בעידן של קיטוב ופופוליזם
Arnon Kedem ו-Motti Neiger מרחיבים את הדיון בפרסונליזציה פוליטית אל תוך העיתונות עצמה. המאמר טוען שמיתוג עצמי, חגיגת הדמות העיתונאית ומיצוב אידאולוגי אינם רק תופעות צדדיות ברשתות, אלא חלק משינוי עמוק ביחסים בין עיתונאים, מוצרים עיתונאיים, מוסדות תקשורת וקהל.
לקריאת העמוד
משברי ממשלה באיטליה ובישראל בזמן מגפת הקורונה
המאמר בוחן את משברי הממשלה באיטליה ובישראל בתקופת הקורונה באמצעות שילוב בין גישת מחזור החיים של קואליציות לבין גישת אירועים קריטיים ליציבות ממשלתית.
לקריאת העמוד
מיליונרים גלובליים והביקוש לוויזות משקיע בארצות הברית
כדי לענות על שאלה זו, המחקר מנתח מערך נתונים מקורי המשלב נתונים סטטיסטיים של ויזה לארה"ב עם נתונים על אוכלוסיות מיליונרים עולמיות. ממצאים אלה מצביעים על כך שוויזות משקיעים משמשות את האליטות במדינות פחות מפותחות כדי להתגונן מפני הסיכונים הכרוכים בשלטון אוטוריטרי. בהקשר דמוקרטי, הממצא המרכזי הוא שהנושא אינו רק טכני או מקצועי: הוא משפיע על האופן שבו כוח מופעל, מוגבל ומוצדק כלפי אזרחים וקבוצות שונות.
לקריאת העמוד
אובדן דמוקרטיה בתעשייה קיבוצית שיתופית
מטרה מחקר זה נועד לבחון את השינויים בתעשייה הקהילתית והקיבוצית השיתופית שלא עברו הפרטה. עיצוב/מתודולוגיה/גישה מחקר זה התבסס על שיטת המקרה, בשילוב ראיונות אתנוגרפיים וניתוח מסמכים. בהקשר דמוקרטי, הממצא המרכזי הוא שהנושא אינו רק טכני או מקצועי: הוא משפיע על האופן שבו כוח מופעל, מוגבל ומוצדק כלפי אזרחים וקבוצות שונות.
לקריאת העמוד
חברות שסועות מנהלות קונפליקט באמצעות דפוסים שונים של הסדרה פוליטית
המאמר של Sammy Smooha ו-Theodor Hanf מתמקד באופני הסדרה של קונפליקט בחברות שסועות לעומק. הוא רלוונטי במיוחד לדיון דמוקרטי משום שהוא עוסק בשאלה כיצד מוסדות, הסכמות ויחסי כוח מאפשרים חיים פוליטיים משותפים למרות חלוקות חברתיות עמוקות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
הסכמי גג משנים את משטר התכנון הישראלי דרך עסקאות בין מדינה לרשויות
המאמר של Sharon Eshel, Oren Yiftachel ו-Talia Margalit בוחן את הסכמי הגג שנחתמו עם 32 רשויות בישראל בין 2013 ל-2019. הוא טוען שההסכמים העבירו את היגיון "עסקאות התכנון" מן העיר אל קנה המידה הלאומי, חיזקו שליטה מדינתית בקרקע ובתכנון לצורך פיתוח דיור פרטי, והחלישו שיקולים דמוקרטיים, מקצועיים וחברתיים בתכנון.
לקריאת העמוד
הסכמה וזכות יציאה אינן תמיד מגינות על שוויון מגדרי בהסדרי התאמה דתית
כאשר התאמה דתית נשענת על טענה של הסכמה או יציאה, צריך לבדוק אם לנשים יש בפועל כוח, חלופות וזכויות שוות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
איכות מוסדית מתווכת בין דמוקרטיה לבין צמיחה כלכלית
Ben-Malka ו-Hadad מנתחים פאנל מאוזן של 123 מדינות בשנים 2011-2022 באמצעות מודל צמיחה מורחב וניתוח תיווך. הממצא המרכזי הוא שאיכות מוסדית מסבירה 83.3% מן ההשפעה הכוללת של דמוקרטיה על התמ"ג לנפש, לעומת 16.7% לחדשנות.
לקריאת העמוד
אומת ההיי־טק מציבה לדמוקרטיה הישראלית אתגר מוסדי
המאמר מציע לחשוב על ההיי־טק כעל חלק מן הפוליטיקה הישראלית, ולא רק כעל מנוע צמיחה. כאשר חדשנות נעשית מקור מרכזי לזהות לאומית ולמדיניות, עולה השאלה אם המוסדות הדמוקרטיים מצליחים לתווך בין יעילות, שוויון, ייצוג ופיקוח ציבורי.
לקריאת העמוד
פסילת מפלגות בשל תמיכה בטרור בוחנת את גבולות הדמוקרטיה המתגוננת
Navot בוחנת את התיקון האנטי־טרוריסטי בדיני הבחירות בישראל ומשווה אותו גם לחקיקה הספרדית משנת 2002. המאמר מדגיש שהמאבק בטרור בזירה הפוליטית מחייב קווים ברורים, ראיות אמינות ופיקוח שיפוטי כדי שלא להפוך הגנה על הדמוקרטיה לפגיעה בה.
לקריאת העמוד
טלמון ואוקשוט חושפים עמימות בתוך ביקורת על טוטליטריות
המאמר אינו מסתפק בהצבת דמוקרטיה מול טוטליטריות כזוג מושגים פשוט. הוא בוחן כיצד שני הוגים אנטי־טוטליטריים ניסחו חששות שונים מן הפוליטיקה המודרנית, ומה ניתן ללמוד מכך על גבולות כוח המדינה ועל שפת החירות הליברלית.
לקריאת העמוד
אידיאולוגיות תכנון בישראל מעצבות את גבולות השתתפות הציבור
Gertel ו־Law-Yone טוענים שמחקרי השתתפות בתכנון נוטים להתעלם מן התפקיד של אידיאולוגיה בפרקטיקה מקצועית. דרך המקרה הישראלי, הם מראים כיצד דפוסי פיתוח פוליטיים וחברתיים משפיעים על השתתפות הציבור ועל תחושת האחריות של המתכנן.
לקריאת העמוד
שלטון חוק ברשות הפלסטינית מוצג כתנאי לדמוקרטיה ולדו־קיום
Frisch ו־Hofnung מעריכים שלוש תזות להסבר חולשת שלטון החוק ברשות הפלסטינית: התערבות חיצונית, מבנה פנימי ותרבות פוליטית. הממצא המרכזי הוא שמרדף אחר כוח הוביל לריכוז סמכות בידי הרשות המבצעת, למרות ניסיונות של פוליטיקאים וחברה אזרחית למנוע זאת.
לקריאת העמוד
זכויות לא־אזרחים תלויות באופן שבו הציבור מפרש איום ושייכות לאומית
Raijman, Davidov, Schmidt ו־Hochman בוחנים כיצד התקשרות לאומית ותפיסת איום משפיעות על נכונות להעניק זכויות למהגרים. ממצאיהם מצביעים על דפוסים פרדוקסליים: ההשפעות של שוביניזם ופטריוטיות חלשות יותר בגרמניה ובישראל, ואילו השפעת האיום חלשה יותר בישראל וחזקה יותר במדינות ליברליות.
לקריאת העמוד
דיוני התנגדויות בתכנון חושפים דמוקרטיה תכנונית מרובדת
Margalit ו־Kemp מנתחות כיצד ועדות תכנון משיבות למתנגדים מקצועיים, יזמיים ואזרחיים, וכיצד ההצדקות משתנות לאורך פערים חברתיים־מרחביים. הממצא המרכזי הוא שילוב של הטיה חיובית כלפי חזקים, הטיה שלילית כלפי חלשים ותשובות ניטרליות יותר לאמצע, היוצרות מופע של הכללה בלי שוויון ממשי.
לקריאת העמוד
תיאולוגיה פוליטית של ציונות מציבה את הריבונות בתוך ביקורת המודרניות
Zreik מנתח את הציונות דרך תיאולוגיה פוליטית ומראה כיצד היא משלבת רכיבים של לאומיות מודרנית, דת, ליברליזם וקולוניאליזם. הקריאה במאמר מדגישה שמחלוקת על ישראל/פלסטין אינה רק מחלוקת טריטוריאלית, אלא גם שאלה על מקור הסמכות, גבולות החילון והיכולת של ליברליזם להתמודד עם ריבונות מדירה.
לקריאת העמוד
מהגרי FSU נוצרים חושפים את גבולות השייכות האזרחית בישראל
Raijman ו־Pinsky עוסקות במהגרים מחבר המדינות לשעבר שאינם יהודים מבחינה דתית, ובוחנות כיצד הם חווים אפליה ומרחק חברתי בישראל. המאמר מציב את שאלת השוויון האזרחי במקום שבו חוק, זהות לאומית ודת יוצרים גבולות עדינים אך ממשיים של הכללה.
לקריאת העמוד
רפורמות ממשל מקומי מתקבלות אחרת בצפון ובדרום אירופה
Razin ו־Hazan מנתחים עמדות של חברי מועצות מקומיות כלפי סדר יום של רפורמות בשלטון המקומי. המאמר חשוב משום שהוא מזכיר שדמוקרטיה מקומית אינה מיובאת כמודל אחיד; היא תלויה באמון, במסורת מנהלית ובאופן שבו נבחרים מקומיים מבינים השתתפות וביזור.
לקריאת העמוד
עירוניות אפורה מחייבת לחשוב מחדש על אזרחות מטרופולינית
Yiftachel משתמש בדוגמאות מישראל/פלסטין כדי לבקר את השיח על אזרחות עירונית וזכות לעיר. הטענה המרכזית היא שאי־פורמליות ו״מרחבים אפורים״ יוצרים אזרחות עירונית מתגוננת, ולכן מאבק דמוקרטי צריך לחשוב במונחים מטרופוליניים ושוויוניים יותר.
לקריאת העמוד
הכיבוש ומלחמות עזה מתוארים כאיום מתמשך על הליברליות בישראל
Mautner מנתח את הקשר בין השליטה בשטחים לבין שחיקה בליברליות הישראלית. לטענתו, הכיבוש מייצר מחאה וביקורת נגד הממשלה וצה״ל, ותגובות ממשלתיות ופעילות של ארגוני ימין אזרחיים כלפי ביקורת זו מערערות או מאיימות על מרכיבים ליברליים של המשטר.
לקריאת העמוד
תיקונים חוקתיים נבחנים כמבחן לעמידות דמוקרטית
Sofińska ו־Friedberg מנתחות כיצד מנגנוני תיקון חוקתי מאזנים בין גמישות פוליטית לבין יציבות חוקתית. ההשוואה מראה שתיקון חוקתי יכול לחזק לגיטימציה ודיון ציבורי, אך כאשר הוא נעשה בחיפזון או בלי תמיכה אזרחית הוא עלול לערער יציבות ולפגוע בלגיטימיות של החוקה.
לקריאת העמוד
מחמוד מוחמד טהה מציע רפורמה דתית סביב חירות ושוויון
Hatina מציג את טהה כהוגה שניסה לחדש את האסלאם דרך חזרה לערכים אוניברסליים של התקופה המכאית: צדק, חירות ושלום. לפי המאמר, החלוקה החריפה של טהה בין האסלאם המכאי לבין האסלאם המדיני שימשה אותו לביקורת על כפייה, ניצול וזיכרון קולקטיבי ערבי סביב הסכסוך הישראלי־ערבי.
לקריאת העמוד
השכלה גבוהה לחרדים בוחנת את גבולות הסובלנות הליברלית
הרטמן וזיכרמן מנתחים את הוויכוח בישראל על תכניות אקדמיות מופרדות מגדרית לחרדים, לרבות הדיון הציבורי והעתירות לבית המשפט העליון. הם מציבים את המקרה בתוך תאוריה של רב־תרבותיות וסובלנות, ושואלים האם דמוקרטיה ליברלית יכולה או צריכה לסבול פרקטיקה לא־ליברלית כאשר היא עשויה לקדם שילוב חברתי.
לקריאת העמוד
גאוגרפיה פוליטית של שליטה מעמיקה מציבה את זכויות האדם במרכז הדיון
המאמר בוחן את המשטר בישראל/פלסטין כמשטר מרחבי אחד שבו מסגרות משפטיות ופוליטיות שונות מייצרות היררכיה בין קבוצות. הניתוח מדגיש קרקע, התיישבות, תנועה ומעמד אזרחי כמרכיבים מרכזיים בהבנת דמוקרטיה ושוויון.
לקריאת העמוד
מחאת 2023 בישראל מדגישה את העיר כזירה של אוטונומיה דמוקרטית
Avni מתבוננת במחאת 2023 בישראל דרך עדשה של אוטונומיה עירונית. אף שהמחאה הארצית אינה ממוסגרת במפורש כמאבק עיר מול מדינה, יש לה ממד עירוני ברור, ובמיוחד בתל אביב-יפו. המאמר מציע שקריאה עירונית של המחאה עוזרת למקם אותה בתוך תהליכים פוליטיים רחבים של קיטוב בין ערים פרוגרסיביות למדינות ריאקציוניות.
לקריאת העמוד
ייצוג נשי של הימין הרדיקלי עלול לנרמל מדיניות שמחלישה דמוקרטיה
Elad-Strenger, Ben-Shitrit ו-Hirsch-Hoefler מציעות הסבר מגדרי לנרמול של נסיגה דמוקרטית. נראות גוברת של נשים המייצגות אגנדות ימין רדיקלי יכולה לגרום למפלגות, פוליטיקאים ומדיניות שוחקת דמוקרטיה להיראות לגיטימיים יותר. המחקרים נערכו בישראל, גרמניה וארצות הברית, עם N = 7203.
לקריאת העמוד
משברים בישראל מחזקים את הצורך בממשל מקומי אזורי וגמיש
Beeri מנתח את עליית האזוריות החדשה במסגרת השלטון המקומי בישראל. לפי תקציר עמוד המקור, משברים שונים, כולל מלחמת 7 באוקטובר 2023, חשפו כשלים בממשל ריכוזי והאיצו צורך בביזור, שיתוף פעולה אזורי וחוסן מקומי. המאמר מדגיש שלוש רפורמות משלימות: חוק יסוד לשלטון מקומי ואזורי, מיסוד מבני ממשל אזורי וחיזוק יכולות כוח האדם.
לקריאת העמוד
הרשת הפוליטית בטוויטר הגבירה וריכזה רעיונות פופוליסטיים בישראל
Tzelgov ו-Wilson מצאו עלייה מערכתית בשימוש ברעיונות פופוליסטיים בטוויטר הפוליטי הישראלי, במיוחד בקרב מחוקקים ממפלגות דתיות-לאומיות ובשיח שהגיע לשיאו ב-2022.
לקריאת העמוד
פופוליזם ימני יכול להיות אידאולוגיה מלאה ולא רק סגנון שלטוני
המאמר חולק על התפיסה שפופוליזם הוא אידאולוגיה דקה בלבד, ומציג את הפופוליזם הימני בישראל כתפיסה מגובשת שמבקשת לשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים.
לקריאת העמוד
הנסיגה הדמוקרטית בישראל תחת נתניהו הייתה ממשית אך מוגבלת מוסדית
Oren ו-Waxman מנתחים את שנות נתניהו השנייה, מ-2009 עד 2021, דרך מסגרת של נסיגה דמוקרטית ואי-ליברליזם. ישראל דמתה בחלק מן הרטוריקה והטקטיקות להונגריה ולטורקיה, אך התוצאה הייתה מוגבלת יותר. ההסבר שהם מדגישים קשור לאופי הקיטוב בישראל, למבנה הפרלמנטרי ולמערכת הבחירות.
לקריאת העמוד
מדעני מדינה יכולים להיות שומרי סף במשבר דמוקרטי
Lerner, Akirav, Lavi, Shomer ו־Talshir מתארות מודל של אקטיביזם אקדמי מאורגן שבו חוקרי מדע המדינה פועלים יחד ובמקביל כיחידים כדי להגן על כללי המשחק הדמוקרטיים. הן משתמשות במקרה הישראלי של מחאות נגד נסיגה דמוקרטית מאז ינואר 2023 כדי להראות כיצד מומחיות, הסברה וייעוץ אסטרטגי יכולים לעצב שיח ציבורי בלי לוותר על אחריות מקצועית. המאמר מבליט גם את המתח בין ניטרליות אקדמית, קיימות ארגונית ותמיכה מוסדית.
לקריאת העמוד
שנת 2024 בישראל שילבה מלחמה, מחאה ומבחני משילות
Harsgor ו־Zur מתארים את 2024 כשנה שבה מלחמת עזה נמשכה והתרחבה לעימותים ישירים עם חיזבאללה ואיראן, לצד התקפות חות׳יות שהוסיפו אי־יציבות אזורית. בזירה הפנימית הם מציינים התפצלות ויציאה של מרכיבים מתוך המחנה הממלכתי והקואליציה, המשך מחאות סביב ניהול המלחמה ועסקאות החטופים, ומתחים סביב פטורי שירות. התקציר מציין גם צמיחת תוצר של 0.9 אחוז, אינפלציה של 3.2 אחוז, הורדות דירוג אשראי ופסיקה תקדימית של בית המשפט העליון בדבר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
לקריאת העמוד
חרדה דמוגרפית יכולה להפוך לשפת ביטחון עמוקה
Abulof טוען שתיאוריית הסקיוריטיזציה הקלאסית, המדגישה הבניה של ביטחון כפעולת דיבור, אינה מספקת כאשר חברה חיה בתוך אי־ודאות קיומית עמוקה ומתמשכת. הוא מציע את המושג סקיוריטיזציה עמוקה כדי לתאר שיח ציבורי נרחב שמציג איומים כסבירים, מתמשכים ומסכנים את עצם קיום האומה או המדינה. המקרה הישראלי משמש לבחינת סקיוריטיזציה של דמוגרפיה והקשר שלה לגאוגרפיה ולדמוקרטיה בשיח ובפרקטיקה הישראליים־יהודיים.
לקריאת העמוד
סיפורי גבול לאומיים מחזקים תמיכה בימין פופוליסטי רדיקלי
Oshri, Amsalem ו־Shenhav משתמשים בסקרי בחירות ייצוגיים מקוריים בארבע דמוקרטיות מערביות כדי לבחון את הקשר בין סיפורי גבול לאומיים לבין תמיכה במפלגות ימין פופוליסטי רדיקלי. הם מוצאים שבוחרים המחזיקים בסיפור לאומי המדגיש גבולות ברורים בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ נוטים יותר להצביע למפלגות כאלה. ההשפעה בולטת במיוחד בקרב קבוצות שוליות, ולכן לנרטיבים לאומיים יש כוח גם מחבר וגם מפלג.
לקריאת העמוד
קיטוב נעשה מסוכן כשהיריב נתפס כאיום מוסרי
Goldner ו־Ben‐Nun Bloom מציעות סינתזה תיאורטית באמצעות גרפיקה סיסטמית. המאמר מחבר בין מחקר על נכונות אמריקנים להעדיף מטרות מפלגתיות על פני עקרונות דמוקרטיים לבין מחקר על ניתוק מוסרי, טינה וטריוויאליזציה כדרכי התמודדות עם החלטות מאיימות מוסרית. הטענה המרכזית היא שמוסר ממלא תפקיד כפול בקיטוב: הוא מסייע ליצירת עוינות מפלגתית וגם מזין את התמשכותה והחרפתה.
לקריאת העמוד
מה קודם למה: דמוקרטיה או צמיחה באפריקה שמדרום לסהרה?
לפי תקציר RePEc, המחקר משתמש תחילה במדד הדמוקרטיה של Freedom House ולאחר מכן בודק רגישות בעזרת מדד Legislative Index of Electoral Competitiveness. הוא מוצא תמיכה בהשערת Lipset, שלפיה בטווח הארוך תוצר ריאלי גורם לדמוקרטיה, בבוצואנה וניזר בשני בסיסי הנתונים, בצ׳אד לפי Freedom House בלבד, ובחוף השנהב וגבון לפי LIEC בלבד. תמיכה בהשערת התאימות, שלפיה דמוקרטיה גורמת להכנסה ריאלית, נמצאה בבוצואנה לפי Freedom House ובמדגסקר, רואנדה, דרום אפריקה וסווזילנד לפי LIEC; תמיכה בהשערת הקונפליקט נמצאה בגבון ובסיירה לאון לפי בסיסי נתונים שונים.
לקריאת העמוד
חירות כלכלית, דמוקרטיה וצמיחה
השפעת מערכות פוליטיות על צמיחה אינה מובנת רק דרך הבחנה בין משטרים דמוקרטיים ולא־דמוקרטיים. המחברים משתמשים במדדי חירות כלכלית של Gwartney-Lawson-Block ומוצאים שחירות כלכלית תורמת לצמיחה בלי תלות באופי המשטר הפוליטי, בעוד השפעת הדמוקרטיה על הצמיחה עמומה יותר ועשויה לפעול בעקיפין דרך ערוץ ההשקעה. המסר אינו אנטי־דמוקרטי אלא מוסדי: חירויות פוליטיות וכלכליות צריכות להיבחן יחד ולא להתבלבל זו בזו.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה וצמיחה: מה מלמדת מטא־אנליזה רחבה
המאמר מסכם 188 מחקרים ויותר מאלפיים רגרסיות על השפעת הדמוקרטיה על צמיחה כלכלית. לאחר התחשבות בהטיית פרסום ובתלות בין אומדנים, נמצא אפקט ישיר חיובי של דמוקרטיה על צמיחה, נוסף על ערוצים עקיפים כמו הון אנושי, יציבות פוליטית וחירות כלכלית. מבחינה דמוקרטית, זהו מאמר שמחזק קריאה מוסדית: דמוקרטיה אינה רק ערך נורמטיבי אלא גם מערכת כללים שיכולה להשפיע על תמריצים, אמון והשקעה.
לקריאת העמוד
משברים, שחיתות ומוסדות: מתי איכות מוסדית בולמת הידרדרות?
המאמר משתמש בנתוני V-Dem עבור יותר מ־130 מדינות לאורך התקופה 1800-2020 כדי לבדוק את הקשר בין משברים, איכות מוסדית ושחיתות. מוסדות חזקים יכולים להגביל שחיתות במצבים מסוימים כמו אלימות פוליטית ואזרחית או האטה כלכלית, אך ההשפעה נחלשת או נעלמת בסוגי משבר אחרים כמו התמוטטות דמוקרטית, הפיכות, מלחמות ומשברי מטבע, אינפלציה או חוב. מבחינה דמוקרטית, המאמר מזכיר שמוסדות אינם קישוט של שגרה; הם קו ההגנה כאשר פחד, לחץ וכסף ציבורי מרוכזים בידי בעלי כוח.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה וצמיחה
המאמר מנתח פאנל של כ-100 מדינות בשנים 1960-1990 ובוחן את שיעורי הצמיחה של התמ"ג הריאלי לנפש בשלוש תקופות. הממצא המרכזי המובא בנתונים הוא שלאחר שליטה במשתנים מרכזיים, ההשפעה הכוללת של דמוקרטיה על צמיחה חלשה ושלילית, בעוד ששלטון החוק קשור חיובית לצמיחה.
לקריאת העמוד
איכות מוסדית, שלטון החוק וצמיחה כלכלית
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האם דמוקרטיה גורמת לצמיחה כלכלית?
המאמר עוסק בהקשר בין דמוקרטיה, מוסדות וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מהות הפופוליזם הלאומני החדש
המאמר עוסק בלאומיות, אזרחות ושוויון דמוקרטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
פעילות חברתית נגד הדתה בחינוך הממלכתי בישראל
German Ben-Hayun ו-Berkovich ערכו מחקר איכותני המבוסס על ראיונות עומק עם פעילים חברתיים בין נובמבר 2022 למרץ 2023. המחקר מצא מסגור אבחוני של דה-חילון כמניפולטיבי ולא אתי, מסגור פתרונות המבוסס על זכויות וחלופות חינוכיות, ושימוש בארגון קהילתי ובתקשורת בעיקר בזירה המקומית.
לקריאת העמוד
אמונה דתית, התנהגות חברתית ותמיכה בדמוקרטיה
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
נערות ציוניות־דתיות ועמדות קהילתניות כלפי דמוקרטיה
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
משטרי צדק דמוקרטיים בארגוני עבודה
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מיעוטים, דמוקרטיה ומדיניות שיטור
המאמר עוסק בזכויות, שוויון והגנות למיעוטים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מה יכולים פעילי דמוקרטיה במדינות ערב לצפות מהאיחוד האירופי?
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
קיטוב, ניאו־לאומיות מדירה והעיר
המאמר עוסק בלאומיות, אזרחות ושוויון דמוקרטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה חלקית באמריקה הלטינית: מגמות ומגבלות
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האם סעיפי דת בחוקות מנבאים אפליה נגד מיעוטים?
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה ישראלית והיסטוריה יהודית
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
חוקי מפלגות במשטרים דמוקרטיים
המאמר עוסק בבתי המשפט, חוקתיות ושלטון החוק, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
חמישים שנה אחר כך: גבולות הדמוקרטיה הליברלית בישראל
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
ניאו־ליברליזם גלוקלי והדתה בחינוך הישראלי
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
קיטוב פוליטי ברשתות חברתיות לאורך זמן
המאמר עוסק בדעת קהל, בחירות וקיטוב פוליטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
התפתחות הדמוקרטיה הברזילאית בשיח בחירות
המאמר מנתח 1,191 ציוצים של מועמדים לנשיאות ברזיל בבחירות 2018 ו-2022, ומראה עלייה בשליליות לצד קשר שונה בין נושאי מדיניות לבין אסטרטגיות קמפיין.
לקריאת העמוד
כיצד דת יכולה לחזק דמוקרטיה
המאמר משווה בין פרשנויות של הרב עובדיה יוסף ושל הרב שלמה גורן לסמל "ארץ ישראל" בהקשר של נסיגה משטחים שנכבשו ב־1967. הוא טוען שההבדל המרכזי אינו מידת הדתיות, אלא אופן השימוש בדוקטרינה דתית: מופשט ונוקשה יותר או קונקרטי וגמיש יותר.
לקריאת העמוד
ויכוח הדמוקרטיה האתנית: עד כמה ישראל ייחודית?
המאמר עוסק בלאומיות, אזרחות ושוויון דמוקרטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מצבי חירום מתמשכים בצרפת ובישראל
המאמר טוען שמצבי חירום אמורים להיות זמניים וחריגים, אך בצרפת ובישראל צעדי חירום נגד טרור הוארכו או הוטמעו בחקיקה רגילה באופן שמעורר חשש דמוקרטי.
לקריאת העמוד
רפורמות ברשויות מקומיות ותפיסות של ממשל ודמוקרטיה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האם ישראל באמת היתה דמוקרטיית חיל־מצב?
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
כללים דיגיטליים, בוטים דמוקרטיים ועתיד הדמוקרטיה
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
גזע, דת ולאום בבחירת מהגרים
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האתגר החוקתי של האזרחים הפלסטינים בישראל
המאמר עוסק בבתי המשפט, חוקתיות ושלטון החוק, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה יהודית במלחמה: מפלגות חילוניות בישראל
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
בירוקרטיה, דמוקרטיה ואמון בשירותים ציבוריים באירופה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
זהות יהודית ליברלית וחינוך לישראל
המאמר מתבסס על ראיונות עם עשרים מחנכי ישראל בולטים מארבע מדינות, וטוען שחינוך על ישראל יכול לסייע לתלמידים לפתח זהות יהודית אתית ועבה יותר ממקורות יהודיים.
לקריאת העמוד
דתות הגמוניות, רובנות והטיה דתית ממשלתית
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
סוגי דמוקרטיה וניהול סכסוכים בחברות מפוצלות
המאמר עוסק בלאומיות, אזרחות ושוויון דמוקרטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
נוקשות תיקונים חוקתיים והפוטנציאל הדמוקרטי שלהם
המאמר טוען שתיקונים חוקתיים הם חלק בלתי נמנע מחיי חוקות, ושכללים פורמליים לשינוי יכולים לחזק ודאות משפטית ושלטון חוק.
לקריאת העמוד
דיאלוג חוקתי מוגבל כחרב פיפיות
המאמר עוסק בבתי המשפט, חוקתיות ושלטון החוק, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
ערים ליברליות במדינות בתהליך אוטוקרטיזציה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דת, חילון ודמוקרטיה באזור הים התיכון
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דת, לאומיות ודמוקרטיה בישראל
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
נסיגה דמוקרטית בארצות הברית והשפעתה על תמיכה בדמוקרטיה בעולם
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מצב חירום, אתיקה והתחלות פוליטיות חדשות במזרח התיכון
המאמר של חאלד פוראני מציב את מצב החירום לא רק כמנגנון ביטחוני או משפטי, אלא כשאלה אתית על האפשרות להתחיל סדר פוליטי אחר. עבור דמוקרטיה ליברלית, נקודת המפתח היא שמצב חריג עלול להצדיק השעיית נורמות, אבל הוא גם חושף את הצורך לדון מחדש באחריות, חירות והגבלת כוח. לכן הקריאה בו חשובה במיוחד לחברות שבהן ביטחון, לאומיות וסמכות שלטונית נוטים להצטלב.
לקריאת העמוד
מצבי חירום וסכסוך אתני בדמוקרטיות ליברליות
המאמר של מנחם הופנונג מציב את בריטניה וישראל כמקרי מבחן לשאלה כיצד דמוקרטיות ליברליות משתמשות במצב חירום מול סכסוך אתני. המשמעות הדמוקרטית היא שמנגנוני חירום אינם רק תגובה לאיום, אלא גם כלי שמרכז כוח ברשות המבצעת ועלול לעקוף ביקורת פרלמנטרית ושיפוטית. לכן המאמר חשוב להבנת היחס בין ביטחון, זכויות מיעוטים ושלטון החוק.
לקריאת העמוד
תמיכת המדינה בדת ואמון הציבור בממשלה
המחקר מצא שבמדינות בעלות רוב נוצרי, תמיכת מדינה בדת קשורה לרמות נמוכות יותר של אמון בממשלה ובפרלמנט, ולא בהכרח מחזקת לגיטימיות פוליטית.
לקריאת העמוד
דת ומדינה בישראל בין זהות יהודית לאופי דמוקרטי
המאמר משתמש בנתוני Religion and State כדי לבחון האם המעורבות הממשלתית בדת בישראל חריגה עד כדי ערעור אופייה הדמוקרטי. במקום להסתפק בשאלה זהותית כללית על “יהודית ודמוקרטית”, הוא משווה את דפוסי המעורבות הישראליים למתרחש בדמוקרטיות אחרות. המסקנה המרכזית מורכבת: עצם קיומם של הסדרים דתיים אינו שולל דמוקרטיה, אך רמת המעורבות, תחומיה והקשריה עדיין חשובים להבנת חירות, שוויון ותחרות פוליטית.
לקריאת העמוד
דמוקרטיזציה של יחסי דת ומדינה במזרח התיכון
המאמר משווה את יחסי הדת והמדינה בטורקיה, מצרים וישראל כדי לטעון שדמוקרטיזציה אינה נובעת אוטומטית מהפרדה מלאה או מאינטגרציה מלאה. מה שקובע הוא צורת הקשר, היקפו וכיוונו: לעיתים ייצוג פומבי של קבוצות דתיות יכול לבטא דמוקרטיזציה, ולעיתים דווקא פירוק מונופול דתי ממוסד הוא תנאי להרחבת חירות ושוויון.
לקריאת העמוד
חילון, דת וליברליזם בדמוקרטיה הישראלית
המאמר בוחן מדוע חילון במרחבים מסוימים בישראל אינו מוביל בהכרח לליברליזם מלא. הדת ממשיכה למלא תפקיד בשיח הלאומי ובסימון גבולות קבוצתיים, וקבוצות אתניות שונות מייחסות חשיבות שונה לטקסים דתיים. לכן חילון יכול להתקדם בתוך גבולות לאומיים צרים, בלי מחויבות מספקת לחופש דת, סובלנות ושוויון ליברלי.
לקריאת העמוד
תפקיד בתי המשפט בדמוקרטיות שסועות
המאמר מתמודד עם הדילמה של בתי משפט בדמוקרטיה שסועה: מצד אחד, מערכת שיפוט עצמאית נחוצה לחירות, לדמוקרטיה ולשלטון החוק; מצד אחר, בית משפט שנתפס כחורג מגבולותיו עלול להחליש את הלגיטימציה הציבורית שלו. התקציר מציב את המתח הזה בישראל של סוף שנות התשעים, סביב ביקורת חריפה על בית המשפט העליון ונשיאו.
לקריאת העמוד
חילול מקומות קדושים של מיעוטים בתקופות אי־יציבות משטרית
המאמר בוחן את סוגיית חילול מקומות קדושים של מיעוטים בתקופות אי־יציבות משטרית דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
בית המשפט של אהרן ברק, מהפכות חוקתיות ונסיגה דמוקרטית
המאמר בוחן את סוגיית בית המשפט של אהרן ברק, מהפכות חוקתיות ונסיגה דמוקרטית דרך עדשה של חוקתיות, ביקורת על כוח שלטוני ושמירה על שלטון החוק.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
פופוליזם ומינויים פוליטיים
המאמר בוחן את סוגיית פופוליזם ומינויים פוליטיים דרך עדשה של שחיקת מוסדות, פופוליזם והגנות מפני ריכוז כוח.
לקריאת העמוד
ביקורת שיפוטית נחותה וחוקתיות עממית בערכאות דיוניות
המאמר בוחן את סוגיית ביקורת שיפוטית נחותה וחוקתיות עממית בערכאות דיוניות דרך עדשה של חוקתיות, ביקורת על כוח שלטוני ושמירה על שלטון החוק.
לקריאת העמוד
פופוליזם והסדר הבין־לאומי הליברלי בהצבעות האו״ם
המאמר בוחן אם פופוליזם ממשלתי מתבטא בהתנגדות לנורמות הליבה של הסדר הבין־לאומי הליברלי דרך דפוסי הצבעה באו״ם.
לקריאת העמוד
דימוי עיתונאים וקשרי קהל־תקשורת בעידן פופוליסטי
המאמר מציע את מסגרת "העיתונאים המדומיינים" ובוחן כיצד קהלים בישראל מתארים עיתונאים, אילו סוגי ביקורת הם מעלים, וכיצד עמדות אלה קשורות להזדהות פוליטית.
לקריאת העמוד
ארגוני שטח בעין הסערה של נסיגה דמוקרטית
המאמר בוחן את סוגיית ארגוני שטח בעין הסערה של נסיגה דמוקרטית דרך עדשה של שחיקת מוסדות, פופוליזם והגנות מפני ריכוז כוח.
לקריאת העמוד
נסיגה דמוקרטית, ביטוי מסובסד והשתרשות רובנית
המאמר בוחן את סוגיית נסיגה דמוקרטית, ביטוי מסובסד והשתרשות רובנית דרך עדשה של שחיקת מוסדות, פופוליזם והגנות מפני ריכוז כוח.
לקריאת העמוד
התנועה נגד נסיגה דמוקרטית בישראל
המאמר בוחן את נסיגה דמוקרטית והדרכים האזרחיות להתמודד איתה דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
פופוליזם, דת ומדיניות ערכי משפחה בישראל, איטליה וטורקיה
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
עיצוב אסיפות מכוננות לדמוקרטיות בסיכון
המאמר בוחן את מוסדות, זכויות ואחריות ציבורית בדמוקרטיה הישראלית דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
שיח ופעילות פופוליסטיים ניאו־ציוניים במערכת החינוך
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
החברה האזרחית בישראל ב־2023: ממחאה לסיוע
המחקר מנתח ראיונות עומק עם מנהיגי ארגונים שפעלו במחאה ובסיוע, ומראה כיצד קבוצות מקצועיות ואזרחיות פירשו את תפקידן כהגנה על הדמוקרטיה ועל ביטחון החברה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
אבל פוליטי, אובדן עמום ומחאה אזרחית בזמן הרפורמה המשפטית
המחקר משתמש בתיאוריות של אבל ואובדן מעורפל כדי להסביר כיצד איום על דמותה הדמוקרטית של המדינה עשוי להיתפס כאובדן פוליטי מתמשך, ולהשפיע גם על בריאות נפשית וגם על השתתפות במחאה.
לקריאת העמוד
גבולות הפופוליזם הימני בשלטון והמשבר הפוליטי בישראל
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
הכלכלה הפוליטית של פופוליסטים בשלטון בישראל
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
שחיקת האזרחות: חילופי שטחים ושבועת נאמנות במשפט החוקתי
המאמר בוחן את חוקתיות, חוקי יסוד והמבנה הדמוקרטי בישראל דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
אי־ציות אזרחי להגנת הדמוקרטיה: מאבק בגין בחוקי החירום
המאמר בוחן את התנגדותו של מנחם בגין לחקיקת החירום בראשית המדינה כמקרה היסטורי של אי-ציות אזרחי להגנת הדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
אימוץ שיח זכויות אדם בידי קבוצות ימין בישראל
המאמר בוחן את מוסדות, זכויות ואחריות ציבורית בדמוקרטיה הישראלית דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מדיניות כלכלית של קואליציית השינוי האנטי־פופוליסטית
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
המקורות החברתיים־פוליטיים של המהפכה החוקתית השנייה
המאמר בוחן את חוקתיות, חוקי יסוד והמבנה הדמוקרטי בישראל דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
פיקוח, שקיפות וזכויות אדם במערכת הכליאה הישראלית
המאמר בוחן את מוסדות, זכויות ואחריות ציבורית בדמוקרטיה הישראלית דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
חדשנות במגזר הציבורי בהקשרים פופוליסטיים בישראל
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
חוק הלאום של העם היהודי וסף ההדרה
המאמר בוחן את חוקתיות, חוקי יסוד והמבנה הדמוקרטי בישראל דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
כיצד העמקת השבר הדמוקרטי בישראל בשנת 2023 קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר בוחן את סוגיית העמקת השבר הדמוקרטי בישראל בשנת 2023 דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית ופופוליזם.
לקריאת העמוד
כיצד מחאה נגד סכנות אוטוקרטיזציה ברפורמה מוסדית קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר מנתח את המחאה הישראלית נגד הרפורמה המוסדית של 2023 כמקרה של פוליטיקה מתעמתת בעת נסיגה דמוקרטית. הוא משתמש במושג ההיסטרזיס של בורדייה כדי להסביר כיצד מתחים היסטוריים בזהות המדינה הופכים למשבר פוליטי עכשווי.
לקריאת העמוד
כיצד נקודת המפנה של הדמוקרטיה הישראלית קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר בוחן את סוגיית נקודת המפנה של הדמוקרטיה הישראלית דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית ופופוליזם.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין הרפורמה המשפטית ובריאות הציבור כעניין דמוקרטי לבין שלטון החוק בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית הרפורמה המשפטית ובריאות הציבור כעניין דמוקרטי דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט ושלטון החוק.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין הטלטלה הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית לבין שלטון החוק בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית הטלטלה הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט ושלטון החוק.
לקריאת העמוד
פופוליזם דתי וזיכרון יהודי בישראל
המאמר טוען שבישראל הדת ממלאת תפקיד כפול בפופוליזם: היא מגדירה את תוכן הקהילה הפוליטית היהודית, אך גם מסמנת אויבים כגון לא־יהודים, מבקשי מקלט ואליטות חילוניות שמוצגות כלא נאמנות. ההשוואה בין ש"ס לליכוד מציגה פופוליזם מכליל מול פופוליזם מדיר.
לקריאת העמוד
כיצד משבר הדמוקרטיה בישראל לאורך זמן קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר בוחן את סוגיית משבר הדמוקרטיה בישראל לאורך זמן דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית ופופוליזם.
לקריאת העמוד
כיצד פופוליזם אנטי־דמוקרטי בהשוואה בין ישראל, טורקיה והודו קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר בוחן את סוגיית פופוליזם אנטי־דמוקרטי בהשוואה בין ישראל, טורקיה והודו דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית ופופוליזם.
לקריאת העמוד
כיצד החומר העקום של הדמוקרטיה בישראל קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר בוחן את סוגיית החומר העקום של הדמוקרטיה בישראל דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית ופופוליזם.
לקריאת העמוד
כיצד פופוליזם כמושג פוליטי בהקשר הישראלי קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר מציג את הפופוליזם כתופעה לשונית, חברתית ותרבותית שאינה שייכת למחנה פוליטי אחד, ובוחן זאת דרך הפוליטיקה הישראלית.
לקריאת העמוד
כיצד מלחמת עזה והמבוי הסתום החוקתי בישראל קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר בוחן את סוגיית מלחמת עזה והמבוי הסתום החוקתי בישראל דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית ופופוליזם.
לקריאת העמוד
כיצד אתגרי הדמוקרטיה האתנית והפופוליזם בישראל קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר טוען כי סגנון הפוסט-פופוליזם של נתניהו משלב בסיס סמלי מכליל עם רטוריקה לאומית-אתנית מדירה.
לקריאת העמוד
כיצד המאמר בוחן את היחס בין ביטחון, כוח ושלטון החוק?
המאמר עוסק בביטחון לאומי, שליטה בשטחים והיחס בין כוח שלטוני לשלטון החוק.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
משברי הדמוקרטיה הישראלית
המאמר מתאר הידרדרות במערכת הפוליטית בישראל לאחר בחירות 2022, ובוחן אם אירועי 4 בינואר 2023 ואילך הם רפורמה משפטית מאוחרת או מאמץ שיטתי של נסיגה דמוקרטית. הוא מדגיש את פגיעותה של המסגרת החוקתית בישראל, המבוססת על חוקי יסוד שרבים מהם ניתנים לשינוי ברוב פרלמנטרי רגיל.
לקריאת העמוד
משלטון החוק לחוק השליט: המהפך הכפול של הימין הישראלי
המאמר עוסק בתפקיד בתי המשפט, הביקורת השיפוטית והחוקתיות בשמירה על שלטון החוק.
לקריאת העמוד
צעדים אי־ליברליים בדמוקרטיות נסוגות: ישראל, הונגריה ופולין
המאמר עוסק בנסיגה דמוקרטית, פופוליזם ושחיקת מוסדות.
לקריאת העמוד
כיצד המאמר בוחן את היחסים בין דת לדמוקרטיה בישראל?
המאמר עוסק ביחסים בין דת, זהות, מדינה ודמוקרטיה בישראל.
לקריאת העמוד
חוק הלאום והחלשת הדמוקרטיה הישראלית
המאמר עוסק בחוק הלאום, זהות לאומית, שוויון אזרחי והמסגרת החוקתית בישראל.
לקריאת העמוד
כיצד המאמר בוחן את היחסים בין דת לדמוקרטיה בישראל?
המאמר עוסק ביחסים בין דת, זהות, מדינה ודמוקרטיה בישראל.
לקריאת העמוד
הדמוקרטיה הישראלית והרפורמה הדמוקרטית במבט השוואתי
המאמר עוסק בנסיגה דמוקרטית, פופוליזם ושחיקת מוסדות.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה, ציונות ליברלית ויחסי צבא-חברה בישראל
המאמר בוחן שני ספרים על יחסי צבא-חברה בישראל, שפורסמו בהפרש של שמונה עשרה שנים, ומציב אותם מול שאלת עתידה של ישראל כדמוקרטיה יהודית. ספרו של פרי מ-2006 מציג את מערכת הביטחון כאיום על שלטון אזרחי, ואילו ספרו של זיו מ-2024 קושר ירידה בהשפעת הצבא ושירותי הביטחון לנסיגה דמוקרטית. שני המחברים תומכים בפתרון שתי המדינות, אך חלוקים בשאלה אם הזדמנויות הוחמצו מפני שלמערכת הביטחון הייתה השפעה רבה מדי או מעטה מדי על מדיניות הממשלה. המאמר מוסיף שהמציאות של מדינה אחת משנה את מסגרת הדיון ומאתגרת את שתי הקריאות.
לקריאת העמוד
איך מזהים נסיגה דמוקרטית בישראל?
המאמר ממקם את הדיון בתוך תחום זכויות, שוויון ומיעוטים, ומראה כיצד סוגיה ממוקדת יכולה להשפיע על מוסדות, זכויות ואמון ציבורי בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מה המאמר מלמד על נסיגה דמוקרטית בישראל?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה המאמר מלמד על נסיגה דמוקרטית בישראל?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה תפקיד בתי המשפט בשמירה על דמוקרטיה ושלטון החוק?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה המאמר מלמד על נסיגה דמוקרטית בישראל?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
איך נסיגה דמוקרטית מתפתחת בישראל?
המאמר מציב את ישראל בתוך הדיון הבינלאומי על נסיגה דמוקרטית ומראה כיצד שחיקה מוסדית יכולה להצטבר גם בלי ביטול פורמלי של בחירות.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין מאבק בשחיתות לרפורמה משפטית?
המאמר טוען שהמאבק בשחיתות הוא מקור מרכזי למעמד שנצבר למערכת המשפט בישראל, וכי תגובת נגד להליכי שחיתות היא גורם חשוב בניסיון הקואליציה לצמצם את כוח בית המשפט העליון.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם מלחמה בולמת סמכותנות או משנה את צורתה?
המאמר מציב את ניסיון שינוי מערכת המשפט בישראל מאז 2023 כמקרה מבחן לפופוליזם ימני-דתי. הוא טוען שהחיבור בין פופוליזם הדרתי לדת יכול להצדיק ריכוז כוח ודיכוי התנגדות, אך גם יוצר מתחים פנימיים והתנגדות ציבורית שמגבילים את הדחף הסמכותני.
לקריאת העמוד
מה קורה כשמשבר חוקתי ומשבר ביטחוני מתלכדים?
המאמר מסביר כיצד משבר חוקתי ומשבר ביטחוני יכולים להעצים זה את זה, ולמה דווקא בזמן חירום חשוב לשמר בלמים, שקיפות ואחריות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מה קרה לרפורמה המשפטית אחרי 7 באוקטובר?
המאמר בוחן את הרפורמה המשפטית אחרי 7 באוקטובר ומדגיש שהקשר בין ביטחון, חירום ושלטון החוק נעשה מרכזי עוד יותר.
לקריאת העמוד
מתי ביקורת שיפוטית מגינה על זהות חוקתית דמוקרטית?
המאמר מסביר מדוע בזמני נסיגה דמוקרטית ביקורת שיפוטית אינה רק כוח נגד הרוב, אלא מנגנון לשמירת תנאי הלגיטימיות של הדמוקרטיה עצמה.
לקריאת העמוד
מי מוכן לתמוך בנסיגה דמוקרטית בישראל?
המחקר מצא שהתמיכה בתוכנית המשפטית קשורה בעיקר לזיקה חזקה לנתניהו ולסלידה ממחנה האופוזיציה, ופחות לתפיסה רובנית של דמוקרטיה או להתנסות שלילית עם מערכת המשפט.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
איך פופוליזם וקיטוב מזינים את משבר הדמוקרטיה בישראל?
המאמר מסביר שמשבר דמוקרטי מתפתח כאשר פופוליזם וקיטוב מצדיקים פגיעה במוסדות בשם רצון העם או בשם מאבק במחנה היריב.
לקריאת העמוד
איך נראית מתקפה על שלטון החוק בישראל?
המאמר מסביר מדוע פגיעה בעצמאות המשפטית אינה רק מחלוקת בין רשויות אלא איום על תנאי היסוד של דמוקרטיה חוקתית.
לקריאת העמוד
איך משפט בין-לאומי יכול לעזור לבתי משפט מול פופוליזם?
המאמר מסביר מדוע משפט בין-לאומי בבתי משפט מקומיים אינו עניין טכני אלא כלי דמוקרטי נגד הסתגרות פופוליסטית.
לקריאת העמוד
האם חוק הלאום משנה את ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה סמכותנית?
המאמר קורא את חוק הלאום לא כטקסט סמלי בלבד, אלא כשלב במאבק על היחס בין זהות רוב, חירויות דמוקרטיות ושוויון אזרחי.
לקריאת העמוד
איך חוק הלאום מחבר בין פופוליזם, קולוניאליות ודת?
המאמר טוען שחוק הלאום אינו רק חוק זהות, אלא מנגנון שמחזק שפה אתנולאומית-דתית ומצמצם את המקום הדמוקרטי של מיעוטים.
לקריאת העמוד
מהו מודל הדמוקרטיה האתנית, ומה הוא אומר על ישראל?
המאמר מציע מודל לניתוח ישראל כדמוקרטיה אתנית, שבה מתקיימות זכויות מסוימות לצד עליונות מבנית של הלאום היהודי.
לקריאת העמוד
איך חוק הלאום משפיע על שוויון, הגדרה עצמית וסולידריות חברתית?
המאמר מסביר מדוע חוק הלאום מעורר לא רק חששות לשוויון משפטי, אלא גם פגיעה עמוקה יותר ביכולת ליצור סולידריות אזרחית משותפת.
לקריאת העמוד
מה אחריותם הציבורית והמשפטית של נבחרי ציבור בכירים?
הפרק מציב את מקרה נתניהו כמבחן למערכת דמוקרטית שבה נבחר ציבור בכיר מחזיק במנדט פוליטי אך כפוף גם לאמות מידה ציבוריות ומשפטיות.
לקריאת העמוד
האם איום ביטחוני מפחית קיטוב רגשי בתוך החברה?
המאמר מראה שקיטוב רגשי פנימי יכול להישאר איום על לכידות דמוקרטית גם כאשר החברה מתמודדת עם איום חיצוני מתמשך.
לקריאת העמוד
איך השתנה הקיטוב הפוליטי בישראל בין 1992 ל-2022?
הפרק מספק מבט היסטורי על קיטוב בישראל ומזכיר שמשבר פוליטי עכשווי נשען על תהליכים ארוכי טווח.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם מתקפת 7 באוקטובר הורידה את הקיטוב הרגשי בישראל?
המאמר מציב מבחן חשוב להנחה שאסון ביטחוני מאחד את החברה ומראה שקיטוב רגשי עשוי להישאר יציב גם מול איום קיצוני.
לקריאת העמוד
איך בליץ חוקתי מאיץ נסיגה דמוקרטית?
הבליץ החוקתי מוצג כמהלך שבו תמריצים פוליטיים, פופוליזם וחקיקה מהירה מחלישים בלמים דמוקרטיים בזמן קצר.
לקריאת העמוד
מה קורה כשמדעני מדינה מדברים לציבור בזמן נסיגה דמוקרטית?
מדעני מדינה בזמן משבר דמוקרטי נעים בין מומחיות ציבורית, חינוך לדמוקרטיה, חשש מזיהוי מפלגתי וניסיון להשפיע דרך תקשורת.
לקריאת העמוד
למה שיעורי אזרחות הפכו לזירה של מאבק על דמוקרטיה ליברלית?
מיכל נויבאואר-שני מראה שלימודי אזרחות בישראל הפכו לזירת מעורבות ציבורית של מדעני מדינה, במיוחד סביב המתח בין מחנות ליברליים ושמרניים.
לקריאת העמוד
מה קורה לדמוקרטיה כשמבטלים את חובת הסבירות?
קרמניצר טוען שביטול עילת הסבירות משחרר את הממשלה והשרים מחובה מרכזית לפעול כנאמני ציבור, מחליש את היועצת המשפטית לממשלה ושומרי הסף, ומסכן מינויים, מנהל תקין, שירות ציבורי מגוון ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
איך מתקנים את בג״ץ בלי להפוך אותו למוסד מפלגתי?
המאמר טוען שמשבר הלגיטימציה של בג״ץ אינו נובע רק מתוצאות פסקי דין או מהרכב שופטים מסוים, אלא גם ממבנים מוסדיים של ההליך. הוא מציע לתקן את כללי העמידה, בירור העובדות, הרכבי השופטים ומינוי השופטים כך שיחזקו עצמאות, שקיפות ואמון בהליך.
לקריאת העמוד
למה המשבר החוקתי בישראל עובר דרך המשפט המינהלי?
המאמר טוען שהמשבר של 2023 חשף חולשה בתיאוריה החוקתית שהתפתחה מאז 1995: בישראל אין שכבה חוקתית קשיחה מעל חקיקה רגילה, וההגנה על ביקורת שיפוטית תלויה בעיקר במשפט מינהלי ובמאבק הציבורי סביבו.
לקריאת העמוד
איך דמוקרטיית הסכמה נקלעת למשבר רובני?
המאמר טוען שהמשבר החוקתי בישראל נובע מסתירה בין פוליטיקה קואליציונית יחסית לבין חוקה לא משוריינת, קיטוב גושי ובית משפט חזק שנעשה מוקד לעימות פוליטי.
לקריאת העמוד
איך קיטוב פוליטי הופך משבר חוקתי לבלתי פתיר?
איך קיטוב רגשי ופוליטי הופך את הוויכוח על בית המשפט לעימות חוקתי חריף וקשה לפתרון.
לקריאת העמוד
למה שליטה פוליטית במינוי שופטים היא ניסיון ללכוד את בתי המשפט?
המאמר טוען שהצעת 2023 למינוי וקידום שופטים אינה רק שינוי מוסדי, אלא מהלך שמעניק לממשלה ולקואליציה שליטה כמעט מלאה בבתי המשפט. הוא בוחן זאת דרך ההיגיון של השיטה הישראלית הקיימת, השינויים שחלו בה בשנים האחרונות, וההשוואה למודלים דמוקרטיים אחרים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם מחאה משבשת יכולה לעזור לבלום נסיגה דמוקרטית?
מחקר על מחאת 2023 נגד הרפורמה המשפטית ועל האופן שבו פעולות שיבוש לא-אלימות השפיעו על תמיכה וגיוס.
לקריאת העמוד
מה מגלה הפער בין המחאה נגד הרפורמה המשפטית לבין השתיקה בזמן המלחמה?
אדם שנער טוען שהמחאה נגד הרפורמה המשפטית גייסה שפה ליברלית אוניברסלית אך נמנעה לרוב מעיסוק בכיבוש ובאפליית אזרחים פלסטינים בישראל. הפער בין עוצמת המחאה ב־2023 לבין התגובה המוגבלת לפגיעה בזכויות בזמן המלחמה מעורר ספק לגבי עומק ההטמעה של ערכים ליברליים בישראל.
לקריאת העמוד
האם הרפורמה המשפטית באמת מתקנת את מהפכת שנות התשעים?
קריאה מחדש של מהפכת שנות התשעים כרקע להבנת רפורמת 2023–25 והמאבק על זהותה הדמוקרטית-ליברלית של ישראל.
לקריאת העמוד
מה קורה לדמוקרטיה כאשר המדינה עצמה מפורקת?
המאמר טוען שהמשבר הישראלי הוא מתקפה על יכולת המדינה ומוסדותיה, שבה פירוק מוסדי משמש עיקרון מארגן של פעולה פוליטית.
לקריאת העמוד
איך חברי כנסת מבינים דמוקרטיה בזמן משבר?
ניתוח איכותני של האופן שבו 72 חברי כנסת מהכנסת ה-24 מסגרו דמוקרטיה, זכויות ומוסדות לפי שיוך אידיאולוגי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם בית המשפט יכול לשמור על אחריות שלטונית במשטר היברידי?
איך ביקורת שיפוטית יכולה לשמור על אחריות שלטונית גם כאשר הדמוקרטיה אינה מלאה.
לקריאת העמוד
איך משבר חוקתי מעביר כוח מהכנסת לממשלה?
המאמר מראה כיצד משבר פוליטי ומשפטי סביב נתניהו, ולאחר מכן תקופת המלחמה, העבירו כוח מן הכנסת אל הממשלה והותירו את בית המשפט העליון כבלם מרכזי אך לא תמיד מספיק.
לקריאת העמוד
למה חוק הלאום מעלה שאלות עמוקות על שוויון ודמוקרטיה?
איך חוק הלאום משתלב בשאלות של רוב, שוויון אזרחי, חוקתיות ונסיגה דמוקרטית.
לקריאת העמוד
למה הרפורמה המשפטית היא פרויקט חוקתי פופוליסטי?
המאמר טוען שההפיכה המשפטית בישראל אינה שינוי מוסדי נקודתי בלבד, אלא פרויקט חוקתי פופוליסטי שמאיים על בלמים, איזונים וביקורת שיפוטית.
לקריאת העמוד
איך ההבטחה החוקתית בישראל נסוגה במקום להעמיק זכויות?
איך התחזקות הביקורת השיפוטית לוותה בהתנגדות פוליטית, פופוליזם ושחיקת זכויות.
לקריאת העמוד
איך מזהים נסיגה דמוקרטית בתוך תהליך החקיקה?
המחקר משווה דיונים בשלושה חוקי יסוד ומוצא שבכנסת ה-25 הופיעו יותר סימני נסיגה חקיקתית מאשר בכנסת ה-20.
לקריאת העמוד
מתי רפורמה משפטית הופכת לפגיעה בליבת הדמוקרטיה?
המאמר מציע לבחון שינויי כוח שיפוטי לפי השפעתם המצטברת על ליבת הדמוקרטיה: בחירות חופשיות, זכויות פוליטיות ואיזונים מוסדיים.
לקריאת העמוד
מתי צריך לעצור את הלבנה הראשונה בשחיקה דמוקרטית?
למה חשוב לזהות צעדים מוקדמים שמחלישים מוסדות דמוקרטיים לפני שהנזק מצטבר.
לקריאת העמוד
האם מתקפה על ארגוני חברה אזרחית מחלישה את הדמוקרטיה?
איך עמדות ציבוריות כלפי עמותות יכולות לאפשר או לבלום פגיעה במרחב הדמוקרטי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מה קורה לשירות הציבורי כשהדמוקרטיה נשחקת?
המאמר בוחן את תגובותיהם של עובדי מדינה בישראל לשינוי המשפטי, ובמיוחד את הקשר בין תפיסת איום דמוקרטי לבין כוונות עזיבה, השמעת קול ומאמץ בעבודה.
לקריאת העמוד
האם נסיגה דמוקרטית היא רק ויכוח על בית המשפט?
למה סיווג המשטר הישראלי משנה את האופן שבו מבינים את המשבר.
לקריאת העמוד
האם איגודי עובדים יכולים להגן על הדמוקרטיה?
איך כוח עבודה מאורגן יכול להשפיע על מאבקים נגד נסיגה דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
נסיגה דמוקרטית ואלימות פוליטית: מה קורה לתודעה הציבורית?
איך שחיקה במוסדות דמוקרטיים משפיעה על הצדקת אלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
למה הדמוקרטיה הישראלית נקלעה למשבר?
הסבר תמציתי למשבר הישראלי דרך קיטוב, מוסדות חלשים ותמריצים פוליטיים.
לקריאת העמוד
מי תומך בנסיגה דמוקרטית, ולמה?
מחקר על התנאים שבהם אזרחים רגילים מוכנים לתמוך בפגיעה בכללי הדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
איך צעדים קטנים יכולים לשנות דמוקרטיה שלמה?
ניתוח הרפורמה המשפטית כתהליך מצטבר של ריכוז כוח שלטוני ופגיעה בבלמים מוסדיים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מה הקשר בין נסיגה דמוקרטית לזכויות נשים?
המאמר טוען שהנסיגה הדמוקרטית בישראל מתבטאת גם בהחלשת ההגנות המשפטיות על שוויון מגדרי ובהכשרת הפרדה ואפליה בשם דת.
לקריאת העמוד