האתר עדיין בבנייה

מי תומך בנסיגה דמוקרטית, ולמה?

מאמר: Why Masses Support Democratic Backsliding

חוקרות/ים: Noam Gidron, Yotam Margalit, Lior Sheffer, Itamar Yakir

כתב עת: American Journal of Political Science

תאריך: 2025

DOI: https://doi.org/10.1111/ajps.12958

המאמר שואל מתי אזרחים מן השורה מוכנים לתמוך בצעדים שפוגעים בדמוקרטיה, ומראה שהתשובה קשורה לא רק לאידיאולוגיה אלא גם לזהות מחנאית, פחד ואמון נמוך בצד השני.

מושגי יסוד בקצרה

נסיגה דמוקרטית היא תהליך שבו מוסדות, זכויות, בחירות חופשיות או בלמים ואיזונים נחלשים בהדרגה, גם כאשר המסגרת הדמוקרטית הפורמלית עדיין קיימת. בהקשר של המאמר, המושג מאפשר לראות שינוי מצטבר בכללי המשחק ולא רק משבר נקודתי או מחלוקת פוליטית רגילה.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המחקר בוחן את היסודות של תמיכה ציבורית בנסיגה דמוקרטית, תוך שהוא משרטט חמישה הסברים תיאורטיים: מנהיגות פרסונליסטית, קיטוב רגשי, פופוליזם, עיקרון והסתבכות עם מערכת המשפט. המאמר בודק את כוח ההסבר של חשבונות אלה בהקשר הישראלי, תוך מינוף נתוני סקרי פאנל שנאספו לפני ואחרי שהממשלה הכריזה על תוכניתה לצמצם את בתי המשפט. התוצאות מצביעות על כך שהתמיכה בתוכנית מוסברת בצורה הטובה ביותר על ידי שני כוחות: התקשרות מוקדמת למנהיג העומד בראש המאמץ הנסגר ואיבה כלפי מתנגדים פרטיזנים.

מחקר על התנאים שבהם אזרחים רגילים מוכנים לתמוך בפגיעה בכללי הדמוקרטיה.

מה נבדק במחקר

המחקר בוחן מדוע ציבור רחב עשוי לתמוך בנסיגה דמוקרטית, גם כאשר הצעדים המדוברים פוגעים בכללים שאמורים להגן על כולם.

החוקרים מתמקדים בעמדות של אזרחים ולא רק בפעולות של מנהיגים. זו נקודה חשובה, כי נסיגה דמוקרטית מצליחה לעיתים כאשר הציבור מעניק לה לגיטימציה או מוכן להתעלם ממנה.

המאמר עוסק במנגנונים פסיכולוגיים ופוליטיים שמקלים על אזרחים לקבל פגיעה במוסדות, במיוחד כאשר הם חושבים שהצד היריב מסוכן יותר מהפגיעה עצמה.

הממצאים המרכזיים

תמיכה בנסיגה דמוקרטית מתחזקת כאשר אזרחים רואים בפוליטיקה מאבק בין מחנות ולא תחרות רגילה על מדיניות.

כאשר אמון בצד השני נמוך מאוד, צעדים כמו החלשת ביקורת שיפוטית או פגיעה בכללי המשחק יכולים להיתפס כהגנה עצמית של המחנה.

המאמר מדגיש שהבעיה אינה רק קיומם של מנהיגים אנטי-ליברליים. גם ציבור שמפחד מהצד השני יכול להפוך לסבלני יותר כלפי פגיעה בדמוקרטיה.

למה זה חשוב לישראל

בישראל, שבה זהויות פוליטיות, דתיות ולאומיות טעונות מאוד, המחקר מסביר כיצד קיטוב יכול להפוך ויכוח מוסדי לשאלת נאמנות למחנה.

הלקח הוא שמאבק על דמוקרטיה אינו יכול להסתפק בהסברים משפטיים. הוא צריך גם להפחית פחדים, לבנות אמון ולהראות שכללי משחק הוגנים מגינים על כל הצדדים.

אם אזרחים מאמינים שהצד השני יהרוס אותם כאשר יעלה לשלטון, הם עלולים לתמוך בהריסת הבלמים לפני שזה יקרה.

במילים פשוטות

אנשים לא תמיד תומכים בפגיעה בדמוקרטיה מפני שהם מתנגדים לדמוקרטיה. לפעמים הם עושים זאת מפני שהם חוששים שהמחנה השני מסוכן יותר.

לכן הגנה על דמוקרטיה דורשת גם מוסדות חזקים וגם תרבות פוליטית שמאפשרת להפסיד בבחירות בלי לחשוב שהכול אבוד.

התמצית שלעיל היא תמצית עצמאית בעברית, שנכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. היא אינה תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינה מטעם המחברים או כתב העת, ואינה מחליפה קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 9 ביוני 2026