דעת קהל, קיטוב ואלימות פוליטית
מאמרים על עמדות ציבוריות, תמיכה בנסיגה דמוקרטית, קיטוב, זהות פוליטית והצדקת אלימות פוליטית.
מאמר יכול להופיע ביותר מנושא אחד כאשר הוא עוסק, למשל, גם בזכויות וגם במוסדות או גם בפופוליזם וגם בבית המשפט. בעמוד זה מופיעות 169 תמציות שמשויכות לנושא.
חדש באתר
מאמר חדש
סקסיזם אמביוולנטי מעצב העדפות מגדריות סביב שחרור חטופים
Orly Bareket, Michal Reifen-Tagar ו-Tamar Saguy מנתחות מדגם יהודי־ישראלי מייצג של 1,171 משיבים סביב עסקת נובמבר 2023 וממקמות אותו מול שתי עסקאות שחרור חטופים. המחקר מראה שסקסיזם עוין נקשר להתנגדות לקדימות לנשים, ואילו סקסיזם מיטיב נקשר לתמיכה בקדימות כזאת, במיוחד ביחס לאימהות.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
חוסן לאומי נשען גם על התנגדות אזרחית מאורגנת
Daniel Rakov ו-Sarah-Masha Fainberg משווים בין התנגדות אזרחית באוקראינה מאז פברואר 2022 לבין התגייסות אזרחית בישראל אחרי 7 באוקטובר 2023. הם טוענים שהתנגדות אזרחית אינה רכיב עזר בלבד, אלא נדבך יסודי בהגנה כוללת ובחוסן חברתי, במיוחד בשלבים הראשונים של משבר אלים.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
דיאלוג בין מטפלים יהודים ופלסטינים מציע אתיקה מקצועית בזמן מלחמה
Efrat Roginsky, Tamar Hadar, Nihal Midhat-Najami, Buran Saada, Rozan Khoury ו-Maimounah Hebi מתארים קבוצת עבודה משותפת של שישה מטפלים במוזיקה, חוקרים ומחנכים אזרחי ישראל. המחקר השתמש בקבוצת מיקוד של 90 דקות ובניתוח תמטי שהוביל לחמישה נושאים: גבולות מטושטשים, עיצוב על ידי מלחמה, זהויות מקוטעות, בדידות תרבותית ומוזיקה בטיפול בין קיטוב לזהות משותפת.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מדד חדש בוחן עד כמה רגולטורים שקופים, אחראים, משתפים ומכלילים
Libby Maman, Jacint Jordana, David Levi-Faur, Edoardo Guaschino, Rahel Schomaker ו-Esther Van-Zimmeren מפתחים מדדים לשקיפות, אחריותיות, השתתפות והכללה בגופים רגולטוריים. המאגר כולל 49 גופים רגולטוריים לאומיים, תת־לאומיים ועל־לאומיים בשלושה תחומים ובתשע מדינות, ומשתמש בשיטות Item Response Theory לאימות המדדים ומשקלם.
לקריאת העמוד
חדש באתר
יהודים וערבים חילונים בישראל מתמודדים עם מתחים דתיים דומים בתוך קבוצותיהם
Oriana Abboud-Armaly, Rachelly Ashwall-Yakar ו-Michal Raz-Rotem מנתחות שני מחקרים איכותניים שנערכו בישראל בשנים 2016-2019. המשתתפים כללו 28 יהודים חילונים ו-28 ערבים חילונים, והמחקר מצא דמיון מפתיע באתגרי ההכרה, השייכות והלגיטימיות מול בני קבוצה דתיים יותר.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
במשבר ביטחוני, חיפוש מידע יכול להפחית אי־ודאות וגם להגביר חרדה
Ayelet Ayalon ו-Noa Aharony מנתחות ראיונות עומק חצי־מובנים עם 25 משתתפים על חיפוש מידע בזמן המשבר שנוצר אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. המחקר מזהה צרכים, מקורות וחסמים, ומראה שהמשתתפים נעו בין הרצון להפחית אי־ודאות לבין החשש שעודף מידע יגביר חרדה ויפגע בתפקוד.
לקריאת העמוד
חדש באתר
הכללה רדיקלית בישראל־פלסטין מחפשת דיאלוג גם בלי הסכמה ליברלית מלאה
Erica Weiss מנתחת את גבולות התבונה הציבורית הליברלית במציאות של משבר אזרחי וסכסוך אלים ומתמשך. דרך Citizens’ Accord Forum ו-Siach Shalom, המאמר מציג ניסיונות ליצור שיטות חלופיות של הכללה רדיקלית, שבהן דיאלוג אינו חייב להתחיל מהנחות ליברליות משותפות או להסתיים בהסכמה.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
המשבר סביב הרפורמה המשפטית קשור למצוקה פסיכולוגית גם שנה לאחר מכן
Liat Hamama מנתחת את ההשלכות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של משבר הרפורמה המשפטית בישראל באמצעות ניתוח רשת. לפי תקציר המאמר, הנתונים נאספו באוגוסט 2023 מ-811 משתתפים ובאפריל-מאי 2024 מ-518 משתתפים, והניתוח מצא שבטווח המוקדם דאגה וחוסר אונים היו מרכזיים, ואילו בטווח המאוחר בלטו כעס, אכזבה וחרדה.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
אלימות זוגית מעמיקה אי־שוויון בריאותי בין נשים פלסטיניות ויהודיות בישראל
ניהאיה דאוד, ביטריס אגרונסקי, נווין עלי־סאלח דראושה, האדל אלסאנע וסמירה אלפיומי־זעדנה מנתחות נתונים על 436 נשים פלסטיניות ו־965 נשים יהודיות אזרחיות ישראל בגילאי 18-50. לפי תקציר PubMed, נשים פלסטיניות סבלו מתוצאות בריאות גרועות יותר בשבעה מתוך עשרה מדדים, ואלימות זוגית תרמה לחלק ניכר מעודף הפערים בבריאות נפשית, תכנון היריון ורב־תחלואה.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
ציבור בישראל קושר הוגנות בארנונה לשירותים עירוניים וסביבה
מרדכי מינץ ובוריס פורטנוב מנתחים סקר מקוון של יותר מ־500 משתתפים בישראל, שדגם אזור מגורים, גיל, הכנסה, מצב משפחתי ובעלות על דירה. לפי תקציר המקור, כ־55% תמכו בשיטה הנוכחית המבוססת על גודל נכס וכ־45% באלטרנטיבה מבוססת ערך, אך התמיכה הייתה רחבה בהרבה בשילוב איכות שירותים עירוניים, מרחב ירוק ואיכות אוויר בשיקולי המס.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
גזענות מקוונת פוגעת ברווחה נפשית של צעירים ערבים־פלסטינים בישראל
שירה פגורק־אשל, ר׳גדה אלנבילסי וחנין כרם־אליאס מנתחות שאלון של 601 אזרחים ערבים־פלסטינים בישראל בגילאי 18-27. לפי תקציר PubMed, חשיפה גבוהה יותר לגזענות מקוונת נקשרה לרווחה נמוכה יותר ולדיכאון גבוה יותר; זהות אתנית מגובשת הייתה קשורה להגנה מסוימת, בעוד הגדרה לאומית ערבית־פלסטינית חזקה והשתתפות פוליטית ברשת נקשרו לדיכאון או רווחה נמוכה יותר בתנאים מסוימים.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
אוניברסיטאות בזמן מלחמה יכולות להעמיק קיטוב או לבנות דיאלוג
תמר הגר, מוחמד ח׳ליילה ויוסף ג׳בארין טוענים כי לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והאלימות שלאחריה, קמפוסים בישראל משקפים שסעים חברתיים עמוקים. לפי תקציר המקור, אמצעים מדינתיים ומשמעתיים מגבילים ביטוי ומדירים במיוחד קולות ערביים־פלסטיניים, אך מוסדות אקדמיים יכולים גם ליצור מרחבי ביטחון, הכשרה ותמיכה שמקדמים דיאלוג וחוסן.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
לימוד עברית משנה מיומנות, זהות ועמדות אזרחיות
רקפת ארליך רון מנתחת התערבות שפה בקרב תלמידי תיכון ומורי־עתיד פלסטינים אזרחי ישראל לאחר 7 באוקטובר. לפי תקציר המקור, ההתערבות נקשרה לעלייה במסוגלות בעברית, בתקווה לשלום, בקטגוריזציה משותפת ובתמיכה באסטרטגיות השפעה דמוקרטיות, אך גם חשפה הבדלים בין גיל, זהות והכשרה מקצועית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
חשיפה דיגיטלית לטרור עקיף עלולה להגביר תמיכה באלימות פוליטית
סנהשרי מוקרג׳י, יציק בן־ישראל ודפנה קנטי משתמשים בניסוי סקר דו־שלבי בקרב 900 משיבים יהודים בישראל כדי לבחון כיצד איום טרור מקוון מעצב עמדות פוליטיות. הממצא המרכזי בתקציר המקור הוא שחשיפה לאיום עקיף יכולה להסיט כעס פנימה, אל נבחרי ציבור מקומיים, וכך להעלות תמיכה באלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בעלות אזרחית על נשק בישראל מתקיימת בין זכות אישית להרשאת מדינה
נחמיה שטרן, מאיה מאור, גיא נגר ועוזי בן־שלום מציעים את המושג ״היברידיות חיה״ כדי לתאר בעלות אזרחית על נשק בישראל. לפי תקציר המקור, בעלי נשק אינם פשוט ממשיכים מיליטריזם מדינתי ואינם רק ליברטריאנים של זכויות פרט; הם חיים סתירות בין חוק, הרשאה, ביטחון וזהות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בינה מלאכותית משנה את תפקיד הנציגים הדמוקרטיים
יובל רימון מנתח כיצד בינה מלאכותית משנה את עבודת הנציגים הדמוקרטיים. לפי תקציר המקור, בצד הקלט היא יכולה לעזור לאסוף ולהבהיר העדפות אזרחים, ובצד הפלט היא מעבירה את הנציגים מתפקיד של מקבלי החלטות ישירים לתפקיד של מעצבי מערכות קבלת החלטות אלגוריתמיות.
לקריאת העמוד
לא כל סוגי האמון מחזקים דמוקרטיה באותה מידה
ירון זליכה מנתח נתונים מ־100 מדינות המייצגות לפי תקציר המקור 88.5% מאוכלוסיית העולם. הממצא המרכזי הוא הבחנה חדה: אמון אישי ואמון חברתי כללי קשורים לדמוקרטיה חזקה יותר ולתרבות פוליטית ליברלית יותר, ואילו אמון מוסדי גבוה עלול להיקשר לפחות השתתפות, פחות דאגה לחירויות אזרח ופחות אפקטיביות שלטונית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
רפורמת בחירת השופטים בישראל מעלה את משקל השיקול הפוליטי
גיא לוריא בוחן את השינוי בשיטת בחירת השופטים בישראל לאחר תיקון חוק־יסוד: השפיטה ממרץ 2025, שאמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות הבאות לכנסת. לפי תקציר המקור, מטרת התיקון והשלכותיו המעשיות הן פוליטיזציה של הליך הבחירה, תוך פגיעה בעקרונות מקצועיות, עצמאות שיפוטית והיכולת להגן על שלטון החוק וזכויות אדם.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
עיתונות מקצועית נבחנת מחדש בתוך תרבות הטיקטוק
טל לאור מציג מחקר איכותני על עיתונאים הפועלים במערכת התקשורת הישראלית ומשתמשים בטיקטוק להפצת תוכן חדשותי. לפי תקציר המקור, המאמר מתמקד בתפיסת הפלטפורמה כמרחב עיתונאי, באתגרים מקצועיים ובדרכים שבהן עיתונאים מנסים לשמר אחריות ציבורית בתוך תרבות פלטפורמה בידורית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
הרשתות החברתיות נעשות זירת מאבק על משמעות האלימות בחברה הערבית בישראל
נסים כץ משתמש בניתוח שיח ביקורתי מולטימודלי כדי לבחון סרטונים ויראליים על משבר האלימות בחברה הפלסטינית־ערבית בישראל. לפי תקציר המאמר, הפלטפורמות יוצרות מרחב נגד־ציבורי שבו האלימות מתפרשת כתוצאה של הזנחת מדינה, אך גם עלולות להאדיר גבריות עבריינית ולשמר גבולות פטריארכליים פנימיים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
אמון מוסדי מעצב את תחושת הביטחון של הורים בבתי ספר ערביים בישראל
וליד דלאשה בוחן תפיסות הורים בבתי ספר ערביים בישראל מתוך מודל מוסדי־יחסי. לפי תקציר המקור, המחקר כולל 666 הורים ומראה שאמון מוסדי ומדדי שילוב של ילדים קשורים להערכת בטיחות, לצד תשומת לב לנפגעות חברתית כמו הדרה והתנהגות מינית פוגענית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
למידה מרחוק חשפה אי־שוויון דיגיטלי בקרב סטודנטים ערבים בישראל
נסים כץ מציג ניתוח סוציו־טכני של חוויות סטודנטים ערבים בישראל בלמידה מרחוק. לפי תקציר המקור, המחקר נשען על ראיונות עומק עם 30 סטודנטים ומשלב את גישת העיצוב החברתי של טכנולוגיה עם תיאוריות ההון של בורדייה כדי להסביר כיצד תנאי חיים קודמים עיצבו את ההשפעה של הוראה מקוונת.
לקריאת העמוד
התערבויות פסיכולוגיות יכולות לחזק תמיכה בהכללת מיעוטים בפוליטיקה
Lee Aldar, Ruthie Pliskin, Yossi Hasson ו-Eran Halperin מציגים התערבויות שנועדו להפחית תפיסות איום ולחזק נורמות של הכללה פוליטית. לפי התקציר, ההתערבויות הגבירו תמיכה בהכללת מיעוטים, אך השפעתן הייתה חלשה יותר בזמן מלחמה.
לקריאת העמוד
מרחבי חדשות ביניים משנים את הגבול בין שיחה פרטית לציבורית
Neta Kligler-Vilenchik ו-Ori Tenenboim ממסגרים מרחבי תקשורת שנמצאים בין הפרטי לציבורי, כמו קבוצות פייסבוק, מרחבי X, וואטסאפ, טלגרם ופלטפורמות דומות. המאמר מדגיש שמרחבים אלה מאפשרים ייצור ושיתוף חדשות לקהל מוגבל, ולכן הם משנים את האופן שבו אזרחים נחשפים למידע פוליטי.
לקריאת העמוד
משבר פוליטי מתמשך משנה את תחושת החוסן לפי מחנה פוליטי
Hadas Marciano, Shaul Kimhi, Yohanan Eshel ו-Bruria Adini מנתחים שלוש מדידות שנערכו לפני הבחירות של אוקטובר 2022, לאחר הקמת הממשלה, ובאוגוסט 2023. לפי התקציר, חוסן חברתי עלה בקרב מצביעי הקואליציה וירד בקרב מצביעי האופוזיציה, לצד הבדלים בתקווה, מצוקה ותחושת סכנה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
תחושת עמדות חוצות מחנות קשורה לצריכת חדשות פלורליסטית
Nitzan Attias, Dana Chudy, Eran Halperin ו-Meital Balmas מנתחים נתוני סקר משתי מדינות מקוטבות ומבחינים בין עמדות חוצות בפועל לבין עמדות חוצות נתפסות. לפי התקציר, משתתפים רבים טעו בהערכת מבנה עמדותיהם, והתפיסה הסובייקטיבית הייתה קשורה לצריכת חדשות פלורליסטית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
השתתפות במחאה נגד הרפורמה המשפטית נקשרה לתחושת העצמה אזרחית
Anat Gesser-Edelsburg, Rana Hijazi, Ester Eliyahu ו-Ricky Cohen מנתחות סקר מקוון חתכי על השתתפות במחאות 2023 נגד הרפורמה המשפטית, איומים נתפסים והעצמה אזרחית. התקציר ממסגר מחאה כפעולה קולקטיבית שיכולה לחזק חוללות עצמית מול תחושת איום.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בזמן מלחמה קשה יותר להבחין בין מידע, מיס־אינפורמציה ותעמולה
Nur Givon-Benjio, Yaniv Reingewertz ו-Michael L. Gross מנתחים אתגר של מידע מטעה ותעמולה בזמן מלחמה. לפי התקציר, טכנולוגיות דיגיטליות יוצרות מערכת מידע מורכבת שבה קשה להבחין בין אמיתי למזויף, במיוחד בתקופה של עימות אלים.
לקריאת העמוד
כשהשתקה פוליטית הופכת לעמדה מדידה בדעת הקהל
Yariv Tsfati ו-Shira Dvir-Gvirsman מציעים מסגרת למדידת אמונה בחשיבות של השתקה פעילה של אחרים. התרומה הדמוקרטית של המאמר היא בכך שהוא הופך נטייה אנטי־פלורליסטית לכלי מחקר שאפשר לעקוב אחריו, להשוות אותו ולבחון את קשריו לאמון, זהות פוליטית ותקשורת.
לקריאת העמוד
בחירת מועמדים בתוך מפלגות משפיעה על שביעות הרצון מדמוקרטיה
Yael Shomer, Gert-Jan Put ו-Einat Gedalya-Lavy מנתחים את הקשר בין אופן בחירת מועמדים בתוך מפלגות לבין שביעות רצון אזרחית מדמוקרטיה. המאמר מראה שדמוקרטיה אינה מתחילה רק ביום הבחירות הכללי, אלא גם בשאלה מי מקבל כוח להשפיע על רשימות המועמדים שהאזרחים פוגשים בקלפי.
לקריאת העמוד
דת, אליטות וקיטוב מעצבים את דעת הקהל האמריקנית על ישראל
Amnon Cavari מנתח את הפער המפלגתי בדעת הקהל האמריקנית כלפי ישראל דרך שילוב של אמונות דתיות, התיישרות מפלגתית וקיטוב בין אליטות. המאמר מציע להבין תמיכה במדיניות חוץ לא רק כתגובה לאירועים בינלאומיים, אלא גם כתוצר של מבנה פוליטי פנימי ושל זהויות חברתיות.
לקריאת העמוד
צעירים משתתפים בפוליטיקה מקוונת בזהירות בחברה מקוטבת
Limor Ziv ו-Gal Yavetz ניתחו 23,223 פעולות פייסבוק של 50 משתתפים, ובהן 2,323 דפוסים פוליטיים־מפלגתיים ו-1,434 דפוסים חברתיים־פוליטיים, לצד ראיונות עומק. הממצא המרכזי הוא שפעילות מקוונת חושפת לעיתים ״אני פוליטי״ נסתר: המשתתפים נוטים לאינטראקציות לא מחייבות כמו לייקים ומרגישים נוח יותר בזירות חברתיות־פוליטיות מאשר בוויכוח מפלגתי ישיר.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
עיתונאים נעשים מותגים אישיים בעידן של קיטוב ופופוליזם
Arnon Kedem ו-Motti Neiger מרחיבים את הדיון בפרסונליזציה פוליטית אל תוך העיתונות עצמה. המאמר טוען שמיתוג עצמי, חגיגת הדמות העיתונאית ומיצוב אידאולוגי אינם רק תופעות צדדיות ברשתות, אלא חלק משינוי עמוק ביחסים בין עיתונאים, מוצרים עיתונאיים, מוסדות תקשורת וקהל.
לקריאת העמוד
מה מנבא סוגים שונים של מעורבות קהילתית?
במדגם של 494 משתתפים ישראלים, המחקר מצא שתחושת שליטה ורוב המשתנים הקהילתיים מנבאים את שני סוגי המעורבות, בעוד הערכה עצמית ושנות פעילות אינן מנבאות אותן באופן כללי.
לקריאת העמוד
אכיפה מרכזית בוועדות קרואות ברשויות מקומיות כושלות
המחקר מיישם את מתודולוגיית ההבדלים בהפרשים באמצעות נתונים על 77 רשויות ישראליות בשנים 2000–2011 כדי לענות על שאלה זו. המחקר מוצא השפעה ניכרת של ועדות שהתכנסו על הביצועים הכספיים של הרשויות המקומיות, לרבות הפחתה של 11% בעלויות העבודה העירוניות, הפחתה של 6% בגירעונות השוטפים והפחתה של 40% בחוב העירוני. המחקר מוצא גם כמה עדויות לעלייה בגביית המס המקומית. בהקשר דמוקרטי, הממצא המרכזי הוא שהנושא אינו רק טכני או מקצועי: הוא משפיע על האופן שבו כוח מופעל, מוגבל ומוצדק כלפי אזרחים וקבוצות שונות.
לקריאת העמוד
שחיתות מקומית מתעצבת בין ממשל מרכזי, רשויות ויחסים פנים־עירוניים
המאמר של Itai Beeri ו-Doron Navot מנתח שחיתות פוליטית מקומית כתוצר של מבנים מוסדיים, ולא רק ככשל אישי של נבחרי ציבור. הוא מבחין בין כשלים בממשק בין השלטון המרכזי והמקומי, בין רשויות מקומיות שונות ובתוך הרשות עצמה.
לקריאת העמוד
תפיסת תקשורת עוינת עלולה לערער אמון בתקשורת ובקבלת הכרעות דמוקרטיות
המאמר של Yariv Tsfati ו-Jonathan Cohen בוחן את השלכות תופעת התקשורת העוינת בקרב מתיישבים יהודים ברצועת עזה לפני הצבעה פוליטית מרכזית. תפיסת סיקור עוין נקשרה לאמון נמוך יותר בתקשורת, ואמון בתקשורת נקשר לאמון בדמוקרטיה ולנכונות לקבל הכרעות דמוקרטיות.
לקריאת העמוד
חברות שסועות מנהלות קונפליקט באמצעות דפוסים שונים של הסדרה פוליטית
המאמר של Sammy Smooha ו-Theodor Hanf מתמקד באופני הסדרה של קונפליקט בחברות שסועות לעומק. הוא רלוונטי במיוחד לדיון דמוקרטי משום שהוא עוסק בשאלה כיצד מוסדות, הסכמות ויחסי כוח מאפשרים חיים פוליטיים משותפים למרות חלוקות חברתיות עמוקות.
לקריאת העמוד
הפונדמנטליזם היהודי הערני מציב מבחן גבול לדמוקרטיה ולביטחון הציבורי
המאמר של Raphael Cohen-Almagor מנתח תופעות של פונדמנטליזם יהודי ערני מן ה-JDL ועד כך, על רקע שאלות של קיצוניות פוליטית ואלימות. חשיבותו לאתר היא בדיון בגבול שבין מחאה, ארגון פוליטי, מיליטנטיות ופגיעה בסדר דמוקרטי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
קיטוב רגשי בכנסת נמדד דרך סגנון רגשי ולא רק דרך עמדות אידאולוגיות
המאמר בוחן קיטוב רגשי בדיבור פרלמנטרי באמצעות מדדי ערכיות, עוררות ודומיננטיות. הוא מפתח משאבי VAD לעברית ומיישם אותם על קורפוס הכנסת, הכולל יותר מ-30 מיליון משפטים מדיוני מליאה וועדות.
לקריאת העמוד
יום הזיכרון לשואה עשוי להפחית זמנית קיטוב רגשי דרך אבל משותף
המאמר של Tamar Gur, Shahar Ayal, Magnus Wagner, Eli Adler ו-Eran Halperin בוחן את השפעת יום הזיכרון לשואה על קיטוב רגשי בישראל. המחקר כלל מדידה אורכית סביב יום הזיכרון ומצא ירידה בקיטוב רגשי במהלך היום עצמו, כאשר עצב קולקטיבי משמש מנגנון אפשרי להפחתת עוינות בין־קבוצתית.
לקריאת העמוד
זיהוי אסטרוטרפרים בפייסבוק הופך איום מידע דמוקרטי לבעיה מדידה
המאמר מנתח פעילות פייסבוק לאורך 15 חודשים שבהם התקיימו שלוש מערכות בחירות בישראל, ומראה כיצד תכונות פעילות ותזמון משפרות זיהוי של פרופילים החשודים כאסטרוטרפרים.
לקריאת העמוד
קבוצות אינטרס בישראל פונות לביורוקרטיה גם בתוך דמוקרטיית מפלגות
Mshai מנתחת את המקרה הישראלי כחריגה מן הציפייה שקבוצות אינטרס בדמוקרטיית מפלגות יפעלו בעיקר דרך מפלגות. הקבוצות נמשכות אל המינהל הציבורי עצמו, ופקידים בכירים מקיימים איתן קשרים רבים גם כאשר הם ממעיטים בערך השפעתן.
לקריאת העמוד
מטא־שיח מאפשר דיון דמוקרטי גם בתרבות דיבור מאתגרת
Manosevitch, Friedman ו-Sprain בוחנים כיצד משתתפים בפורומים דיוניים בישראל מתייחסים לדיבור עצמו, למסגור האינטראקציה ולמתחים בין תרבות מקומית לבין עקרונות דיוניים. מטא־שיח מאפשר להם להכיר בקושי, לשאת ולתת על נורמות ולשלב יצירתית בין שיח ישראלי לבין דליברציה.
לקריאת העמוד
זיהוי דפוסי טרולים ובוטים חושף חדירה חדה למערכות בחירות
Hanouna ושותפיו מנתחים ארבעה מאגרי טוויטר הקשורים לבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019, לשתי מערכות הבחירות בישראל ב-2019 ולקמפיין הפדרלי בקנדה באוקטובר 2019. הם מזהים אלפי חשבונות שעסקו בפוליטיקה קנדית והציגו דפוסי פעילות שונים באופן מובהק מקבוצת ביקורת.
לקריאת העמוד
פסילת מפלגות בשל תמיכה בטרור בוחנת את גבולות הדמוקרטיה המתגוננת
Navot בוחנת את התיקון האנטי־טרוריסטי בדיני הבחירות בישראל ומשווה אותו גם לחקיקה הספרדית משנת 2002. המאמר מדגיש שהמאבק בטרור בזירה הפוליטית מחייב קווים ברורים, ראיות אמינות ופיקוח שיפוטי כדי שלא להפוך הגנה על הדמוקרטיה לפגיעה בה.
לקריאת העמוד
מפגשי שלום מקוונים יוצרים מרחב דיאלוג נדיר לנוער יהודי וערבי
המאמר מראה כיצד טכנולוגיה יכולה ליצור מרחב קשר כאשר מפגש פיזי בין קבוצות סכסוך מוגבל או טעון. מבחינה דמוקרטית, החשיבות היא ביכולת לבנות שיחה אזרחית על שוויון וסובלנות גם כאשר המציאות היומיומית מצמצמת הזדמנויות לכך.
לקריאת העמוד
בחירות בישראל עיצבו את הסכסוך דרך ייצוג יותר מאשר דרך דיון עמוק
המאמר מטיל ספק באיכות הדליברציה בבחירות שעסקו בסכסוך, אך מדגיש שהבחירות בכל זאת עיצבו את הסכסוך דרך חילופי שלטון וייצוג דינמי. לכן הבחירות אינן רק מדד לעמדות ציבוריות אלא מנגנון שמשנה את מסלול המדיניות.
לקריאת העמוד
צעירי העלייה מברית המועצות לשעבר מפרשים הצבעה דרך ניסיון הגירה ואזרחות
המאמר מציע לראות בהצבעה לא רק פעולה טכנית של אזרחים חדשים אלא חלק מתהליך למידה פוליטית. צעירים מהגרים מפרשים את הדמוקרטיה הישראלית דרך ניסיון משפחתי, תרבותי וחינוכי, ולכן חינוך אזרחי צריך להכיר במורכבות הזאת.
לקריאת העמוד
עמדות לפיוס ולפשרה תלויות בציפיות לשלום ובאמון בדמוקרטיה
המחקר נשען על מדגמים מייצגים של 525 ישראלים ו-1,259 פלסטינים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. הממצא המרכזי הוא שציפיות לעתיד של שלום ודמוקרטיה מסבירות עמדות פיוס ופשרה מעבר למאפיינים דמוגרפיים ולעמדות פוליטיות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
קיטוב חברתי מעצב תגובות מצוקה לאחר טראומת 7 באוקטובר
Eshel, Kimhi, Marciano ו־Adini מנתחים שלושה ממדי קיטוב: מוצא אתני, תמיכה בממשלה ורמת דתיות. הממצא המרכזי הוא שעמדה בתוך קווי החלוקה האלה קשורה בעקביות לרמות מצוקה שונות לאחר הטראומה המלחמתית.
לקריאת העמוד
העוצמה החדה של סין נבלמת בישראל בידי ספקנות ציבורית ושיח ביקורתי
Chaziza ו־Lutmar מציבים את ישראל כמקרה מבחן לחוסן דמוקרטי מול מניפולציה, צנזורה והשפעה חיצונית. סין ניסתה לעצב תפיסות ציבוריות, אך תמיכתה בעמדות המנוגדות לאינטרסים ישראליים והמודעות הציבורית הגוברת החלישו את הצלחתה.
לקריאת העמוד
המהפך של 1977 מוצג כבחינה של פחדים ועמידות דמוקרטית
המאמר מנתח את הפער בין רטוריקת אזהרה של אליטות אקדמיות, תרבותיות, פוליטיות ותקשורתיות לבין תוצאות המהפך הפוליטי. הקריאה המרכזית היא שחילופי שלטון מסודרים יכולים לחזק דמוקרטיה גם כאשר הם מלווים בפחד ציבורי חריף.
לקריאת העמוד
שינוי האסטרטגיה הצבאית ב־1953 מחדד את שאלת הפיקוח האזרחי
Oren, Barak ו־Shapira משתמשים במסמכים רשמיים, ראיונות, זיכרונות ומקורות נוספים כדי לבחון רגע מכריע ביחסי צבא, ממשלה ואסטרטגיה. מבחינה דמוקרטית, המאמר מציף שאלות על מקור היוזמה, דיון אזרחי ואחריות על החלטות ביטחוניות ארוכות טווח.
לקריאת העמוד
זכויות לא־אזרחים תלויות באופן שבו הציבור מפרש איום ושייכות לאומית
Raijman, Davidov, Schmidt ו־Hochman בוחנים כיצד התקשרות לאומית ותפיסת איום משפיעות על נכונות להעניק זכויות למהגרים. ממצאיהם מצביעים על דפוסים פרדוקסליים: ההשפעות של שוביניזם ופטריוטיות חלשות יותר בגרמניה ובישראל, ואילו השפעת האיום חלשה יותר בישראל וחזקה יותר במדינות ליברליות.
לקריאת העמוד
ניסוי Minds of Peace בוחן שלום כהליך אזרחי פתוח
Cahen מציג את ניסוי Minds of Peace כמודל שמביא ישראלים ופלסטינים רגילים לדון בצעדים לסיום הסכסוך בפני קהל ובסיוע מנחים. המאמר בוחן את תרומת המודל לדינמיקת הסכסוך ואת התאמתו כאפשרות לאספה ציבורית פלסטינית־ישראלית רחבה יותר.
לקריאת העמוד
פרשנות בחירות כמנדט מחייב תלויה בתקשורת ובדעת קהל
Shamir, Shamir ו־Sheafer מציעים מודל לתנאים הנדרשים כדי שבחירות יתפרשו כמנדט מדיניות. בניתוח חמש מערכות בחירות בישראל בין 1992 ל־2003, הם מוצאים שאף מערכת לא מילאה את כל התנאים ולא הוגדרה בבירור כמנדט בחירות.
לקריאת העמוד
קיטוב פרשני ברשתות חברתיות מסביר איך מחלוקת מתקבעת
Kligler-Vilenchik, Baden ו־Yarchi חוקרים מחלוקת פוליטית ישראלית בשלוש פלטפורמות חברתיות, ומבחינים בין עמדות מנוגדות לבין פרשנויות מנוגדות של אותו נושא. הם מוצאים שעמדות ופרשנויות מנוגדות קשורות זו בזו כבר מתחילת הדיון, ושההבדלים בין הפלטפורמות משקפים גם את מאפייניהן החברתיים־טכנולוגיים.
לקריאת העמוד
גלובליזציה מקרבת בין שיחי זכויות של יהודים אמריקאים וישראלים
Sasson ו-Tabory מנתחים עמדות של יהודים אמריקאים וישראלים ממעמד בינוני וממוצא אירופי סביב פלורליזם דתי וזכויות מיעוטים בישראל. הם מזהים חפיפה בין חלקים משתי הקבוצות ומסבירים אותה דרך נסיעות, מוסדות יהודיים טרנס-לאומיים, השתלבות ישראל בכלכלה גלובלית ותפיסות ביטחון. התרומה הדמוקרטית היא בהצגת תרבות פוליטית יהודית כמרחב שחוצה גבולות מדינתיים ולא רק כעמדה לאומית סגורה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
תגובות רגשיות לפוליטיקאים ברשת משתנות בין משבר אזרחי למשבר צבאי
Yadlin-Segal, Yavetz ו-Bronstein מנתחים מאגר של 24,491 פוסטים שפורסמו בין נובמבר 2022 לנובמבר 2023 בידי חברי כנסת וממשלה פעילים מהימין, המרכז והשמאל. הניתוח מראה שסוג המשבר משנה את דפוסי הרגש המקוונים, ושמשבר צבאי הגביר במיוחד תגובות קצה ורגשות שליליים.
לקריאת העמוד
גיוס חובה יכול להגביר את רגישות המדינה לשלום החיילים
Levy משווה בין מקרים אמריקאיים וישראליים בתחומי מחאה נגד מלחמה, פריסת כוחות, הגנת כוחות וחילופי שבויים. כאשר גיוס מבוסס על כפייה מדינתית, לציבור יש יותר תמריץ וקול פוליטי סביב רווחת החיילים. התוצאה הפרדוקסלית היא שגיוס חובה יכול לגרום למדינה להעניק משקל גבוה במיוחד לשלום החיילים, לעיתים אף יותר ממחויבותה להגן על אזרחים.
לקריאת העמוד
חשיפה סלקטיבית מקטבת כאשר אנשים מכירים בעיקר טיעונים שמחזקים אותם
Dvir-Gvirsman מבקשת להסביר את המנגנון שמחבר בין חשיפה סלקטיבית לתקשורת מפלגתית לבין קיטוב עמדות. 440 מעורבים פוליטית קיצוניים עברו ריאיון מובנה שבדק היכרות עם טיעונים מחזקים ומאתגרים. הממצאים תומכים בכך שצרכני מדיה מפלגתית מכירים יותר טיעונים שמחזקים את עמדותיהם, ודווקא היכרות זו קשורה לקיטוב.
לקריאת העמוד
אמון פוליטי מסייע להבין נכונות להקרבה בחברה הפלסטינית בגדה
Hitman, Shiri ו-Lewin מציעים להשתמש באמון פוליטי כנקודת מוצא להבנת תגובות חברתיות פלסטיניות. המחקר כולל ראיונות עם 90 תושבי הגדה המערבית ומתמקד בנושאים פוליטיים וחברתיים מרכזיים, ובהם דמוקרטיה וזכויות אדם, שחיתות ופיצול פוליטי. התרומה היא בהעברת הדיון מניבוי ביטחוני כללי לבחינת תנאי האמון שמעצבים נכונות להקרבה ולפעולה קולקטיבית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
קיטוב מפלגתי מעוות גם הערכות של שירותים ציבוריים יומיומיים
המאמר טוען שבסביבה מקוטבת, אזרחים אינם שופטים רק כלכלה, ביטחון או סוגיות מדיניות דרך נאמנות מפלגתית; ההטיה מופיעה גם בהערכת שירותים ציבוריים מוחשיים, והיא מקשה על אחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
הדגשת מכנה משותף יכולה להחזיר לגיטימיות לקולות ביקורתיים
המחקר בדק בקרב יהודים ישראלים כיצד מסרים המדגישים דמיון בין קבוצה שעברה דה-לגיטימציה לבין ערכים או אינטרסים מיינסטרימיים משפיעים על תפיסת הלגיטימיות שלה. הניתוח מצא ששתי התערבויות כאלה היו יעילות יותר בהעלאת הלגיטימיות הנתפסת.
לקריאת העמוד
הרשת הפוליטית בטוויטר הגבירה וריכזה רעיונות פופוליסטיים בישראל
Tzelgov ו-Wilson מצאו עלייה מערכתית בשימוש ברעיונות פופוליסטיים בטוויטר הפוליטי הישראלי, במיוחד בקרב מחוקקים ממפלגות דתיות-לאומיות ובשיח שהגיע לשיאו ב-2022.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
קיטוב רגשי נשען יותר על אכזבה מיריבים מאשר על שנאה
Kretchner, Elad-Strenger, Hirsch-Hoefler, Orian-Harel ו-Halperin בוחנות אילו רגשות שליליים קשורים לקיטוב רגשי בין יריבים אידיאולוגיים. המחקר משווה כעס, פחד, גועל, בוז, אכזבה ושנאה, ומזהה את האכזבה כרגש העקבי והחזק ביותר במדגמים בארצות הברית ובישראל. הממצא חשוב לדמוקרטיה מפני שהוא מציע שקיטוב אינו רק שנאה טהורה, אלא גם קריסה של ציפיות מאזרחים אחרים לתרום לטוב המשותף.
לקריאת העמוד
אזרחים שופטים ייצוג פרלמנטרי כמערכת רב־ממדית
באמצעות פריטי סקר מקוריים בישראל, המחקר מצא שאזרחים תופסים ייצוג כרב־ממדי, מייחסים פחות חשיבות לייצוג תיאורי וסמלי, ושהעמדות הדמוקרטיות שלהם קשורות במיוחד לתחושת ייצוג קולקטיבית על ידי הכנסת.
לקריאת העמוד
הזדהות עם מחנה אידיאולוגי מייצבת הצבעה במערכת רב־מפלגתית
Oshri, Yair ו־Huddy מפתחים ומיישמים סולם התקשרות למחנה אידיאולוגי בשני מחקרים שנערכו בישראל עם 1,320 משתתפים. הם מוצאים שהתקשרות כזאת קשורה בחוזקה לבחירת מפלגה ולהשתתפות פוליטית, ושכוחה עצמאי ואף חזק יותר מאידיאולוגיה מבוססת סוגיות ומעוצמת זהות מפלגתית. ניסויי סקר מראים שמשיבים בעלי התקשרות גבוהה מגיבים ביותר כעס או התלהבות לאיום או להרגעה כלפי מעמד המחנה שלהם.
לקריאת העמוד
סיפורי גבול לאומיים מחזקים תמיכה בימין פופוליסטי רדיקלי
Oshri, Amsalem ו־Shenhav משתמשים בסקרי בחירות ייצוגיים מקוריים בארבע דמוקרטיות מערביות כדי לבחון את הקשר בין סיפורי גבול לאומיים לבין תמיכה במפלגות ימין פופוליסטי רדיקלי. הם מוצאים שבוחרים המחזיקים בסיפור לאומי המדגיש גבולות ברורים בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ נוטים יותר להצביע למפלגות כאלה. ההשפעה בולטת במיוחד בקרב קבוצות שוליות, ולכן לנרטיבים לאומיים יש כוח גם מחבר וגם מפלג.
לקריאת העמוד
קיטוב נעשה מסוכן כשהיריב נתפס כאיום מוסרי
Goldner ו־Ben‐Nun Bloom מציעות סינתזה תיאורטית באמצעות גרפיקה סיסטמית. המאמר מחבר בין מחקר על נכונות אמריקנים להעדיף מטרות מפלגתיות על פני עקרונות דמוקרטיים לבין מחקר על ניתוק מוסרי, טינה וטריוויאליזציה כדרכי התמודדות עם החלטות מאיימות מוסרית. הטענה המרכזית היא שמוסר ממלא תפקיד כפול בקיטוב: הוא מסייע ליצירת עוינות מפלגתית וגם מזין את התמשכותה והחרפתה.
לקריאת העמוד
דתיות משפיעה על מחויבות דמוקרטית דרך מניעים והקשר
Ben‐Nun Bloom, Arikan ו־Vishkin טוענים שאין תשובה אחת לשאלה אם דתיות מקדמת או מעכבת מחויבות לדמוקרטיה. הם סוקרים מחקרים על תמיכה במערכת הדמוקרטית, השתתפות פוליטית וסובלנות פוליטית, ומראים שגישות רב־ממדיות קיימות עדיין אינן מסבירות די הצורך את הסתירות בממצאים. לכן הם מציעים את מודל REME, שממפה קשרים בין אמונה, התנהגות חברתית והתנהגות פרטית לבין המניעים הדתיים שמעצבים אותן.
לקריאת העמוד
תפיסות שונות של דמוקרטיה מובילות לדפוסי השתתפות שונים
Oser ו־Hooghe מנתחים את הקשר בין אידיאלים דמוקרטיים לבין התנהגות פוליטית באמצעות ניתוח מחלקות חבויות ושאלות רחבות של הסקר החברתי האירופי מ־2012. הם מזהים שתי קבוצות אזרחים המדגישות מושגי אזרחות שונים: תפיסה של זכויות פוליטיות ותפיסה של זכויות חברתיות. מי שמדגישים זכויות חברתיות פעילים יחסית יותר בהשתתפות לא־ממוסדת אך פחות בהשתתפות ממוסדת, בעוד שמדגישי זכויות פוליטיות פעילים יותר בכל צורות ההשתתפות.
לקריאת העמוד
ברירה טבעית ומקורות הצמיחה הכלכלית
Galor ו-Moav טוענים שקיפאון כלכלי ממושך יצר לחצי ברירה טבעית שהעדיפו השקעה באיכות הילדים ובהון אנושי. שינוי זה בהרכב ההעדפות באוכלוסייה תרם להתקדמות טכנולוגית, למעבר דמוגרפי ולצמיחה מתמשכת.
לקריאת העמוד
קיטוב, ניאו־לאומיות מדירה והעיר
המאמר עוסק בלאומיות, אזרחות ושוויון דמוקרטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה חלקית באמריקה הלטינית: מגמות ומגבלות
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
זהות ומנהיגות ערב בחירות 2015 בעיני ילדים
המאמר עוסק בדעת קהל, בחירות וקיטוב פוליטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
פער הארכיון בזכויות אדם ואלימות נגד נשים פלסטיניות
המאמר עוסק בזכויות, שוויון והגנות למיעוטים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
קיטוב פוליטי ברשתות חברתיות לאורך זמן
המאמר עוסק בדעת קהל, בחירות וקיטוב פוליטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
התפתחות הדמוקרטיה הברזילאית בשיח בחירות
המאמר מנתח 1,191 ציוצים של מועמדים לנשיאות ברזיל בבחירות 2018 ו-2022, ומראה עלייה בשליליות לצד קשר שונה בין נושאי מדיניות לבין אסטרטגיות קמפיין.
לקריאת העמוד
מסגרות בחירות: על מה היו הבחירות?
המאמר עוסק בדעת קהל, בחירות וקיטוב פוליטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
כללים דיגיטליים, בוטים דמוקרטיים ועתיד הדמוקרטיה
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
גזע, דת ולאום בבחירת מהגרים
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
חילול מקומות קדושים של מיעוטים בתקופות אי־יציבות משטרית
המאמר בוחן את סוגיית חילול מקומות קדושים של מיעוטים בתקופות אי־יציבות משטרית דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
שלום וביטחון בבחירות 2009 בישראל
המאמר בוחן את סוגיית שלום וביטחון בבחירות 2009 בישראל דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב והגבולות של מחלוקת פוליטית לגיטימית.
לקריאת העמוד
לקראת חברה פוסט־אזרחית בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית לקראת חברה פוסט־אזרחית בישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
נורמות אזרחות, מדיה דיגיטלית והשתתפות פוליטית
המחקר מבוסס על סקר טלפוני דו-גלי שנערך בישראל בשנים 2018-2019. הוא מצא שנורמות אזרחות ושימוש פעיל במדיה דיגיטלית בגל הראשון מנבאים השתתפות פוליטית לא-אלקטורלית בגל השני בקרב יהודים וערבים, אך בהצבעה הגורם המובהק היחיד הוא זהות יהודית או ערבית.
לקריאת העמוד
מגדר, איום ותמיכה בהפרת זכויות אדם בסכסוך אסימטרי
המאמר בוחן את סוגיית מגדר, איום ותמיכה בהפרת זכויות אדם בסכסוך אסימטרי דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
אקטיביזם משחקי והתנגדות פלסטינית בטיקטוק
המאמר מנתח 500 סרטוני TikTok תחת #gazaunderattack ומראה כיצד סינכרון שפתיים, דואטים ונקודות מבט הפכו למחוות פוליטיות שיתופיות בזמן עימות.
לקריאת העמוד
פופוליזם והסדר הבין־לאומי הליברלי בהצבעות האו״ם
המאמר בוחן אם פופוליזם ממשלתי מתבטא בהתנגדות לנורמות הליבה של הסדר הבין־לאומי הליברלי דרך דפוסי הצבעה באו״ם.
לקריאת העמוד
חינוך אזרחי פעיל ולמידה מבוססת פרויקטים
המחקר מצא שלמידה מבוססת פרויקטים יכולה לחזק ידע אזרחי, תחושת מסוגלות ונכונות למעורבות אזרחית בקרב סטודנטים, במיוחד בני מיעוטים לא-יהודים.
לקריאת העמוד
תאוריות של פוליטיקאים על התנהגות בוחרים
המאמר מצא שפוליטיקאים ב-11 מדינות נוטים לאמץ תפיסה רזה ומינימליסטית של בוחרים, בעוד שאזרחים מחזיקים בתפיסות אופטימיות ומוכוונות מדיניות יותר.
לקריאת העמוד
שפת גדר ההפרדה והמאבק על מונחי הסכסוך
המאמר מנתח את המונחים ״גדר ביטחון״, ״חומת אפרטהייד״, ״חומת הפרדה״ ומונחים נוספים, ומראה שהזירה שבה נאמרים הדברים משפיעה על הבחירה הלשונית.
לקריאת העמוד
דפוסי השתתפות דיגיטלית של נשים פלסטיניות במזרח ירושלים
המאמר בוחן את סוגיית דפוסי השתתפות דיגיטלית של נשים פלסטיניות במזרח ירושלים דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
לגיטימציה לאלימות בין־מפלגתית וקיטוב רגשי
המאמר משווה בין קיטוב רגשי לבין יעילות קבוצתית לא אלימה נמוכה כהסברים ללגיטימציה של אלימות בין מחנות פוליטיים, באמצעות סקרים בישראל ובארצות הברית בשנת 2020.
לקריאת העמוד
מדיניות, מדינה ואלימות פוליטית של ערבים במדינה היהודית
המאמר בוחן את סוגיית מדיניות, מדינה ואלימות פוליטית של ערבים במדינה היהודית דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
קיום אתני משותף וספורטאים ערבים בתקשורת העברית
המאמר בוחן את סוגיית קיום אתני משותף וספורטאים ערבים בתקשורת העברית דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
דימוי עיתונאים וקשרי קהל־תקשורת בעידן פופוליסטי
המאמר מציע את מסגרת "העיתונאים המדומיינים" ובוחן כיצד קהלים בישראל מתארים עיתונאים, אילו סוגי ביקורת הם מעלים, וכיצד עמדות אלה קשורות להזדהות פוליטית.
לקריאת העמוד
זהות המבקר, קהל היעד ודעת קהל
המאמר בוחן את סוגיית זהות המבקר, קהל היעד ודעת קהל דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב והגבולות של מחלוקת פוליטית לגיטימית.
לקריאת העמוד
חיזוי רגשי בבחירות והתקשורת החברתית־פוליטית
המאמר בוחן את סוגיית חיזוי רגשי בבחירות והתקשורת החברתית־פוליטית דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב והגבולות של מחלוקת פוליטית לגיטימית.
לקריאת העמוד
מדיניות ישראל כלפי מבקשי מקלט אפריקאים
המאמר בוחן את סוגיית מדיניות ישראל כלפי מבקשי מקלט אפריקאים דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
שיח אתי לאחר מלחמה והצדקת מלחמה
המאמר בוחן את סוגיית שיח אתי לאחר מלחמה והצדקת מלחמה דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב והגבולות של מחלוקת פוליטית לגיטימית.
לקריאת העמוד
פוליטיקת בריתות ומחאה בקואליציות רב־אתניות
המאמר בוחן את סוגיית פוליטיקת בריתות ומחאה בקואליציות רב־אתניות דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מקורות התחממות רגשית מפלגתית לאחר בחירות
המאמר בוחן את סוגיית מקורות התחממות רגשית מפלגתית לאחר בחירות דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב והגבולות של מחלוקת פוליטית לגיטימית.
לקריאת העמוד
אלימות מבנית וגזענות מדינתית כלפי מבקשי מקלט
המאמר בוחן את סוגיית אלימות מבנית וגזענות מדינתית כלפי מבקשי מקלט דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מעקב ומחאה מרחבית בעיר המעורבת לוד
המאמר מנתח את ייצור המרחב בלוד דרך המושגים של אנרי לפבר, ומראה כיצד מדיניות תכנון, הפרדה, תשתיות ומעקב מעצבות את חיי התושבים הפלסטינים ואת אפשרויות ההתנגדות שלהם.
לקריאת העמוד
מסגור מבקשי מקלט ועמדות כלפי פליטים בישראל
המאמר בוחן ניסוי סקר בישראל ומראה כיצד ניסוח שונה של אותה קבוצה משנה תמיכה באיסור כניסה, לצד הבדלים לפי הזדהות פוליטית ומוצא אתני.
לקריאת העמוד
אפליה בענישה בין נאשמים ערבים ויהודים בזמן מלחמה
המחקר בוחן אם תקופות של מלחמה, מבצע צבאי או אינתיפאדה השפיעו על הפער בין נאשמים יהודים וערבים בהחלטות על ביטול הרשעה בעבירות עוון בישראל.
לקריאת העמוד
קיטוב של פעילים משתתפים ומתדיינים במדיה חברתית
המאמר מציג את קמפיין הצדק לרומן זדורוב כמקרה שבו אקטיביזם ברשתות חברתיות מתארגן סביב שני היגיונות שונים: בירור עובדתי ודיון מבוסס מידע, מול הרחבת קשב ציבורי והגברת מעורבות.
לקריאת העמוד
ביטחון אונטולוגי, אלימות והגנה על נשים בקהילות מיעוט
Harel-Shalev ו-Kook מנתחות מדיניות וראיונות קבוצתיים עם 32 נשים כדי להראות את הפער בין מנגנוני ההגנה שמקדמת המדינה לבין האופן שבו נשים חוות פוליגמיה, אלימות, חוסר ביטחון וזהות.
לקריאת העמוד
ההיסטוריה הפוליטית של קמפיין בחירות 2009 בישראל
המאמר בוחן את סוגיית ההיסטוריה הפוליטית של קמפיין בחירות 2009 בישראל דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב והגבולות של מחלוקת פוליטית לגיטימית.
לקריאת העמוד
חוקי הבחירות בישראל, חופש הביטוי והצורך בשקיפות
המאמר בוחן את בחירות, ייצוג פוליטי ואמון הציבור בישראל דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט, שלטון החוק, ביקורת שיפוטית והגבלת כוח ציבורי.
לקריאת העמוד
בריתות מפתיעות לדיור ואזרחות במחאת 2011
המאמר בוחן את אזרחות, שוויון ומעמדן של קבוצות מיעוט בישראל דרך עדשה של שוויון אזרחי, זכויות מיעוטים, אזרחות, הכלה והדרה פוליטית.
לקריאת העמוד
החברה האזרחית בישראל ב־2023: ממחאה לסיוע
המחקר מנתח ראיונות עומק עם מנהיגי ארגונים שפעלו במחאה ובסיוע, ומראה כיצד קבוצות מקצועיות ואזרחיות פירשו את תפקידן כהגנה על הדמוקרטיה ועל ביטחון החברה.
לקריאת העמוד
פגיעה מוסרית ומצוקה נפשית במחאה נגד הרפורמה המשפטית
המאמר בוחן את הרפורמה המשפטית, עצמאות שיפוטית והאיזונים הדמוקרטיים דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט, שלטון החוק, ביקורת שיפוטית והגבלת כוח ציבורי.
לקריאת העמוד
אמון ואי־אמון בין תקשורת החדשות לקהל
המאמר מנתח את משבר האמון שנוצר סביב מדגמי הבחירות של אפריל 2019 בישראל, ומראה כיצד יחסי אמון ואי־אמון בין תקשורת החדשות לבין הקהל אינם נוצרים רק מאי־דיוק מספרי. המסר המרכזי הוא שמדגמי יציאה הם רגע מבחן ציבורי: כאשר התחזית, ההסבר העיתונאי והחוויה הפוליטית של הצופים אינם מתלכדים, האמון בתקשורת נפגע גם אם העבודה המקצועית מורכבת יותר מן הכותרת. לכן המאמר מציע לראות אמון תקשורתי כתהליך דינמי של ציפיות, פרשנות ואחריות ציבורית, ולא כעמדה קבועה בעד או נגד כלי תקשורת.
לקריאת העמוד
אם כל המחאות והאוכלוסיה המבוגרת בישראל
המאמר בוחן את מחאה, קיטוב והגבולות של פעולה פוליטית דמוקרטית דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט, שלטון החוק, ביקורת שיפוטית והגבלת כוח ציבורי.
לקריאת העמוד
נטישה מוסדית של נשים מקבוצות מיעוט שנפגעו מאלימות בישראל
המאמר בוחן את אזרחות, שוויון ומעמדן של קבוצות מיעוט בישראל דרך עדשה של שוויון אזרחי, זכויות מיעוטים, אזרחות, הכלה והדרה פוליטית.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה בבחירת מועמדים ומעורבות פוליטית של אזרחים
המחקר משלב נתוני סקרי INES משבע מערכות בחירות בישראל בשנים 1996-2015 עם נתונים על שיטות בחירת מועמדים במפלגות. הוא מוצא שתהליכים מכילים יותר קשורים לרמות גבוהות יותר של עניין ומעורבות פוליטית, אך אינם מתורגמים לעלייה בהצבעה או בפעילות מפלגתית.
לקריאת העמוד
מחאת האוהלים והאפקט המצנן של הלאומיות
המאמר בוחן את מחאה, קיטוב והגבולות של פעולה פוליטית דמוקרטית דרך עדשה של שוויון אזרחי, זכויות מיעוטים, אזרחות, הכלה והדרה פוליטית.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה פנים־מפלגתית ואמון במפלגות בישראל ובבלגיה
המאמר מצא שבוחרים הנוטים למפלגות עם גוף בוחר רחב יותר, כגון פריימריז או נציגים, מביעים אמון גבוה יותר במפלגה, בעוד שתהליכי בחירה מבוזרים יותר קשורים לאמון נמוך יותר.
לקריאת העמוד
התנחלות בגדה המערבית ואתוס הדיור הציוני
המאמר מנתח כיצד פרויקט ההתנחלויות שינה את משמעות הדיור בישראל: מבית כמקלט וכבסיס לאזרחות, לבית כאמצעי של כיבוש אזרחי ושל מאבק פוליטי על מרחב.
לקריאת העמוד
לוביסטים מסחריים בכנסת והיסודות הדמוקרטיים
המאמר בוחן את בחירות, ייצוג פוליטי ואמון הציבור בישראל דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב, מחאה, בחירות ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
צדק מרחבי ועירוני במחאת 2011 בישראל
המאמר בוחן את מחאה, קיטוב והגבולות של פעולה פוליטית דמוקרטית דרך עדשה של שוויון אזרחי, זכויות מיעוטים, אזרחות, הכלה והדרה פוליטית.
לקריאת העמוד
בחירות המדיה החברתית בישראל
המאמר מנתח את תפקיד הרשתות החברתיות בבחירות בישראל ואת השימוש האגרסיבי של בנימין נתניהו במדיה זו לגיוס תמיכה פוליטית.
לקריאת העמוד
היתכנות דמוקרטיה השתתפותית ורישום למפלגות בישראל
המאמר בוחן כיצד התפקדות למפלגות בישראל יכולה להגדיל את כוחם הפוליטי של אזרחים וקבוצות מאורגנות באמצעות השתתפות בבחירת מועמדים ויושבי ראש מפלגה.
לקריאת העמוד
איום רקטות והצבעה בבחירות בישראל
המחקר משתמש בשינויים בזמן ובמרחב בטווח הרקטות כדי להשוות יישובים בתוך הטווח ומחוצה לו, ומוצא שביישובים שנכנסו לטווח נרשם שיעור הצבעה גבוה יותר למפלגות ימין, בגודל של 2 עד 6 נקודות אחוז במודלים המרכזיים.
לקריאת העמוד
מיליטריזם מול ביטחון בתרבות השכול הישראלית
המאמר בוחן את ביטחון, כיבוש והגבלות חוקתיות על כוח ציבורי דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב, מחאה, בחירות ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
השתתפות מבוגרים במחאות פוליטיות כמקור לחוסן
המאמר בוחן את מחאה, קיטוב והגבולות של פעולה פוליטית דמוקרטית דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב, מחאה, בחירות ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
גבולות האלימות הפוליטית: לקחים מהונגריה ומישראל
המאמר בוחן כיצד ממשלות ימין שמרניות בהונגריה ובישראל משתמשות בחקיקה, בהחלשת מערכת המשפט ובסימון יריבים כדי לשנות את אופי המדינה והחברה.
לקריאת העמוד
האתוס הלאומי והפסיכולוגיה הפוליטית של בחירות 2015
ניתוח של דפוסי הצבעה בישראל 2015 דרך אתוס לאומי, אמון במוסדות ועמדות כלפי ביטחון, פטריוטיות ובית המשפט העליון.
לקריאת העמוד
מערכות מפלגתיות וממדי מחלוקת בישראל ובהשוואה לדמוקרטיות אחרות
המאמר בוחן את בחירות, ייצוג פוליטי ואמון הציבור בישראל דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב, מחאה, בחירות ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
סיקור מבקשי מקלט אפריקאים בקורונה והיכולת להיות בטוחים
המאמר בוחן את תקשורת, דעת קהל ואחריות דמוקרטית בישראל דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב, מחאה, בחירות ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
מה מגלה המחקר על מחאה דתית, תגובת משטרה וסובלנות פוליטית?
המאמר בוחן את סוגיית מחאה דתית, תגובת משטרה וסובלנות פוליטית דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
חינוך לסובלנות מול השסע היהודי־ערבי
המאמר בוחן את סוגיית חינוך לסובלנות מול השסע היהודי־ערבי דרך עדשה של זכויות, שוויון ומיעוטים.
לקריאת העמוד
דת, פוסט־מודרניזציה וגישות ישראליות לסכסוך הפלסטיני
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
ערבים בישראל: סובלנות פוליטית וסכסוך אתני
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מחאות ואלימות פוליטית בקרב חברי כנסת ערבים
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
קיצוניות ואלימות בדמוקרטיה הישראלית
המאמר עוסק בדעת קהל, שיח ציבורי, קיטוב ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
פרדוקס הסובלנות והיפר־קיטוב בדמוקרטיה מאוימת
המאמר עוסק בדעת קהל, שיח ציבורי, קיטוב ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
מה בחירות וייצוג מלמדים על הדמוקרטיה הישראלית?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה בחירות 2013 מלמדות על הדמוקרטיה הישראלית?
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
איך חשיבה מונעת מעצבת קיטוב סביב הרפורמה המשפטית?
המחקר מנתח סקרי פאנל שנערכו במרץ 2023 ומראה שהרפורמה המשפטית יצרה אשכולות מובחנים של תמיכה והתנגדות. המחנות נבדלו באמון בממשלה ובמערכת המשפט, בזהות אזרחית ואתנו־דתית, בפטריוטיות ובמשקל שהם מייחסים למאפיינים שונים של דמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם מלחמה בולמת סמכותנות או משנה את צורתה?
המאמר מציב את ניסיון שינוי מערכת המשפט בישראל מאז 2023 כמקרה מבחן לפופוליזם ימני-דתי. הוא טוען שהחיבור בין פופוליזם הדרתי לדת יכול להצדיק ריכוז כוח ודיכוי התנגדות, אך גם יוצר מתחים פנימיים והתנגדות ציבורית שמגבילים את הדחף הסמכותני.
לקריאת העמוד
מי מוכן לתמוך בנסיגה דמוקרטית בישראל?
המחקר מצא שהתמיכה בתוכנית המשפטית קשורה בעיקר לזיקה חזקה לנתניהו ולסלידה ממחנה האופוזיציה, ופחות לתפיסה רובנית של דמוקרטיה או להתנסות שלילית עם מערכת המשפט.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
איך פופוליזם וקיטוב מזינים את משבר הדמוקרטיה בישראל?
המאמר מסביר שמשבר דמוקרטי מתפתח כאשר פופוליזם וקיטוב מצדיקים פגיעה במוסדות בשם רצון העם או בשם מאבק במחנה היריב.
לקריאת העמוד
איך מכניסים חיכוך דמוקרטי לרגולציה של שיח על ידי בינה מלאכותית?
המאמר טוען שרגולציה של שיח באמצעות AI צריכה לכלול חיכוך דמוקרטי: יכולת להבין, לערער ולהשתתף בעיצוב כללי ההסרה וההעדפה של תכנים.
לקריאת העמוד
איך בעלות של מיליארדרים על עיתונים יכולה להפוך להשקעה פוליטית?
המאמר מראה שבעלות תקשורתית אינה רק שאלה עסקית, אלא יכולה לשמש כלי בעל השפעה אלקטורלית ופוליטית עמוקה.
לקריאת העמוד
האם חשיפה לחדשות ברשתות חברתיות משנה קיטוב פוליטי?
המאמר מראה שרשתות חברתיות משפיעות על סוג החדשות שאנשים צורכים ועל רגשות כלפי היריב הפוליטי, אך לא בהכרח משנות דעות מדיניות.
לקריאת העמוד
האם איום ביטחוני מפחית קיטוב רגשי בתוך החברה?
המאמר מראה שקיטוב רגשי פנימי יכול להישאר איום על לכידות דמוקרטית גם כאשר החברה מתמודדת עם איום חיצוני מתמשך.
לקריאת העמוד
איך תחרות ושיתוף פעולה בין מפלגות מעצבים קיטוב רגשי?
המאמר מראה שתמריצים מפלגתיים אינם רק תוצאה של קיטוב רגשי; הם גם מנגנון שמייצר או מפחית אותו.
לקריאת העמוד
מה מאפשר לנו מאגר הנתונים על קיטוב בישראל בשנים 2019-2021?
מאגר הפאנל מאפשר לעקוב אחר קיטוב בישראל לאורך משבר פוליטי מתמשך ולא רק לצלם עמדות בנקודת זמן אחת.
לקריאת העמוד
מי לא אוהב את מי בפוליטיקה רב-מפלגתית?
המאמר מנתח 506 זוגות מפלגות ב־81 מערכות בחירות בשנים 1996-2017 ומראה שסלידה ממפלגות אחרות קשורה לפערים אידיאולוגיים, להסדרים קואליציוניים ולחריגות של מפלגות ימין רדיקלי.
לקריאת העמוד
איך השתנה הקיטוב הפוליטי בישראל בין 1992 ל-2022?
הפרק מספק מבט היסטורי על קיטוב בישראל ומזכיר שמשבר פוליטי עכשווי נשען על תהליכים ארוכי טווח.
לקריאת העמוד
אילו רגשות באמת עומדים מאחורי קיטוב פוליטי?
המאמר מסביר שקיטוב רגשי אינו רגש אחד אלא משפחה של רגשות שונים, שכל אחד מהם עשוי להוביל להתנהגות פוליטית אחרת.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם מתקפת 7 באוקטובר הורידה את הקיטוב הרגשי בישראל?
המאמר מציב מבחן חשוב להנחה שאסון ביטחוני מאחד את החברה ומראה שקיטוב רגשי עשוי להישאר יציב גם מול איום קיצוני.
לקריאת העמוד
איך מחנכים לערכים דמוקרטיים במדינה המצויה בסכסוך?
המאמר מזכיר שחינוך לדמוקרטיה אינו רק לימוד מוסדות, אלא תהליך של טיפוח סובלנות, זכויות, ביקורתיות והכרה בלגיטימיות של האחר.
לקריאת העמוד
מה קורה כשמדעני מדינה מדברים לציבור בזמן נסיגה דמוקרטית?
מדעני מדינה בזמן משבר דמוקרטי נעים בין מומחיות ציבורית, חינוך לדמוקרטיה, חשש מזיהוי מפלגתי וניסיון להשפיע דרך תקשורת.
לקריאת העמוד
למה המשבר החוקתי בישראל עובר דרך המשפט המינהלי?
המאמר טוען שהמשבר של 2023 חשף חולשה בתיאוריה החוקתית שהתפתחה מאז 1995: בישראל אין שכבה חוקתית קשיחה מעל חקיקה רגילה, וההגנה על ביקורת שיפוטית תלויה בעיקר במשפט מינהלי ובמאבק הציבורי סביבו.
לקריאת העמוד
איך דמוקרטיית הסכמה נקלעת למשבר רובני?
המאמר טוען שהמשבר החוקתי בישראל נובע מסתירה בין פוליטיקה קואליציונית יחסית לבין חוקה לא משוריינת, קיטוב גושי ובית משפט חזק שנעשה מוקד לעימות פוליטי.
לקריאת העמוד
איך קיטוב פוליטי הופך משבר חוקתי לבלתי פתיר?
איך קיטוב רגשי ופוליטי הופך את הוויכוח על בית המשפט לעימות חוקתי חריף וקשה לפתרון.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם מחאה משבשת יכולה לעזור לבלום נסיגה דמוקרטית?
מחקר על מחאת 2023 נגד הרפורמה המשפטית ועל האופן שבו פעולות שיבוש לא-אלימות השפיעו על תמיכה וגיוס.
לקריאת העמוד
איך חברי כנסת מבינים דמוקרטיה בזמן משבר?
ניתוח איכותני של האופן שבו 72 חברי כנסת מהכנסת ה-24 מסגרו דמוקרטיה, זכויות ומוסדות לפי שיוך אידיאולוגי.
לקריאת העמוד
האם מתקפה על ארגוני חברה אזרחית מחלישה את הדמוקרטיה?
איך עמדות ציבוריות כלפי עמותות יכולות לאפשר או לבלום פגיעה במרחב הדמוקרטי.
לקריאת העמוד
האם נסיגה דמוקרטית היא רק ויכוח על בית המשפט?
למה סיווג המשטר הישראלי משנה את האופן שבו מבינים את המשבר.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
נסיגה דמוקרטית ואלימות פוליטית: מה קורה לתודעה הציבורית?
איך שחיקה במוסדות דמוקרטיים משפיעה על הצדקת אלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
למה הדמוקרטיה הישראלית נקלעה למשבר?
הסבר תמציתי למשבר הישראלי דרך קיטוב, מוסדות חלשים ותמריצים פוליטיים.
לקריאת העמוד
מי תומך בנסיגה דמוקרטית, ולמה?
מחקר על התנאים שבהם אזרחים רגילים מוכנים לתמוך בפגיעה בכללי הדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מה חוקי לאום עושים לתחושת השוויון של מיעוטים?
מחקר אמפירי על האופן שבו חוקי לאומיות רוב משפיעים על שוויון אזרחי של מיעוטים.
לקריאת העמוד