איך מזהים נסיגה דמוקרטית בתוך תהליך החקיקה?

מושגי יסוד בקצרה

פופוליזם הוא סגנון או תפיסה פוליטית שמציגה את הפוליטיקה כמאבק בין העם לבין אליטה, וטוענת שיש רצון עממי אחד שאפשר וצריך לבטא ישירות. בהקשר של המאמר, ההסבר חשוב כדי להבין מתי פנייה בשם הציבור מחזקת השתתפות פוליטית ומתי היא מחלישה פלורליזם, ביקורת מוסדית וזכויות של מי שאינם חלק מן הרוב.

נסיגה דמוקרטית היא תהליך שבו מוסדות, זכויות, בחירות חופשיות או בלמים ואיזונים נחלשים בהדרגה, גם כאשר המסגרת הדמוקרטית הפורמלית עדיין קיימת. בהקשר של המאמר, המושג מאפשר לראות שינוי מצטבר בכללי המשחק ולא רק משבר נקודתי או מחלוקת פוליטית רגילה.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מציג מערך מדדים לבחינת נסיגה חקיקתית ורטוריקה פופוליסטית סמכותנית, ומדגים אותו באמצעות השוואת הדיונים סביב שלושה חוקי יסוד בישראל. אחד מהם נחקק בתקופת הכנסת ה-20, ושניים נחקקו בתקופת הכנסת ה-25 שהחלה ב-2022.

הממצאים מצביעים על יותר נסיגה חקיקתית בכנסת ה-25 לעומת הכנסת ה-20. איכות התהליך הדיוני הייתה נמוכה יותר, נרשם פחות כבוד למוסדות לא-פורמליים, ונעשה שימוש רב יותר בהליכים פורמליים כדי לשנות נורמות התנהגות קודמות.

המאמר קושר את השינוי גם לעלייה בשימוש ברטוריקה פופוליסטית סמכותנית. רטוריקה זו שימשה להצדקה וללגיטימציה של נסיגה חקיקתית, בין היתר ביחס למוסדות כמו מערכת המשפט, התקשורת וגופים הנתפסים כאליטות.

מה נבדק במחקר

אסנת עקירב, חוקרת מדע המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי, מציעה דרך למדוד נסיגה דמוקרטית בתוך עבודת הפרלמנט עצמה.

המאמר בוחן שלושה תהליכי חקיקה של חוקי יסוד בישראל: חוק יסוד הלאום בכנסת ה-20, והתיקונים לחוק יסוד: הממשלה ולחוק יסוד: השפיטה בכנסת ה-25.

המחקר מנתח 54 פרוטוקולים של דיוני ועדות ומליאה, ובודק גם את איכות הדיון וגם את השפה הפופוליסטית הסמכותנית ששימשה להצדקת השינויים.

מה המאמר מצא על הכנסת ה-25?

המאמר מצא שבכנסת ה-25 נחלשה איכות ההליך הדליברטיבי סביב תיקוני חוקי היסוד שנבדקו.

לפי עקירב, בדיוני הכנסת ה-25 ניכרו פחות שיתוף של מומחים ובעלי עניין, פחות כבוד לנורמות בלתי פורמליות, ויותר שימוש בהליכים פורמליים כדי לשנות דפוסי התנהגות פרלמנטריים קודמים.

המאמר מצביע גם על עלייה בשימוש ברטוריקה פופוליסטית סמכותנית, ובמיוחד ברטוריקה שמציגה את מוסדות שלטון החוק, הייעוץ המשפטי, האקדמיה או החברה האזרחית כאויבי רצון העם.

למה זה חשוב לדמוקרטיה ליברלית?

החשיבות הציבורית היא שהגנה על דמוקרטיה ליברלית אינה מסתיימת בבחינת נוסח החוק הסופי.

כאשר חוקי יסוד מקודמים במהירות, תוך החלשת דיון מקצועי והצגת ביקורת מוסדית כבגידה או כחתירה נגד העם, עצם תהליך החקיקה הופך לאתר של נסיגה דמוקרטית.

בישראל, שבה חוקי יסוד משמשים תחליף חלקי לחוקה וקלים יחסית לשינוי, איכות ההליך הפרלמנטרי היא חלק חשוב ממנגנון האיזונים והבלמים.

איך אפשר להשתמש במדדים האלה?

המאמר מציע להסתכל על מדדים קונקרטיים: משך ההליך, מספר הדיונים, השתתפות מומחים, יחס לייעוץ משפטי, כיבוד נורמות בלתי כתובות, וזהות הוועדה שמנהלת את הדיון.

מדדים אלה מאפשרים לציבור, לעיתונות ולחוקרים לזהות נסיגה חקיקתית בזמן אמת, עוד לפני שניתן לראות את מלוא הנזק המוסדי.

מה השאלה שכדאי לשאול אזרחים?

השאלה המעשית היא לא רק האם חוק מסוים מוצדק, אלא האם דרך החקיקה שלו מכבדת דיון, מומחיות, זכויות מיעוטים ושלטון חוק.

כאשר התשובה שלילית, המאמר מציע לראות בכך סימן אזהרה מוקדם לנסיגה דמוקרטית.