מוסדות, חברה אזרחית ושירות ציבורי
מאמרים על כנסת, שירות ציבורי, עמותות, איגודי עובדים, כלכלה ומנגנוני פעולה קולקטיבית בדמוקרטיה.
מאמר יכול להופיע ביותר מנושא אחד כאשר הוא עוסק, למשל, גם בזכויות וגם במוסדות או גם בפופוליזם וגם בבית המשפט. בעמוד זה מופיעות 306 תמציות שמשויכות לנושא.
חדש באתר
מאמר חדש
סקסיזם אמביוולנטי מעצב העדפות מגדריות סביב שחרור חטופים
Orly Bareket, Michal Reifen-Tagar ו-Tamar Saguy מנתחות מדגם יהודי־ישראלי מייצג של 1,171 משיבים סביב עסקת נובמבר 2023 וממקמות אותו מול שתי עסקאות שחרור חטופים. המחקר מראה שסקסיזם עוין נקשר להתנגדות לקדימות לנשים, ואילו סקסיזם מיטיב נקשר לתמיכה בקדימות כזאת, במיוחד ביחס לאימהות.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
חוסן לאומי נשען גם על התנגדות אזרחית מאורגנת
Daniel Rakov ו-Sarah-Masha Fainberg משווים בין התנגדות אזרחית באוקראינה מאז פברואר 2022 לבין התגייסות אזרחית בישראל אחרי 7 באוקטובר 2023. הם טוענים שהתנגדות אזרחית אינה רכיב עזר בלבד, אלא נדבך יסודי בהגנה כוללת ובחוסן חברתי, במיוחד בשלבים הראשונים של משבר אלים.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
שירות צבאי ממשיך לעצב אזרחות ישראלית גם מעבר לגבולות המדינה
Jonathan Grossman מנתח שיח פרלמנטרי ישראלי ומראה כיצד אזרחים ומהגרים ישראלים בחו״ל הובנו לעיתים דרך היחס שלהם לשירות בצה״ל. המאמר מזהה שלוש צורות של מיליטריזם חוץ־טריטוריאלי: לא־חיילים, חיילים לשעבר וחיילים עתידיים.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
מדיניות טיולים שנתיים מלמדת כיצד הנחיות ציבוריות נעשות עקביות או עמומות
Maya Mazor Tregerman מנתחת מסמכי מדיניות, 12 ראיונות עומק עם מנהלים, מורים ובכירי משרד החינוך, וכן מידע מרחבי מערוצי תכנון מקוונים. הממצאים מצביעים על מדיניות עקבית יחסית בבטיחות וביטחון, אך על חוסר עקביות בהיבטים פדגוגיים ובדרך שבה ההנחיות מופצות לשטח.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
יזמי מדיניות יכולים לעצב רפורמה מנהלית גם מול חסמים מוסדיים
Nissim Cohen מציג מסגרת מושגית להערכת השפעת יזמי מדיניות על רפורמה מנהלית ובוחן אותה דרך ניסיון הרפורמה בשירות המדינה בישראל בשנים 2013-2018. המחקר משתמש בניתוח טקסטואלי ובראיונות עומק עם פוליטיקאים, בכירים וגורמים לא־ממשלתיים כדי להבין מוטיבציות, חסמים ואסטרטגיות.
לקריאת העמוד
חדש באתר
פשקווילים בקהילה החרדית חשפו מאבק על מידע, סמכות ובריאות
Sima Zalcberg-Block מנתחת 20 פשקווילים שנאספו בשנה הראשונה של מגפת הקורונה כדי להבין הפצת מסרי בריאות בקהילה החרדית בישראל. המחקר מזהה שיח רפואי תומך, שיח מתנגד להנחיות ושיח תאולוגי שמפרש את המגפה במונחי דת ומוסר.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מדד חדש בוחן עד כמה רגולטורים שקופים, אחראים, משתפים ומכלילים
Libby Maman, Jacint Jordana, David Levi-Faur, Edoardo Guaschino, Rahel Schomaker ו-Esther Van-Zimmeren מפתחים מדדים לשקיפות, אחריותיות, השתתפות והכללה בגופים רגולטוריים. המאגר כולל 49 גופים רגולטוריים לאומיים, תת־לאומיים ועל־לאומיים בשלושה תחומים ובתשע מדינות, ומשתמש בשיטות Item Response Theory לאימות המדדים ומשקלם.
לקריאת העמוד
חדש באתר
הסכמים קיבוציים בישראל יכולים לקדם שוויון וגם לשמר אפליה
Lilach Lurie בדקה את כל ההוראות בהסכמים קיבוציים ישראליים לאורך 60 שנה, מ-1957 עד 2016, ובסך הכול 35,520 הסכמים. המחקר מתמקד בנשים, עובדים מבוגרים, אנשים עם מוגבלות והורים, ומראה שהסכמים קיבוציים קידמו זכויות אך גם כללו פרקטיקות מפלות, שירדו בשכיחותן לאורך השנים.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
מנהיגות בית־ספרית בחינוך הערבי יכולה לפתוח מסלולי צדק ומוביליות
Alaa Elmalak-Watad בוחנת כיצד מנהיגות בבתי ספר ערביים בישראל יכולה לפעול כסוכן של צדק חברתי ולא רק כמנגנון ניהולי. המחקר נשען על 60 ראיונות חצי־מובנים עם מנהלים ואנשי צוות ועל תצפיות, ומזהה ארבעה ממדים מרכזיים: קידום הישגים, רווחה רגשית וחברתית, העצמת תלמידים ועידוד מנהיגות, ופיתוח יכולות וכישורים.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
במשבר ביטחוני, חיפוש מידע יכול להפחית אי־ודאות וגם להגביר חרדה
Ayelet Ayalon ו-Noa Aharony מנתחות ראיונות עומק חצי־מובנים עם 25 משתתפים על חיפוש מידע בזמן המשבר שנוצר אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. המחקר מזהה צרכים, מקורות וחסמים, ומראה שהמשתתפים נעו בין הרצון להפחית אי־ודאות לבין החשש שעודף מידע יגביר חרדה ויפגע בתפקוד.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
דיאלוג חינוכי על ערכים דמוקרטיים מצליח כשהשיחה מחייבת הכרעה מוסרית
Baruch B. Schwarz, Michael J. Baker ו-Noa Brandel מתארים מחקר מקרה בתוך פרויקט חינוכי שמקדם אמפתיה, הכלה וסובלנות. באמצעות מסגרת DoE/EoD, המחקר מראה שלמידה אתית יכולה להתחזק כאשר הדיון בנוי סביב דילמה, אך להיחלש כאשר השיחה מושגית מדי והמורה דומיננטי מדי.
לקריאת העמוד
חדש באתר
הכללה רדיקלית בישראל־פלסטין מחפשת דיאלוג גם בלי הסכמה ליברלית מלאה
Erica Weiss מנתחת את גבולות התבונה הציבורית הליברלית במציאות של משבר אזרחי וסכסוך אלים ומתמשך. דרך Citizens’ Accord Forum ו-Siach Shalom, המאמר מציג ניסיונות ליצור שיטות חלופיות של הכללה רדיקלית, שבהן דיאלוג אינו חייב להתחיל מהנחות ליברליות משותפות או להסתיים בהסכמה.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
ציפייה לסטיגמה מעצבת את שאיפות ההורות של להט״בים בישראל
Kfir Ifrah, Yuval Shaia ו-Geva Shenkman מנתחים שאלונים מקוונים של 314 משתתפים להט״בים ו-392 משתתפים הטרוסקסואלים בני 18-49, שנאספו בין נובמבר 2022 ליולי 2023. המאמר מראה שלהט״בים דיווחו על שאיפות הורות נמוכות יותר, ושציפייה לסטיגמה סביב הורות מתווכת חלק מן הקשר בין נטייה מינית לבין שאיפות ההורות.
לקריאת העמוד
חדש באתר
בעלות נשים על נשק אזרחי בישראל משנה את שפת הביטחון והמגדר
Maya Maor, Nehemia Stern ו-Uzi Ben-Shalom מנתחים 17 ראיונות עומק עם נשים אזרחיות בישראל שמחזיקות באקדח. המאמר טוען שגידול בבעלות פרטית על אקדחים בקרב נשים משבש ומעצב מחדש זהויות מגדריות: נשים חמושות מאמצות תפקיד של מגינות על עצמן ועל משפחותיהן, אך אינן בהכרח מפרקות את המיליטריזציה הגברית הדומיננטית אלא יוצרות דקדוק נשי חדש של ביטחון ואזרחות.
לקריאת העמוד
חדש באתר
מאמר חדש
שלטי המחאה נגד הרפורמה המשפטית חיזקו זהות אזרחית משותפת
שני פיצ׳ו־פרלורנצוס, דורית בר־ניר ומיכל מהט־שמיר מנתחות 437 שלטים שנאספו ממחאות נגד הרפורמה המשפטית בישראל בין ינואר לאוגוסט 2023. לפי תקציר המקור, השלטים השתמשו באזכורים ישירים או מרומזים של ״אנחנו״ ו״הם״ כדי לבנות זהות קבוצתית, להגדיר רצונות ורתיעות, לחזק חוסן דרך אתוס והיסטוריה, ולייצר לכידות של חברה אזרחית המחויבת לאידיאלים דמוקרטיים־ליברליים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מחנכים בחברה הערבית רואים בחינוך לערכים תהליך קהילתי ארוך טווח
ראאד זידאן מנתח ראיונות עומק חצי־מובנים עם 158 מחנכים מ־34 בתי ספר יסודיים ציבוריים ביישובים ערביים בישראל בשנת הלימודים 2023-2024. הממצאים בתקציר המקור מדגישים ערכים חברתיים כמו אמפתיה והתחשבות לצד ערכים אישיים של מצוינות והישג, ומציגים את החינוך לערכים כתהליך מתמשך שדורש כלים, הכשרה ושיתוף פעולה עם הורים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בעלות אזרחית על נשק בישראל מתקיימת בין זכות אישית להרשאת מדינה
נחמיה שטרן, מאיה מאור, גיא נגר ועוזי בן־שלום מציעים את המושג ״היברידיות חיה״ כדי לתאר בעלות אזרחית על נשק בישראל. לפי תקציר המקור, בעלי נשק אינם פשוט ממשיכים מיליטריזם מדינתי ואינם רק ליברטריאנים של זכויות פרט; הם חיים סתירות בין חוק, הרשאה, ביטחון וזהות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בינה מלאכותית משנה את תפקיד הנציגים הדמוקרטיים
יובל רימון מנתח כיצד בינה מלאכותית משנה את עבודת הנציגים הדמוקרטיים. לפי תקציר המקור, בצד הקלט היא יכולה לעזור לאסוף ולהבהיר העדפות אזרחים, ובצד הפלט היא מעבירה את הנציגים מתפקיד של מקבלי החלטות ישירים לתפקיד של מעצבי מערכות קבלת החלטות אלגוריתמיות.
לקריאת העמוד
לא כל סוגי האמון מחזקים דמוקרטיה באותה מידה
ירון זליכה מנתח נתונים מ־100 מדינות המייצגות לפי תקציר המקור 88.5% מאוכלוסיית העולם. הממצא המרכזי הוא הבחנה חדה: אמון אישי ואמון חברתי כללי קשורים לדמוקרטיה חזקה יותר ולתרבות פוליטית ליברלית יותר, ואילו אמון מוסדי גבוה עלול להיקשר לפחות השתתפות, פחות דאגה לחירויות אזרח ופחות אפקטיביות שלטונית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
בקרב להט״ב בישראל גיל מבוגר יותר נקשר לפחות בדידות וליותר חוסן
רפאל אפלר־חטאב, יצחק שנור, איילת ברג־וורמן והיון־ג׳ון קים מנתחים שאלון מקוון של 231 מבוגרים להט״בים בישראל בגילי 19-81. לפי תקציר המקור, גיל נקשר לפחות תחושת בדידות, יותר תמיכה חברתית, יותר חוסן ואיכות חיים גבוהה יותר, במיוחד כאשר קיימת מעורבות קהילתית ורשת חברתית רחבה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מדיניות העברית בקיבוצים עיצבה בחירות לשוניות וזהות של מהגרים
בלייק סטיינקר ואלנה שוהמי מנתחים 24 ראיונות עם מהגרים דוברי אנגלית וספרדית שחיו בקיבוצים בישראל בין 1949 ל־1982. לפי תקציר המקור, מנגנונים מוסדיים, חינוכיים וקהילתיים עודדו מעבר לעברית, אך גם יצרו עלויות זהותיות וזכויותיות שמדיניות לשון חד־לשונית נוטה להסתיר.
לקריאת העמוד
מבט אנתרופולוגי מבפנים על איום הקיצוניות הימנית על הדמוקרטיה בישראל
משה שוקד כותב מסה נרטיבית ואימפרסיוניסטית על תמורות מרכזיות בחברה הישראלית דרך עדשת התבוננות אתנוגרפית. לפי תקציר המקור, המאמר בוחן את גבולות העמדה האנתרופולוגית כאשר החוקר אינו רק צופה מן הצד אלא גם אזרח החווה את השבר הדמוקרטי מבפנים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
עיתונות מקצועית נבחנת מחדש בתוך תרבות הטיקטוק
טל לאור מציג מחקר איכותני על עיתונאים הפועלים במערכת התקשורת הישראלית ומשתמשים בטיקטוק להפצת תוכן חדשותי. לפי תקציר המקור, המאמר מתמקד בתפיסת הפלטפורמה כמרחב עיתונאי, באתגרים מקצועיים ובדרכים שבהן עיתונאים מנסים לשמר אחריות ציבורית בתוך תרבות פלטפורמה בידורית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
תקשורת מדעית ציבורית תלויה גם במבנה חברתי־פוליטי
Niels G. Mede ועמיתיו מנתחים סקר של 71,922 משיבים ב־68 מדינות על דיאטות מידע מדעי והתנהגות תקשורתית סביב מדע. המאמר מראה כי מדיה חברתית היא מקור מרכזי למידע מדעי ברוב המדינות, וכי תנאים חברתיים־פוליטיים וכלכליים קשורים לדפוסי חשיפה, דיבור ומחאה סביב מדע.
לקריאת העמוד
מרחבי חדשות ביניים משנים את הגבול בין שיחה פרטית לציבורית
Neta Kligler-Vilenchik ו-Ori Tenenboim ממסגרים מרחבי תקשורת שנמצאים בין הפרטי לציבורי, כמו קבוצות פייסבוק, מרחבי X, וואטסאפ, טלגרם ופלטפורמות דומות. המאמר מדגיש שמרחבים אלה מאפשרים ייצור ושיתוף חדשות לקהל מוגבל, ולכן הם משנים את האופן שבו אזרחים נחשפים למידע פוליטי.
לקריאת העמוד
משבר פוליטי מתמשך משנה את תחושת החוסן לפי מחנה פוליטי
Hadas Marciano, Shaul Kimhi, Yohanan Eshel ו-Bruria Adini מנתחים שלוש מדידות שנערכו לפני הבחירות של אוקטובר 2022, לאחר הקמת הממשלה, ובאוגוסט 2023. לפי התקציר, חוסן חברתי עלה בקרב מצביעי הקואליציה וירד בקרב מצביעי האופוזיציה, לצד הבדלים בתקווה, מצוקה ותחושת סכנה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
נסיגה דמוקרטית משנה את החלטת הכניסה לשירות הציבורי
Reut Marciano, Ilana Shpaizman ו-Sharon Gilad משתמשות בראיונות עומק בישראל כדי להרחיב את מודל הירשמן אל החלטות כניסה, אי־כניסה והמתנה של מועמדים לשירות הציבורי. לפי התקציר, התקפות על מקצועיות השירות ועל ערכים ליברליים־דמוקרטיים משפיעות גם על מאגר המגויסים העתידי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
כשל מדינתי מקומי אחרי 7 באוקטובר הדגיש את כוח החברה האזרחית
Hagai Katz ו-Benjamin Gidron מיישמים מסגרת של State-in-Society על ישראל אחרי 7 באוקטובר, ומתבססים על ראיונות עם 19 מובילי חברה אזרחית מ־12 ארגונים בינואר 2024. לפי התקציר, המחקר בוחן החלפה מקיפה של פונקציות מדינה בידי ארגונים אזרחיים ואת ההשלכות של מצב כזה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
השתתפות במחאה נגד הרפורמה המשפטית נקשרה לתחושת העצמה אזרחית
Anat Gesser-Edelsburg, Rana Hijazi, Ester Eliyahu ו-Ricky Cohen מנתחות סקר מקוון חתכי על השתתפות במחאות 2023 נגד הרפורמה המשפטית, איומים נתפסים והעצמה אזרחית. התקציר ממסגר מחאה כפעולה קולקטיבית שיכולה לחזק חוללות עצמית מול תחושת איום.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מעורבות אזרחית יכולה לחזק צעירים ערבים מודרים בישראל
Serene Dakak-Abed Al Wahad, Lana J. Jeries Loulou, Limor Goldner ו-Galit Yanay Ventura מנתחות תוכנית מעורבות אזרחית בקרב צעירים ערבים מודרים בישראל. לפי התקציר, המחקר מתמקד בקבוצה החווה אפליה מערכתית, ניכור פוליטי ופערים חברתיים־כלכליים, ובוחן כיצד פעולה אזרחית מאורגנת עשויה להשפיע עליה.
לקריאת העמוד
שליטה בסדר היום בממשלה רב־מפלגתית לא יציבה
Maoz Rosenthal מנתח את השליטה בסדר היום כמשאב פוליטי במערכת פרלמנטרית שבה קואליציות מורכבות ותמריצי הישרדות ממשלתית משפיעים על קבלת החלטות. המאמר חשוב משום שהוא מחבר בין מוסדות, שירות ציבורי ויציבות דמוקרטית לבין השאלה מי שולט בנקודת הכניסה למדיניות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
ייצוג פעיל בשירות הציבורי משתנה לפי סטריאוטיפים בתוך המיעוט
Sohad Amaria, Einat Lavee ו-Nissim Cohen מציגים את מושג הגבולות התרבותיים של ייצוג פעיל. המחקר מראה שעובדים סוציאליים ערבים נטו לראות באימהות אלמנות מקרה לגיטימי יותר לאמפתיה וסנגור, בעוד אימהות גרושות ולעיתים פרודות נתקלו ב״אחרות רגשית״ שנבעה מסטריאוטיפים תרבותיים.
לקריאת העמוד
צעירים משתתפים בפוליטיקה מקוונת בזהירות בחברה מקוטבת
Limor Ziv ו-Gal Yavetz ניתחו 23,223 פעולות פייסבוק של 50 משתתפים, ובהן 2,323 דפוסים פוליטיים־מפלגתיים ו-1,434 דפוסים חברתיים־פוליטיים, לצד ראיונות עומק. הממצא המרכזי הוא שפעילות מקוונת חושפת לעיתים ״אני פוליטי״ נסתר: המשתתפים נוטים לאינטראקציות לא מחייבות כמו לייקים ומרגישים נוח יותר בזירות חברתיות־פוליטיות מאשר בוויכוח מפלגתי ישיר.
לקריאת העמוד
אובדן דמוקרטיה בתעשייה קיבוצית שיתופית
מטרה מחקר זה נועד לבחון את השינויים בתעשייה הקהילתית והקיבוצית השיתופית שלא עברו הפרטה. עיצוב/מתודולוגיה/גישה מחקר זה התבסס על שיטת המקרה, בשילוב ראיונות אתנוגרפיים וניתוח מסמכים. בהקשר דמוקרטי, הממצא המרכזי הוא שהנושא אינו רק טכני או מקצועי: הוא משפיע על האופן שבו כוח מופעל, מוגבל ומוצדק כלפי אזרחים וקבוצות שונות.
לקריאת העמוד
מה מנבא סוגים שונים של מעורבות קהילתית?
במדגם של 494 משתתפים ישראלים, המחקר מצא שתחושת שליטה ורוב המשתנים הקהילתיים מנבאים את שני סוגי המעורבות, בעוד הערכה עצמית ושנות פעילות אינן מנבאות אותן באופן כללי.
לקריאת העמוד
ממשל אקולוגי ויעדי הפיתוח בר־הקיימא של האו״ם
המאמר מציב את המערכות האקולוגיות כתשתית שעליה נשענים כל 17 יעדי הפיתוח בר־הקיימא. הוא טוען שפיתוח כלכלי קצר־טווח וניהול משאבים לא מקיים פגעו ביכולת להתקדם, ומציע ממשל אקולוגי אדפטיבי שמחבר בין אדם לטבע ומשאיר אחריות מעשית גם לבעלי עניין מקומיים.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה, קול ופדגוגיה דיאלוגית בכיתה
פדגוגיה דיאלוגית נתפסת באופן נרחב כאמצעי מצוין לחינוך תלמידים להשתתפות אזרחית בדמוקרטיה דיונית. בפרט, המאמר מתמקד בהופעתם ובאינטראקציה של קולות, המוגדרים כ(1) הזדמנות לדבר, (2) הבעת רעיונות משלו, (3) בתנאים של האדם עצמו ו-(4) קשובה של אחרים. בעוד שהנורמה בכיתות בישראל היא השתתפות שופעת וחסרת קול, בפרק הכיתה הנדיר שנבחן כאן, המחקר מוצא תלמידים – והמורה שלהם – עסוקים בהתלבטות סוערת ורב-קולית. בהקשר דמוקרטי, הממצא המרכזי הוא שהנושא אינו רק טכני או מקצועי: הוא משפיע על האופן שבו כוח מופעל, מוגבל ומוצדק כלפי אזרחים וקבוצות שונות.
לקריאת העמוד
שחיתות מקומית מתעצבת בין ממשל מרכזי, רשויות ויחסים פנים־עירוניים
המאמר של Itai Beeri ו-Doron Navot מנתח שחיתות פוליטית מקומית כתוצר של מבנים מוסדיים, ולא רק ככשל אישי של נבחרי ציבור. הוא מבחין בין כשלים בממשק בין השלטון המרכזי והמקומי, בין רשויות מקומיות שונות ובתוך הרשות עצמה.
לקריאת העמוד
הפונדמנטליזם היהודי הערני מציב מבחן גבול לדמוקרטיה ולביטחון הציבורי
המאמר של Raphael Cohen-Almagor מנתח תופעות של פונדמנטליזם יהודי ערני מן ה-JDL ועד כך, על רקע שאלות של קיצוניות פוליטית ואלימות. חשיבותו לאתר היא בדיון בגבול שבין מחאה, ארגון פוליטי, מיליטנטיות ופגיעה בסדר דמוקרטי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
קיטוב רגשי בכנסת נמדד דרך סגנון רגשי ולא רק דרך עמדות אידאולוגיות
המאמר בוחן קיטוב רגשי בדיבור פרלמנטרי באמצעות מדדי ערכיות, עוררות ודומיננטיות. הוא מפתח משאבי VAD לעברית ומיישם אותם על קורפוס הכנסת, הכולל יותר מ-30 מיליון משפטים מדיוני מליאה וועדות.
לקריאת העמוד
קבוצות אינטרס בישראל פונות לביורוקרטיה גם בתוך דמוקרטיית מפלגות
Mshai מנתחת את המקרה הישראלי כחריגה מן הציפייה שקבוצות אינטרס בדמוקרטיית מפלגות יפעלו בעיקר דרך מפלגות. הקבוצות נמשכות אל המינהל הציבורי עצמו, ופקידים בכירים מקיימים איתן קשרים רבים גם כאשר הם ממעיטים בערך השפעתן.
לקריאת העמוד
מטא־שיח מאפשר דיון דמוקרטי גם בתרבות דיבור מאתגרת
Manosevitch, Friedman ו-Sprain בוחנים כיצד משתתפים בפורומים דיוניים בישראל מתייחסים לדיבור עצמו, למסגור האינטראקציה ולמתחים בין תרבות מקומית לבין עקרונות דיוניים. מטא־שיח מאפשר להם להכיר בקושי, לשאת ולתת על נורמות ולשלב יצירתית בין שיח ישראלי לבין דליברציה.
לקריאת העמוד
השעיית שירות מילואים התנדבותי מציבה דילמה אתית־דמוקרטית
המאמר בוחן האם השעיית שירות מילואים התנדבותי יכולה להיות מוצדקת מוסרית, אתית ודמוקרטית כאשר המשרתים רואים במהלכי הממשלה פגיעה ביסודות המשטר הדמוקרטי.
לקריאת העמוד
פרלמנטים דמוקרטיים היו חסינים יותר מסגירה בגל הקורונה הראשון
המאמר מנתח מסד נתונים חדש על פעילות בתי מחוקקים ב־159 מדינות בין 23 במרץ ל־6 באפריל 2020. הוא מצא שחומרת התחלואה לא הסבירה את הגבלת הפרלמנטים, ושבתי מחוקקים במדינות חופשיות חלקית היו פגיעים במיוחד לסגירה או לצמצום פעילות.
לקריאת העמוד
זיהוי דפוסי טרולים ובוטים חושף חדירה חדה למערכות בחירות
Hanouna ושותפיו מנתחים ארבעה מאגרי טוויטר הקשורים לבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019, לשתי מערכות הבחירות בישראל ב-2019 ולקמפיין הפדרלי בקנדה באוקטובר 2019. הם מזהים אלפי חשבונות שעסקו בפוליטיקה קנדית והציגו דפוסי פעילות שונים באופן מובהק מקבוצת ביקורת.
לקריאת העמוד
הפרטת עיצוב המדיניות בישראל מעלה שאלת אחריותיות דמוקרטית
המאמר מתמקד בשלב שבו מדיניות עדיין מתעצבת, לפני שהציבור רואה החלטה רשמית. כאשר יועצים וגופים פרטיים משפיעים על השלב הזה, הדמוקרטיה צריכה כלים ברורים יותר לבירור מי קובע, בשם מי, ועל פי אילו מחויבויות ציבוריות.
לקריאת העמוד
ש״ס מדגימה כיצד הסתגרות קהילתית יכולה לשמש אסטרטגיית הכלה פוליטית
המאמר מראה כיצד קבוצה שמדגישה נבדלות יכולה להשתמש בנבדלות עצמה כדי להשיג קול פוליטי, משאבים והכרה. מבחינה דמוקרטית, המקרה מאתגר תפיסה של אזרחות אחידה ומעלה שאלה כיצד מערכת פוליטית מכלילה קהילות שאינן מבקשות להיטמע במלואן.
לקריאת העמוד
מפגשי שלום מקוונים יוצרים מרחב דיאלוג נדיר לנוער יהודי וערבי
המאמר מראה כיצד טכנולוגיה יכולה ליצור מרחב קשר כאשר מפגש פיזי בין קבוצות סכסוך מוגבל או טעון. מבחינה דמוקרטית, החשיבות היא ביכולת לבנות שיחה אזרחית על שוויון וסובלנות גם כאשר המציאות היומיומית מצמצמת הזדמנויות לכך.
לקריאת העמוד
בחירות בישראל עיצבו את הסכסוך דרך ייצוג יותר מאשר דרך דיון עמוק
המאמר מטיל ספק באיכות הדליברציה בבחירות שעסקו בסכסוך, אך מדגיש שהבחירות בכל זאת עיצבו את הסכסוך דרך חילופי שלטון וייצוג דינמי. לכן הבחירות אינן רק מדד לעמדות ציבוריות אלא מנגנון שמשנה את מסלול המדיניות.
לקריאת העמוד
צעירי העלייה מברית המועצות לשעבר מפרשים הצבעה דרך ניסיון הגירה ואזרחות
המאמר מציע לראות בהצבעה לא רק פעולה טכנית של אזרחים חדשים אלא חלק מתהליך למידה פוליטית. צעירים מהגרים מפרשים את הדמוקרטיה הישראלית דרך ניסיון משפחתי, תרבותי וחינוכי, ולכן חינוך אזרחי צריך להכיר במורכבות הזאת.
לקריאת העמוד
קרבת האליטות הצבאיות והפוליטיות פוגעת בהוגנות התחרות הדמוקרטית
המאמר מתאר כמה ערוצים של קרבה בין צבא לפוליטיקה: תמיכה פומבית של מפקדים במדיניות ממשלתית, מעורבות בעיצוב מדיניות, מינויים פוליטיים בצבא, מעבר מן הצבא לפוליטיקה וקשרים חברתיים בלתי פורמליים. כל אלה יכולים לחזק את הממשלה המכהנת ולפגוע ברוח התחרות הדמוקרטית.
לקריאת העמוד
משפט גלובלי יכול לחזק דמוקרטיה מול כוחן של טכנולוגיות חדשות
Benvenisti טוען שהשפעתן של פלטפורמות, מידע ואלגוריתמים אינה נשארת בתוך מדינה אחת. לכן הגנה על דמוקרטיה דורשת כללים גלובליים שמגבירים שקיפות, השתתפות ואחריותיות במקום להפקיר את הזירה לממשלות חזקות ולשחקנים פרטיים.
לקריאת העמוד
שקט ושתיקה בפוסטרים של המחאה חושפים מאבק על קול דמוקרטי
המאמר בוחן 220 פוסטרים, מתוכם 56 שנקשרו לסוגים שונים של שתיקה, ומראה כיצד חומרי מחאה חזותיים ולשוניים משתתפים בעיצוב המרחב הדמוקרטי.
לקריאת העמוד
העוצמה החדה של סין נבלמת בישראל בידי ספקנות ציבורית ושיח ביקורתי
Chaziza ו־Lutmar מציבים את ישראל כמקרה מבחן לחוסן דמוקרטי מול מניפולציה, צנזורה והשפעה חיצונית. סין ניסתה לעצב תפיסות ציבוריות, אך תמיכתה בעמדות המנוגדות לאינטרסים ישראליים והמודעות הציבורית הגוברת החלישו את הצלחתה.
לקריאת העמוד
מדד לדמוקרטיה פנים־מפלגתית בוחן השתתפות, ייצוג ושקיפות בתוך מפלגות
Rahat ו־Shapira מציעים למדוד מפלגות כפי שמודדים דמוקרטיה ברמת המדינה: לפי כללים, פתיחות, תחרות ואחריות. המדד מאפשר לשאול אם מפלגה שמבקשת לייצג ציבור רחב גם מפעילה בתוך עצמה נורמות דמוקרטיות.
לקריאת העמוד
שינוי האסטרטגיה הצבאית ב־1953 מחדד את שאלת הפיקוח האזרחי
Oren, Barak ו־Shapira משתמשים במסמכים רשמיים, ראיונות, זיכרונות ומקורות נוספים כדי לבחון רגע מכריע ביחסי צבא, ממשלה ואסטרטגיה. מבחינה דמוקרטית, המאמר מציף שאלות על מקור היוזמה, דיון אזרחי ואחריות על החלטות ביטחוניות ארוכות טווח.
לקריאת העמוד
אי־אמון בין מוסדות בריאות לבדואים בנגב פוגע גם במדיניות וגם בשוויון
המאמר בוחן בשנים 2015-2019 קמפיין בריאותי בדרום ישראל באמצעות ראיונות, תצפיות ומסמכי מדיניות ותקשורת. הניתוח מזהה שלושה דפוסים של אי־אמון שמקשים על מדיניות בריאות בקהילה מוחלשת.
לקריאת העמוד
אידיאולוגיות תכנון בישראל מעצבות את גבולות השתתפות הציבור
Gertel ו־Law-Yone טוענים שמחקרי השתתפות בתכנון נוטים להתעלם מן התפקיד של אידיאולוגיה בפרקטיקה מקצועית. דרך המקרה הישראלי, הם מראים כיצד דפוסי פיתוח פוליטיים וחברתיים משפיעים על השתתפות הציבור ועל תחושת האחריות של המתכנן.
לקריאת העמוד
שלטון חוק ברשות הפלסטינית מוצג כתנאי לדמוקרטיה ולדו־קיום
Frisch ו־Hofnung מעריכים שלוש תזות להסבר חולשת שלטון החוק ברשות הפלסטינית: התערבות חיצונית, מבנה פנימי ותרבות פוליטית. הממצא המרכזי הוא שמרדף אחר כוח הוביל לריכוז סמכות בידי הרשות המבצעת, למרות ניסיונות של פוליטיקאים וחברה אזרחית למנוע זאת.
לקריאת העמוד
ביזור חינוכי משפיע אחרת על דמוקרטיה מקומית ביישובים יהודיים וערביים
Ghanem ו־Hijazi מנתחים יחסים בין מקבלי החלטות מקומיים, ארגוני חברה אזרחית ופעילים קהילתיים במסגרת ביזור חינוכי. המאמר מדגיש שמעורבות קהילתית ביישובים יהודיים נראית ממוסדת ומתמשכת יותר, ואילו בחברה הערבית היא מוגבלת, ספורדית ופחות ממוסדת.
לקריאת העמוד
הערכת השפעה חברתית הופכת את העיר הצודקת למבחן תכנוני בבאר שבע
Yiftachel ו־Mandelbaum בוחנים את תכנון באר שבע דרך מסגרת העיר הצודקת של שוויון, מגוון ודמוקרטיה. המאמר מדגיש שהערכת השפעה חברתית יכולה לחשוף גם צעדים חיוביים לצמצום אי־שוויון וגם נקודות עיוורון, כגון סכנות עקירה, צרכי מיעוטים וחסר דמוקרטי בתהליך.
לקריאת העמוד
דיוני התנגדויות בתכנון חושפים דמוקרטיה תכנונית מרובדת
Margalit ו־Kemp מנתחות כיצד ועדות תכנון משיבות למתנגדים מקצועיים, יזמיים ואזרחיים, וכיצד ההצדקות משתנות לאורך פערים חברתיים־מרחביים. הממצא המרכזי הוא שילוב של הטיה חיובית כלפי חזקים, הטיה שלילית כלפי חלשים ותשובות ניטרליות יותר לאמצע, היוצרות מופע של הכללה בלי שוויון ממשי.
לקריאת העמוד
רפורמות ממשל מקומי מתקבלות אחרת בצפון ובדרום אירופה
Razin ו־Hazan מנתחים עמדות של חברי מועצות מקומיות כלפי סדר יום של רפורמות בשלטון המקומי. המאמר חשוב משום שהוא מזכיר שדמוקרטיה מקומית אינה מיובאת כמודל אחיד; היא תלויה באמון, במסורת מנהלית ובאופן שבו נבחרים מקומיים מבינים השתתפות וביזור.
לקריאת העמוד
פיקוח על מודיעין מראה כיצד ביטחון עלול לעקוף הליך חוקי
Kahana ו־Sharfman מתארים כיצד מלמ״ב, הגוף המופקד על הגנת מדיניות העמימות הגרעינית, פעל במקרים מסוימים מעבר להליך הפלילי הרגיל. דרך הדיון בחקירות, הטרדות וסנקציות לא־משפטיות, המאמר מציב את שאלת גבולות הביטחון מול דמוקרטיה ושלטון החוק.
לקריאת העמוד
ניסוי Minds of Peace בוחן שלום כהליך אזרחי פתוח
Cahen מציג את ניסוי Minds of Peace כמודל שמביא ישראלים ופלסטינים רגילים לדון בצעדים לסיום הסכסוך בפני קהל ובסיוע מנחים. המאמר בוחן את תרומת המודל לדינמיקת הסכסוך ואת התאמתו כאפשרות לאספה ציבורית פלסטינית־ישראלית רחבה יותר.
לקריאת העמוד
פרשנות בחירות כמנדט מחייב תלויה בתקשורת ובדעת קהל
Shamir, Shamir ו־Sheafer מציעים מודל לתנאים הנדרשים כדי שבחירות יתפרשו כמנדט מדיניות. בניתוח חמש מערכות בחירות בישראל בין 1992 ל־2003, הם מוצאים שאף מערכת לא מילאה את כל התנאים ולא הוגדרה בבירור כמנדט בחירות.
לקריאת העמוד
פוליטיקה חמולתית משנה את ביצועי רשתות הממשל המקומי
Mondey ו־Beeri בוחנים סקר בקרב 160 חברי רשתות ערביות בישראל, ומראים שפוליטיקה רשתית ופוליטיקה חמולתית משפיעות על הקשר בין ניהול רשתות לבין ביצועים נתפסים. הממצא מדגיש שהטמעת ממשל רשתות בקהילות מיעוט מצריכה הבנה של יחסי כוח חברתיים, מסורתיים ומקומיים.
לקריאת העמוד
קיטוב פרשני ברשתות חברתיות מסביר איך מחלוקת מתקבעת
Kligler-Vilenchik, Baden ו־Yarchi חוקרים מחלוקת פוליטית ישראלית בשלוש פלטפורמות חברתיות, ומבחינים בין עמדות מנוגדות לבין פרשנויות מנוגדות של אותו נושא. הם מוצאים שעמדות ופרשנויות מנוגדות קשורות זו בזו כבר מתחילת הדיון, ושההבדלים בין הפלטפורמות משקפים גם את מאפייניהן החברתיים־טכנולוגיים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
תגובות רגשיות לפוליטיקאים ברשת משתנות בין משבר אזרחי למשבר צבאי
Yadlin-Segal, Yavetz ו-Bronstein מנתחים מאגר של 24,491 פוסטים שפורסמו בין נובמבר 2022 לנובמבר 2023 בידי חברי כנסת וממשלה פעילים מהימין, המרכז והשמאל. הניתוח מראה שסוג המשבר משנה את דפוסי הרגש המקוונים, ושמשבר צבאי הגביר במיוחד תגובות קצה ורגשות שליליים.
לקריאת העמוד
ייצוג פוליטי סמלי משפיע על שביעות רצון משירותים עירוניים
Forman-Rabinovici ו-Beeri מחברים בין תאוריות של דמוקרטיה מקומית לבין חוויית השירות הציבורי היומיומי. הם משתמשים בסקר תושבים בחיפה כדי לבחון כיצד ייצוג תיאורי וייצוג סמלי משפיעים על שביעות רצון משירותים. הממצא המרכזי הוא שמעבר להרכב הנבחרים, התחושה שמוסדות מייצגים ומכירים בקבוצה יכולה להשפיע ישירות וגם דרך תחושות רחבות יותר כלפי השלטון.
לקריאת העמוד
קמפיין הזכויות הדיגיטליות בישראל מראה איך חברה אזרחית מגינה על פרטיות
Daskal חוקרת כיצד תנועה אזרחית לזכויות דיגיטליות ניסתה לשכנע נגד מאגר ביומטרי בישראל. המחקר מבוסס על פרסומי התנועה ועל השיח העיתונאי סביב הקמפיין בזירות הפוליטית, המשפטית והציבורית בשנים 2009-2017. התוצאה היא ניתוח של פרטיות כתחום שבו חברה אזרחית יכולה לתרגם מומחיות טכנולוגית למסגור דמוקרטי של כוח מדינתי.
לקריאת העמוד
גיוס חובה יכול להגביר את רגישות המדינה לשלום החיילים
Levy משווה בין מקרים אמריקאיים וישראליים בתחומי מחאה נגד מלחמה, פריסת כוחות, הגנת כוחות וחילופי שבויים. כאשר גיוס מבוסס על כפייה מדינתית, לציבור יש יותר תמריץ וקול פוליטי סביב רווחת החיילים. התוצאה הפרדוקסלית היא שגיוס חובה יכול לגרום למדינה להעניק משקל גבוה במיוחד לשלום החיילים, לעיתים אף יותר ממחויבותה להגן על אזרחים.
לקריאת העמוד
מחאת 2023 בישראל מדגישה את העיר כזירה של אוטונומיה דמוקרטית
Avni מתבוננת במחאת 2023 בישראל דרך עדשה של אוטונומיה עירונית. אף שהמחאה הארצית אינה ממוסגרת במפורש כמאבק עיר מול מדינה, יש לה ממד עירוני ברור, ובמיוחד בתל אביב-יפו. המאמר מציע שקריאה עירונית של המחאה עוזרת למקם אותה בתוך תהליכים פוליטיים רחבים של קיטוב בין ערים פרוגרסיביות למדינות ריאקציוניות.
לקריאת העמוד
כללי אי-אמון מעצבים את האסטרטגיה של אופוזיציות בפרלמנט
המאמר מנתח נתוני הצבעות חקיקה של 59 מפלגות אופוזיציה ב-16 מדינות באירופה. הניתוח מראה שמגבלות על אי-אמון קשורות להתנהגות אופוזיציונית פחות עימותית רק כאשר הן חלות יחד על שני שלבי המנגנון: ייזום ההצעה וההצבעה עליה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
קיטוב מפלגתי מעוות גם הערכות של שירותים ציבוריים יומיומיים
המאמר טוען שבסביבה מקוטבת, אזרחים אינם שופטים רק כלכלה, ביטחון או סוגיות מדיניות דרך נאמנות מפלגתית; ההטיה מופיעה גם בהערכת שירותים ציבוריים מוחשיים, והיא מקשה על אחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
הדגשת מכנה משותף יכולה להחזיר לגיטימיות לקולות ביקורתיים
המחקר בדק בקרב יהודים ישראלים כיצד מסרים המדגישים דמיון בין קבוצה שעברה דה-לגיטימציה לבין ערכים או אינטרסים מיינסטרימיים משפיעים על תפיסת הלגיטימיות שלה. הניתוח מצא ששתי התערבויות כאלה היו יעילות יותר בהעלאת הלגיטימיות הנתפסת.
לקריאת העמוד
משברים בישראל מחזקים את הצורך בממשל מקומי אזורי וגמיש
Beeri מנתח את עליית האזוריות החדשה במסגרת השלטון המקומי בישראל. לפי תקציר עמוד המקור, משברים שונים, כולל מלחמת 7 באוקטובר 2023, חשפו כשלים בממשל ריכוזי והאיצו צורך בביזור, שיתוף פעולה אזורי וחוסן מקומי. המאמר מדגיש שלוש רפורמות משלימות: חוק יסוד לשלטון מקומי ואזורי, מיסוד מבני ממשל אזורי וחיזוק יכולות כוח האדם.
לקריאת העמוד
מדעני מדינה יכולים להיות שומרי סף במשבר דמוקרטי
Lerner, Akirav, Lavi, Shomer ו־Talshir מתארות מודל של אקטיביזם אקדמי מאורגן שבו חוקרי מדע המדינה פועלים יחד ובמקביל כיחידים כדי להגן על כללי המשחק הדמוקרטיים. הן משתמשות במקרה הישראלי של מחאות נגד נסיגה דמוקרטית מאז ינואר 2023 כדי להראות כיצד מומחיות, הסברה וייעוץ אסטרטגי יכולים לעצב שיח ציבורי בלי לוותר על אחריות מקצועית. המאמר מבליט גם את המתח בין ניטרליות אקדמית, קיימות ארגונית ותמיכה מוסדית.
לקריאת העמוד
אזרחים שופטים ייצוג פרלמנטרי כמערכת רב־ממדית
באמצעות פריטי סקר מקוריים בישראל, המחקר מצא שאזרחים תופסים ייצוג כרב־ממדי, מייחסים פחות חשיבות לייצוג תיאורי וסמלי, ושהעמדות הדמוקרטיות שלהם קשורות במיוחד לתחושת ייצוג קולקטיבית על ידי הכנסת.
לקריאת העמוד
שנת 2024 בישראל שילבה מלחמה, מחאה ומבחני משילות
Harsgor ו־Zur מתארים את 2024 כשנה שבה מלחמת עזה נמשכה והתרחבה לעימותים ישירים עם חיזבאללה ואיראן, לצד התקפות חות׳יות שהוסיפו אי־יציבות אזורית. בזירה הפנימית הם מציינים התפצלות ויציאה של מרכיבים מתוך המחנה הממלכתי והקואליציה, המשך מחאות סביב ניהול המלחמה ועסקאות החטופים, ומתחים סביב פטורי שירות. התקציר מציין גם צמיחת תוצר של 0.9 אחוז, אינפלציה של 3.2 אחוז, הורדות דירוג אשראי ופסיקה תקדימית של בית המשפט העליון בדבר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
לקריאת העמוד
תפיסות שונות של דמוקרטיה מובילות לדפוסי השתתפות שונים
Oser ו־Hooghe מנתחים את הקשר בין אידיאלים דמוקרטיים לבין התנהגות פוליטית באמצעות ניתוח מחלקות חבויות ושאלות רחבות של הסקר החברתי האירופי מ־2012. הם מזהים שתי קבוצות אזרחים המדגישות מושגי אזרחות שונים: תפיסה של זכויות פוליטיות ותפיסה של זכויות חברתיות. מי שמדגישים זכויות חברתיות פעילים יחסית יותר בהשתתפות לא־ממוסדת אך פחות בהשתתפות ממוסדת, בעוד שמדגישי זכויות פוליטיות פעילים יותר בכל צורות ההשתתפות.
לקריאת העמוד
ארגון קהילתי משנה את יכולת האזרחים לפעול בדמוקרטיה
Han, Baggetta ו־Oser טוענים שדמוקרטיה דורשת פעולה קולקטיבית, אך לא כל פעולה קולקטיבית פועלת באותו אופן. הם מבחינים בין organizing, שמבקש להפוך יחידים וקבוצות לסוכנים אפקטיביים המסוגלים להשפיע על תוצאות ציבוריות, לבין mobilizing, שמרכז ומבטא העדפות בזירה הציבורית בלי להתמקד בשינוי אישי או ארגוני. המאמר סוקר ממדי טרנספורמציה ברמות מיקרו, מזו ומקרו, ומציע לחקור ארגון בנפרד ובהשוואה למוביליזציה.
לקריאת העמוד
אי־שוויון נטו נמוך יותר קשור לצמיחה ממושכת יותר
המאמר מצא שאי־שוויון נטו נמוך יותר קשור לצמיחה מהירה וממושכת יותר, גם כאשר שולטים בהיקף החלוקה מחדש. חלוקה מחדש פיסקלית אינה נראית בדרך כלל כמכשול צמיחה, למעט אפשרות של השפעה שלילית במקרים קיצוניים מאוד.
לקריאת העמוד
מוסדות חזקים מרככים את נזקי תנודתיות הסיוע הזר
Kathavate ו־Mallik מפתחים מודל שבו ממשלה מקבלת סיוע פועלת בתוך סביבה מוסדית באיכות נתונה, ובוחרת כיצד להקצות את הסיוע. הם בוחנים נתוני פאנל על 78 מדינות בשנים 1984-2004 בעזרת GMM, ומוצאים שתנודתיות סיוע קשורה שלילית לצמיחה לנפש, אך שההשפעה השלילית מתמתנת כאשר איכות המוסדות גבוהה יותר. המאמר ממקם יציבות תקציבית, אחריותיות ויכולת ממשלתית בלב שאלת האפקטיביות של סיוע בין־לאומי.
לקריאת העמוד
מוסדות ביניים מסבירים איך עקרונות מוסדיים מיושמים בשטח
Ménard ו־Martino טוענים שמוסדות אינם ניתנים להבנה או למדידה היטב כמושג כוללני אחד. הם מציעים מסגרת של meso-institutions שמחברת בין כללי מאקרו לבין התנהגות מיקרו, וכך מאפשרת מחקר אמפירי מדויק יותר.
לקריאת העמוד
איכות המערכת המשפטית וזכויות הקניין חשובה במיוחד לצמיחה
Parsa ו־Datta בונים שלושה מדדים משוקללים מתוך 20 אינדיקטורים מוסדיים ומנתחים פאנל של 77 מדינות, בחלוקה למדינות הכנסה בינונית וגבוהה. בעזרת GMM הם מוצאים שמוסדות משפיעים על צמיחה בעיקר דרך השקעה ומסחר יותר מאשר דרך פריון כולל, וששיפור איכות המערכת המשפטית וזכויות הקניין מניב תועלת גדולה במיוחד בתוצר לנפש. הממצאים מבחינים גם בין מדינות הכנסה בינונית, שנהנות יותר משיפור משפט וקניין, לבין מדינות הכנסה גבוהה, שנהנות יותר משיפור הסביבה הרגולטורית.
לקריאת העמוד
תשתיות ציבוריות תורמות לצמיחה רק כשהן ממומנות ומנוהלות היטב
Aschauer מרחיב מודל צמיחה נאו־קלאסי ומראה שכמות ההון הציבורי, יעילות השימוש בו ומימון באמצעות חוב חיצוני קשורים כולם לצמיחה מעברית. הממצאים מצביעים על תרומה חיובית לכמות וליעילות, אך על פגיעה בצמיחה כאשר ההשקעה ממומנת בחוב חיצוני גבוה.
לקריאת העמוד
יכולת מדינתית חזקה יותר קשורה ליותר מוצרים ציבוריים ותפוקה בסין
Cheng, Gawande ו־Qi משתמשים בשונות היסטורית באבדות אוכלוסייה בשל שלוש מרידות בשנים 1851-1880 ככלי לזיהוי שונות גאוגרפית ביכולת מדינתית מודרנית. מחוזות עם יכולת מדינתית גבוהה בסטיית תקן אחת מציגים פעילות חברתית־כלכלית גבוהה בכ־84%, וההשפעה עוברת דרך הוצאות ממשלה גבוהות יותר, מוצרים ציבוריים טובים יותר והשקעה פרטית מתומרצת יותר. המאמר מסייע להבחין בין מדינה חזקה במובן של יכולת ציבורית לבין כוח שלטוני בלתי מוגבל.
לקריאת העמוד
שחיתות פוגעת בתשואות שוקי מניות, אך סוג המוסד משנה את התוצאה
Lakshmi, Saha ו־Bhattarai מנתחים נתונים חודשיים על ברזיל, רוסיה, הודו וסין בשנים 1995-2014 בעזרת מודלי פאנל ו־Extreme Bounds Analysis. הם מוצאים ששחיתות ומוסדות חלשים נוטים להוריד תשואות מניות, אך אינטראקציות מוסדיות יוצרות תמונה מורכבת: איכות בירוקרטית יכולה למתן את הנזק, בעוד שחיתות בתוך סביבת חוק וסדר עלולה להוריד תשואות. המאמר מציע לחשוב על מוסדות כמשפחה של מנגנונים שונים ולא כמדד איכות אחד.
לקריאת העמוד
שלטון החוק משפיע על תקציבי תיירות בין מדינות בהודו
Dutta ו־Kar משתמשים באמידות פאנל דינמיות כדי לבדוק כיצד שלטון החוק משפיע על הקצאת תקציבי תיירות מן המרכז למדינות הודו. הממצא המרכזי הוא שהידרדרות בשלטון החוק במדינה קשורה לירידה בהקצאת התקציב לתיירות, אך הירידה קטנה יותר במדינות עשירות יותר. מבחינת מדיניות, המאמר מציג את שלטון החוק והתקצוב הציבורי כמנגנונים משלימים לפיתוח מקומי.
לקריאת העמוד
שחיתות פיסקלית משנה את הקשר בין מסים, גבייה וצמיחה
Cerqueti ו־Coppier מפתחים מודל צמיחה מסוג Ramsey עם מוצר ציבורי יריבי אך לא־ניתן להדרה, שממומן ממסים שניתן להתחמק מהם באמצעות פקח מס מושחת. הם מראים שהיחס בין שיעור המס לבין גביית המס בדינמיקה של צמיחה אינו יחיד, ותלוי בין היתר בעוצמת אפקט הבושה במדינה. שיעורי הצמיחה של הכנסה ושל הכנסות ממסים יורדים כאשר שיעור המס עולה, אך הירידה חדה יותר במדינות שבהן אפקט הבושה נמוך.
לקריאת העמוד
פיצול הייצור העולמי ואי־שוויון בין מדינות
המאמר מפתח מודל סחר דינמי שבו מדינות שונות ברמת הפריון, ומראה שמסחר בתשומות ביניים עתירות הון יכול להעביר הון למדינות בעלות פריון גבוה ולהגדיל אי־שוויון עולמי בהכנסה וברווחה.
לקריאת העמוד
פתיחות למסחר, כוח פוליטי ופיתוח כלכלי
המאמר מפתח מודל שיווי משקל כללי דו־מגזרי עם חינוך ציבורי ממומן ממסים, וטוען שבכלכלות עתירות קרקע או משאבי טבע פתיחות למסחר עלולה להאט פיתוח כאשר הכוח הפוליטי נשלט בידי בעלי קרקע.
לקריאת העמוד
זכויות קניין וחוזים במשטרים דמוקרטיים ואוטוקרטיים
המאמר טוען שאוטוקרט יציב ובעל אופק שלטוני ארוך עשוי להגן על קניין וחוזים כדי להגדיל הכנסות עתידיות, בעוד שאוטוקרט לא יציב נוטה יותר להחרים נכסים זמינים. בדמוקרטיות, ההגנה על זכויות אלה מתחזקת בעיקר כאשר המערכת הדמוקרטית מתמשכת ומתבססת.
לקריאת העמוד
צמיחה כלכלית דורשת איזון בין מוסדות, לא רק ציון ממוצע
הספרות נטתה למדוד מוסדות בעזרת מדדי חירות כלכלית אך להתעלם מן היחסים בין תחומי המשנה. Bolen ו־Sobel מראים שהשונות הפנימית בין תחומי המדד משפרת את הסברי הצמיחה, ושאינטראקציות עם המערכת המשפטית וזכויות הקניין חשובות במיוחד. השורה הדמוקרטית היא שמוסד חזק אחד אינו מפצה בקלות על מוסד חלש אחר.
לקריאת העמוד
הגנת משקיעים ונזילות חברות בשוק ההון
המחקר מנצל את שוק המניות בהונג קונג כדי להשוות נזילות בין חברות הפועלות בסביבות הגנת משקיעים שונות אך בתוך מנגנון מסחר ומטבע משותפים. סביבות הגנה חלשות נקשרות למרווחי קנייה-מכירה רחבים יותר ולעומק שוק נמוך יותר, בעוד שמניות של חברות הונג קונגיות מציגות מרווחים צרים ועומק גבוה יותר מחברות שמקורן בסין. לכן המאמר מחבר בין דיני משקיעים, מידע ואמון ציבורי בשוק.
לקריאת העמוד
שושלות של הון אנושי וניידות בין־דורית
המחקר מצא שהתמדה בהון אנושי חזקה יותר כאשר מודדים את השושלת המשפחתית המורחבת, כולל דודים, דודות ובני דודים של ההורים, ולא רק את ההורים עצמם.
לקריאת העמוד
אי־שוויון הכנסות, הון אנושי וביצועים כלכליים
המאמר מנתח את הקשר בין חלוקת הכנסות, מגבלות אשראי והשקעה בהון אנושי. לפי תיאורי המקור, כאשר למשקי בית מוכשרים אך דלי משאבים קשה לממן חינוך, הכלכלה מפסידה גם צמיחה וגם ניידות חברתית. לכן המאמר רלוונטי במיוחד למדיניות דמוקרטית שמבקשת לחבר בין שוויון הזדמנויות, מערכת חינוך וצמיחה מכלילה.
לקריאת העמוד
התיישנות ידע, אי־שוויון בהון אנושי וצמיחה בעידן אוטומציה
המחקר מציג נקודת מבט רשתית על צבירת הון אנושי בחברה שבה ידע מתיישן מהר. לפי תקצירי המקור, התיישנות ידע, מגבלות קוגניטיביות והחשש מאבטלה טכנולוגית יכולים להקשות על עובדים ליצור קשרי למידה, להאט צמיחה ולהעמיק מלכודות מיומנות נמוכה. לכן המאמר חשוב לדיון דמוקרטי מפני שהוא מחבר בין טכנולוגיה, שוויון הזדמנויות ומוסדות הכשרה ציבוריים.
לקריאת העמוד
אדישות משלמי מסים, אינרציה מוסדית וצמיחה
המאמר משווה בין תקופת מרד משלמי המסים בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים לבין האדישות היחסית שנראתה בסוף שנות התשעים. אזרחים התקוממו כאשר הכנסותיהם הריאליות נשחקו בתקופה של סטגנציה ואינפלציה, אך נותרו שקטים יותר כאשר המסים נגבו בתקופה של צמיחה ריאלית ואינפלציה נמוכה. לכן המאמר חשוב לדיון דמוקרטי מפני שהוא מראה כיצד תגובת הציבור למיסוי תלויה גם בהקשר כלכלי, לא רק בעקרונות אידאולוגיים.
לקריאת העמוד
סיוע חוץ תנודתי, מוסדות וצמיחה באפריקה שמדרום לסהרה
המחקר משתמש בנתונים על 45 מדינות באפריקה שמדרום לסהרה בשנים 1980-2017, ובוחן את ההבדל בין התחייבויות סיוע לבין תנודתיות בסיוע. התחייבויות סיוע נקשרות לצמיחה, תנודתיות פוגעת בצמיחה, ואיכות מוסדית משפרת את התוצאה אך אינה בהכרח מבטלת את הנזק של תנודתיות. לכן המאמר חשוב לדיון דמוקרטי על קיבולת מדינתית, תכנון תקציבי ואחריות מוסדית מול תורמים ומול אזרחים.
לקריאת העמוד
מימון ציבורי, מוסדות ואיכות הצמיחה
המחקר מציג מודל של צמיחה אנדוגנית שבו הממשלה מממנת הוצאה ציבורית פרודוקטיבית, אך בחירת כלי המימון תלויה בעלויות עסקה ובאיכות המוסדות. לפי תקצירי המקור, כאשר המוסדות והשווקים הפיננסיים חלשים, מימון אינפלציוני או פתרונות עקיפים יכולים להיראות נוחים יותר בטווח קצר, אך הם מטשטשים אחריות ומכבידים על צמיחה. לכן התרומה הדמוקרטית של המאמר היא בהצגת הקשר בין איכות מוסדית לבין היכולת לבחור מדיניות תקציבית שקופה, יציבה ומוכנה לתת דין וחשבון.
לקריאת העמוד
מנהיגים ומוסדות יחד: מתי ניסיון שלטוני מתורגם לצמיחה?
המאמר מציב את המנהיג הפוליטי ואת המוסדות כמערכת אחת: ניסיון, כישורים ורקע מקצועי עשויים להשפיע על צמיחה, אך השפעתם אינה מנותקת מן הכללים שמגבילים, בודקים ומתרגמים החלטות למדיניות. תקציר המקור מדגיש שלמנהיגים בדמוקרטיות יש בממוצע ניסיון עבודה מגוון יותר לפני כניסתם לתפקיד, ושניסיון כזה נקשר לביצועים כלכליים טובים יותר דווקא כאשר המוסדות מסוגלים לעבד אותו. מבחינה דמוקרטית, המסר הוא נגד פולחן אישיות: מנהיגות יעילה דורשת מוסדות שמחייבים אחריות, למידה והחלפת מידע.
לקריאת העמוד
סיוע חוץ, מוסדות וצמיחה: מתי כסף חיצוני הופך ליכולת ציבורית?
המאמר בוחן את השילוב בין סיוע חוץ לבין איכות מוסדית במדינות מתפתחות, ומבדיל בין סוגי סיוע כמו חינוך, בריאות וחקלאות. הזמין, המחקר משתמש בנתוני מדינות מתפתחות לאורך כמה עשורים ומראה שהשפעת הסיוע אינה אחידה: היא תלויה בסוג הסיוע, באזור וביכולת המוסדות להפוך כסף לתוצאה ציבורית. הזווית הדמוקרטית היא שסולידריות בינלאומית אינה מספיקה בלי מנגנוני אחריות, שקיפות ושירות ציבורי שמונעים בזבוז או תלות.
לקריאת העמוד
משברים, שחיתות ומוסדות: מתי איכות מוסדית בולמת הידרדרות?
המאמר משתמש בנתוני V-Dem עבור יותר מ־130 מדינות לאורך התקופה 1800-2020 כדי לבדוק את הקשר בין משברים, איכות מוסדית ושחיתות. מוסדות חזקים יכולים להגביל שחיתות במצבים מסוימים כמו אלימות פוליטית ואזרחית או האטה כלכלית, אך ההשפעה נחלשת או נעלמת בסוגי משבר אחרים כמו התמוטטות דמוקרטית, הפיכות, מלחמות ומשברי מטבע, אינפלציה או חוב. מבחינה דמוקרטית, המאמר מזכיר שמוסדות אינם קישוט של שגרה; הם קו ההגנה כאשר פחד, לחץ וכסף ציבורי מרוכזים בידי בעלי כוח.
לקריאת העמוד
חוב חיצוני, מרווחי סיכון ומוסדות: מתי אשראי הופך לבלם צמיחה?
המאמר בוחן את הקשר בין חוב חיצוני, מרווחי ריביות ריבוניים, איכות מוסדית וצמיחה כלכלית. עלייה בחוב חיצוני כולל, ארוך טווח וציבורי יכולה לנבא האטה בצמיחה, אך איכות מוסדית טובה יותר עשויה לצמצם את הנזק, גם כאשר עלויות המימון גבוהות. מבחינה דמוקרטית, הדיון בחוב הוא דיון באחריות בין־דורית: החלטות על borrowing today משפיעות על תקציבים עתידיים, שירותים ציבוריים ויכולת אזרחים לבקר את ניהול הסיכון.
לקריאת העמוד
מימון וצמיחה: האם שומפטר צדק?
המאמר מציב את המימון כחלק ממבנה מוסדי רחב: מתווכים פיננסיים, אכיפת חוזים, מידע על לווים והקצאת חסכונות משפיעים על השקעה, חדשנות ופריון. הביבליוגרפי הזמין, רמת הפיתוח הפיננסי של מדינה מסייעת לחזות את שיעור הצמיחה שלה לאורך השנים הבאות, באופן שמתיישב עם הרעיון השומפטריאני שלפיו שירותים פיננסיים יכולים להזין צמיחה ארוכת טווח. מבחינה דמוקרטית, הטענה אינה שמימון מחליף זכויות או מוסדות פוליטיים, אלא שמוסדות כלכליים שקופים והוגנים הם חלק מן התשתית המעשית שמאפשרת השתתפות, ניידות ואחריות ציבורית.
לקריאת העמוד
מוסדות קרקע קולוניאליים וצמיחה ארוכת טווח בהודו
המחקר משווה בין אזורים בהודו לפי מוסדות גביית הקרקע שהבריטים הנהיגו. הוא מראה שאזורים שבהם זכויות הקרקע ניתנו היסטורית לבעלי אדמות התאפיינו לאחר העצמאות בהשקעה חקלאית ובפריון נמוכים יותר, וגם בהשקעות נמוכות יותר בבריאות ובחינוך.
לקריאת העמוד
אי־שוויון בהון אנושי, תוחלת חיים וצמיחה
המחקר מתמקד במנגנון שבו ילדים במשפחות עניות צופים תוחלת חיים נמוכה יותר ולכן ההשקעה בחינוך נעשית פחות משתלמת, בעוד שילדים ממשפחות מבוססות נהנים מאופק חיים ומסלול השקעה טובים יותר. המודל יוצר מצבים יציבים מרובים התלויים בהתפלגות ההתחלתית של ההשכלה, ובמצב הנמוך נוצרת מלכודת עוני שבה ילדים עובדים כבלתי משכילים. המשמעות הדמוקרטית היא שהזכות הפורמלית לחינוך אינה מספיקה אם בריאות, חיים ארוכים וציפיות עתידיות מחולקים באופן לא שווה.
לקריאת העמוד
אי־שוויון בהון אנושי וצמיחה כלכלית
המחקר בונה מדדים חדשים לאי־שוויון בהון אנושי על בסיס נתוני השכלה ומשווה מדינות לאורך זמן. החוקרים מחשבים מקדמי ג׳יני והתפלגות השכלה לפי חמישונים ל־108 מדינות במרווחי חמש שנים מ־1960 עד 2000, ומוצאים כי ברוב המדינות אי־השוויון בהון האנושי ירד. הם גם מראים שמדדי אי־שוויון בהון אנושי נותנים תוצאות יציבות יותר ממדדי אי־שוויון בהכנסה במשוואות צמיחה והשקעה, ולכן הם חשובים להבנת הקשר בין חינוך, שוויון ומוסדות.
לקריאת העמוד
תמותה, הון אנושי ואי־שוויון מתמשך
המאמר מציב הון בריאות במודל דורות חופפים ומראה שאי־שוויון התחלתי בבריאות יכול להפוך למנגנון שמקבע פערי עושר והכנסה בין משקי בית. בריאות משפיעה לא רק על פריון אלא גם על סיכון תמותה, ולכן משנה את התמריצים להשקיע בחינוך, בחיסכון ובהעברה לדור הבא.
לקריאת העמוד
הון אנושי, הערכה עצמית ואי־שוויון בהכנסות
המאמר טוען שהערכה עצמית, כאשר היא מושפעת מהישגים לימודיים, משפיעה על צבירת הון אנושי ועל התמדה של אי־שוויון בהכנסות. הוא מציג מנגנון שבו פערים לימודיים יוצרים פער בהערכה העצמית, ובהמשך גם פערים כלכליים בין משקי בית וקבוצות אוכלוסייה.
לקריאת העמוד
האם אי־שוויון מושך מהגרים מיומנים?
המחקר שואל אם אי־שוויון גבוה מושך מהגרים מיומנים משום שהוא מגדיל את התשואה לכישורים, או שמקורות שונים של אי־שוויון יוצרים דפוסים מורכבים יותר. המודל מבחין בין כישורים כלליים לבין כישורים הספציפיים למדינת המוצא, ומראה שהקשר בין כישורים בלתי נצפים לבין הגירה יכול להיות בצורת U הפוכה. באמצעות נתונים על מהגרים ישראלים לפני החלטת ההגירה, החוקרים מוצאים תמיכה אמפירית בתחזיות המודל.
לקריאת העמוד
הון אנושי, צמיחה ופערים אזוריים בסין
המחקר מנתח צמיחה מחוזית בסין ושואל מדוע אזורים שונים נהנים מקצב צמיחה ופריון שונה. לפי תקצירי המקור הזמינים, ההסבר משלב השקעה בהון פיזי, הון אנושי ותשתיות, חדירת טכנולוגיה והתפשטותה, השקעות זרות ישירות ורפורמות שוק, ובמיוחד השינוי סביב מסע הדרום של דנג שיאופינג ב־1992. המאמר מוצא כי הון אנושי משפיע חיובית על תפוקה לעובד ועל צמיחת פריון, ולכן חינוך ותשתיות אינם רק כלי יעילות אלא גם כלי לצמצום פערים אזוריים.
לקריאת העמוד
חלוקת ההון האנושי וצמיחה כלכלית
המאמר טוען כי חלוקת ההון האנושי יכולה ליצור תחילה קיטוב בשכר ובהכנסה, אך גם להשפיע על מעבר עתידי לשוויון ולשגשוג.
לקריאת העמוד
ביקוש זהיר לחינוך, אי־שוויון והתקדמות טכנולוגית
המאמר טוען ששינוי טכנולוגי מגדיל במיוחד את הסיכון של עובדים חסרי השכלה, מפני שכישוריהם תלויי־טכנולוגיה נשחקים מהר יותר. מול הסיכון הזה נוצרת דרישה זהירותית להשכלה כללית, שמסייעת להסתגל לטכנולוגיות חדשות.
לקריאת העמוד
מוסדות תקציביים ואפקטיביות ממשלתית
המאמר עוסק במוסדות דמוקרטיים ואחריות ציבורית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מעבר דמוגרפי, חלוקת הכנסות וצמיחה
המאמר טוען כי מעבר דמוגרפי ודינמיקה דמוית קוזנץ בחלוקת ההכנסות הם תנאים לצמיחה המבוססת על צבירת הון אנושי.
לקריאת העמוד
ברירה טבעית ומקורות הצמיחה הכלכלית
Galor ו-Moav טוענים שקיפאון כלכלי ממושך יצר לחצי ברירה טבעית שהעדיפו השקעה באיכות הילדים ובהון אנושי. שינוי זה בהרכב ההעדפות באוכלוסייה תרם להתקדמות טכנולוגית, למעבר דמוגרפי ולצמיחה מתמשכת.
לקריאת העמוד
שינוי טכנולוגי מוטה־יכולת, אי־שוויון בשכר וצמיחה
המאמר עוסק בהקשר בין אי־שוויון, חלוקה מחדש וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
יכולת מדינתית וביצועים כלכליים ארוכי טווח
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מוסדות פוליטיים מול מוסדות כלכליים בתהליך הצמיחה
המאמר עוסק במוסדות, מימון וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה וצמיחה
המאמר מנתח פאנל של כ-100 מדינות בשנים 1960-1990 ובוחן את שיעורי הצמיחה של התמ"ג הריאלי לנפש בשלוש תקופות. הממצא המרכזי המובא בנתונים הוא שלאחר שליטה במשתנים מרכזיים, ההשפעה הכוללת של דמוקרטיה על צמיחה חלשה ושלילית, בעוד ששלטון החוק קשור חיובית לצמיחה.
לקריאת העמוד
מוסדות פוליטיים וצמיחה כלכלית
המאמר משווה בין החלטות תקציב בפרלמנט לבין האצלת סמכות לשר הוצאות, ומראה כיצד קואליציות, גיל הבוחרים וצמיחת האוכלוסייה משנים את רמת הצמיחה.
לקריאת העמוד
מוסדות, תשתיות וצמיחה כלכלית
המאמר עוסק במוסדות, מימון וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מחיר זכויות הקניין: מוסדות, מימון וצמיחה
המאמר עוסק במוסדות, מימון וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
משפט, מימון וצמיחה כלכלית בסין
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
יכולת מדינתית ופיתוח כלכלי בגישת רשת
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האם מוסדות גורמים לצמיחה?
המאמר טוען שהעדויות הקיימות אינן מוכיחות שמוסדות פוליטיים גורמים לצמיחה, ושמדדי הון אנושי מסבירים טוב יותר גם צמיחה וגם שיפור מוסדי.
לקריאת העמוד
פירוק מוסדות למרכיביהם
המאמר עוסק במוסדות דמוקרטיים ואחריות ציבורית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
המקורות הקולוניאליים של פיתוח כלכלי השוואתי
המאמר עוסק במוסדות דמוקרטיים ואחריות ציבורית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
איכות מוסדית, שלטון החוק וצמיחה כלכלית
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
שלטון החוק וצמיחה כלכלית: איפה עומד המחקר?
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
משפט, מימון וצמיחה כלכלית
המאמר עוסק בהקשר בין שלטון החוק, מוסדות כלכליים וצמיחה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מוסדות מעל גאוגרפיה ואינטגרציה בפיתוח כלכלי
Rodrik, Subramanian ו-Trebbi בוחנים רגרסיות בין-מדינתיות במדגמים של 64, 79 ו-137 מדינות, ומראים שכאשר מביאים בחשבון את איכות המוסדות, התרומה הישירה של גיאוגרפיה ומסחר להכנסה נחלשת מאוד.
לקריאת העמוד
האם דמוקרטיה גורמת לצמיחה כלכלית?
המאמר עוסק בהקשר בין דמוקרטיה, מוסדות וצמיחה כלכלית, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
פעילות חברתית נגד הדתה בחינוך הממלכתי בישראל
German Ben-Hayun ו-Berkovich ערכו מחקר איכותני המבוסס על ראיונות עומק עם פעילים חברתיים בין נובמבר 2022 למרץ 2023. המחקר מצא מסגור אבחוני של דה-חילון כמניפולטיבי ולא אתי, מסגור פתרונות המבוסס על זכויות וחלופות חינוכיות, ושימוש בארגון קהילתי ובתקשורת בעיקר בזירה המקומית.
לקריאת העמוד
האם יש משפחה מורחבת של מדינות רווחה ים־תיכוניות?
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
בלעדיות דתית של המדינה וסכסוכים טריטוריאליים
המאמר מנתח נתוני סכסוכים טריטוריאליים בין-מדינתיים בשנים 1990-2001 ומשווה בין מדינות חילוניות למדינות בעלות בלעדיות דתית. הממצא המרכזי הוא שמדינות דתיות-בלעדיות אכן יוזמות יותר סכסוכים כאלה, אך בעיקר סביב טריטוריות בעלות חשיבות אסטרטגית ולא סביב טענות זהותיות.
לקריאת העמוד
האם לחיילים יש קול בהחלטות על מבצעים צבאיים?
המאמר מראה שתמיכה ציבורית במבצע צבאי מושפעת מן השאלה אם האזרחים מאמינים שהחיילים עצמם תומכים במבצע, ובוחן את המנגנונים של ביצוע צבאי, הסכמה ואמפתיה.
לקריאת העמוד
דת בצה״ל: מאינטגרציה להפרדה
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
משטרי צדק דמוקרטיים בארגוני עבודה
המאמר עוסק בחוסן דמוקרטי וכללי משחק פוליטיים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
סמכות בית הדין הפלילי הבין־לאומי ברצועת עזה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דת ומדינה באירופה ובישראל
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מצבי חירום מתמשכים בצרפת ובישראל
המאמר טוען שמצבי חירום אמורים להיות זמניים וחריגים, אך בצרפת ובישראל צעדי חירום נגד טרור הוארכו או הוטמעו בחקיקה רגילה באופן שמעורר חשש דמוקרטי.
לקריאת העמוד
רפורמות ברשויות מקומיות ותפיסות של ממשל ודמוקרטיה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
ציונים נוצרים בארץ הקודש ומדינת היהודים
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
אתניזציה של המדינה ומשבר הנהגה בקרב הדרוזים בישראל
המאמר עוסק בלאומיות, אזרחות ושוויון דמוקרטי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
בירוקרטיה, דמוקרטיה ואמון בשירותים ציבוריים באירופה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
כוחם הפוליטי של שליחים מקומיים
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
חירויות מוסדיות והגנה על זכויות דת
המאמר עוסק בזכויות, שוויון והגנות למיעוטים, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
יזמות מדיניות בירוקרטית בסוגיות דת ומדינה
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מדידת השפעה דתית על התנהגות מדינות
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
אמנות חברתיות כפתרון למשבר דת ומדינה בישראל?
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מדינה ודת: סכסוך דתי בקרב יהודים בישראל
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דת אזרחית בישראל ותרבות פוליטית יהודית
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
המדינה העמוסה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
השליחות הציונית ותפקיד הדת בקרב יהודים ערבים
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
סוגיות דת ומדינה בישראל והזכות למות בכבוד
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
אחריות המדינה ורשויות ציבוריות בישראל ובדרום אפריקה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
האם מודל ההסכמה ביחסי דת ומדינה בישראל עדיין חי?
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דת ומדינת הרווחה בישראל: שירותי קבורה
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
חוק הלאום ולגיטימציה חוקתית פרטיקולרית ואוניברסלית
המאמר עוסק בבתי המשפט, חוקתיות ושלטון החוק, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
ערים ליברליות במדינות בתהליך אוטוקרטיזציה
המאמר עוסק במוסדות ציבוריים, ממשל ואמון אזרחי, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דת, מדינה והמערכת הבין־לאומית בסכסוך הישראלי־פלסטיני
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מקומה של הדת במדינה יהודית
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
דת במדינה היהודית: מבט סוציולוגי על ישראל
המאמר עוסק ביחסי דת, מדינה ודמוקרטיה, וממקם את הדיון בתוך שאלות של מוסדות, שלטון החוק, אחריותיות ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
מגדר, דת ומדינה בחינוך הדתי הממלכתי בישראל
המאמר של חנה הרצוג מנתח את בית הספר הדתי הממלכתי כמקום שבו מגדר, דת ומדינה אינם קטגוריות יציבות ונפרדות, אלא כוחות שמעצבים זה את זה. מבחינה דמוקרטית, הדיון חשוב משום שמערכת חינוך ציבורית יכולה לשמר היררכיות מגדריות בשם מסורת, אך גם להפוך לזירה שבה אזרחות ושוויון מתפרשים מחדש. לכן המאמר מחבר בין מדיניות חינוך, דת ציבורית וזכויות נשים.
לקריאת העמוד
דתות מיעוט במדינה יהודית ודמוקרטית
המאמר של גדעון ספיר ודניאל סטטמן שואל כיצד ישראל צריכה להתייחס לדתות מיעוט, והאם מדיניותה כלפיהן מתיישבת עם חובות מוסריות וחוקתיות. נקודת הכובד הדמוקרטית היא ההבחנה בין זהות יהודית ציבורית לבין הפליה או העדפה דתית שפוגעת באזרחים שאינם יהודים. לכן המאמר מסייע לחשוב על מדינה יהודית ודמוקרטית לא כסיסמה, אלא כמשטר של חובות שוויון ממשיות.
לקריאת העמוד
מדוע לא התפתחה בישראל סוציולוגיה של דת?
המאמר של עזרא קופלוביץ ויעל ישראל־שמסיאן שואל מדוע בישראל לא התפתחה מסורת חזקה של סוציולוגיה של דת, למרות מרכזיות הדת בחיים הציבוריים. מבחינה דמוקרטית, זו שאלה על ידע ציבורי: אילו תופעות מקבלות שפה מחקרית, אילו נשארות מחוץ למסגרת, וכיצד סכסוכים לאומיים ודתיים משפיעים על מה שהחברה מסוגלת להבין על עצמה. לכן המאמר רלוונטי למי שחושב על דת ומדינה גם דרך מוסדות ידע ואקדמיה.
לקריאת העמוד
תמיכת המדינה בדת ואמון הציבור בממשלה
המחקר מצא שבמדינות בעלות רוב נוצרי, תמיכת מדינה בדת קשורה לרמות נמוכות יותר של אמון בממשלה ובפרלמנט, ולא בהכרח מחזקת לגיטימיות פוליטית.
לקריאת העמוד
זהות עצמית של מתבגרים ערבים כמיעוט אזרחי בישראל
המאמר של פייסל עזאיזה ואדיטל בן־ארי מתאר את התפיסה העצמית של מתבגרים ערבים החיים בישראל כקבוצת מיעוט העוברת שינויים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים. המשמעות הדמוקרטית היא שהשאלה אינה רק רווחה אישית, אלא גם תנאי שייכות אזרחית ושוויון בתוך מדינה שבה הסכסוך הלאומי משפיע על זהות יומיומית. לכן המאמר מחבר בין עבודה סוציאלית, זכויות מיעוטים ואזרחות שווה.
לקריאת העמוד
רבנים ציוניים־דתיים ופשרה בין דת למדינה
המאמר של משה הלינגר מנתח את משנתם של שני רבנים ציוניים־דתיים בולטים שמנסים להקל על המתח בין דת למדינה בישראל. מבחינה דמוקרטית, העניין המרכזי הוא האפשרות שבתוך מסורת דתית עצמה יתפתחו שפות של פשרה, הכרה במציאות מודרנית והסדרים ציבוריים שאינם נשענים רק על הכרעת רוב או כפייה. לכן המאמר חשוב לדיון על פלורליזם, דת ציבורית והסכמות חוקתיות בישראל.
לקריאת העמוד
דת ומדינה בישראל בין זהות יהודית לאופי דמוקרטי
המאמר משתמש בנתוני Religion and State כדי לבחון האם המעורבות הממשלתית בדת בישראל חריגה עד כדי ערעור אופייה הדמוקרטי. במקום להסתפק בשאלה זהותית כללית על “יהודית ודמוקרטית”, הוא משווה את דפוסי המעורבות הישראליים למתרחש בדמוקרטיות אחרות. המסקנה המרכזית מורכבת: עצם קיומם של הסדרים דתיים אינו שולל דמוקרטיה, אך רמת המעורבות, תחומיה והקשריה עדיין חשובים להבנת חירות, שוויון ותחרות פוליטית.
לקריאת העמוד
דמוקרטיזציה של יחסי דת ומדינה במזרח התיכון
המאמר משווה את יחסי הדת והמדינה בטורקיה, מצרים וישראל כדי לטעון שדמוקרטיזציה אינה נובעת אוטומטית מהפרדה מלאה או מאינטגרציה מלאה. מה שקובע הוא צורת הקשר, היקפו וכיוונו: לעיתים ייצוג פומבי של קבוצות דתיות יכול לבטא דמוקרטיזציה, ולעיתים דווקא פירוק מונופול דתי ממוסד הוא תנאי להרחבת חירות ושוויון.
לקריאת העמוד
רפורמת הכשרות ושינוי יחסי דת ומדינה בישראל
המאמר משתמש ברפורמת הכשרות כמקרה מבחן לשינוי רחב ביחסי דת ומדינה בישראל. הוא מתאר מעבר מהספקה ושליטה מדינתית ישירה של שירותים דתיים אל מודלים של רגולציה, נסיגה והפרטה חלקית. הטענה המרכזית היא שמודל הסטטוס־קוו כבר אינו מתאר כראוי את המציאות, מפני שיחסי דת ומדינה נעשים היברידיים ומשלבים שוק, פיקוח, מונופולים ישנים ומנגנונים חדשים.
לקריאת העמוד
הדחה באמצעות ביקורת שיפוטית במערכת האיזונים הישראלית
המאמר מנתח דוקטרינה ייחודית שהתפתחה בבית המשפט העליון בישראל מאז שנות התשעים: הסרת נושאי משרה מתפקידם באמצעות הליכי ביקורת שיפוטית רגילים. הדוקטרינה אינה נשענת על מסגרת חוקתית פורמלית של הדחה, אך השפיעה עמוקות על היחסים בין הרשות השופטת לבין הרשות הפוליטית ועל עליית כוחו של בית המשפט.
לקריאת העמוד
דת, מוסריות ושחיתות בדמוקרטיות
המאמר בוחן את סוגיית דת, מוסריות ושחיתות בדמוקרטיות דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
הציונות הדתית בישראל במגננה פוליטית
המאמר בוחן את סוגיית הציונות הדתית בישראל במגננה פוליטית דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
חינוך לאזרחות בחברות שסועות: ישראל וצפון אירלנד
המאמר בוחן חינוך לאזרחות בבתי ספר קתוליים, פרוטסטנטיים, יהודיים־ישראליים וערביים־פלסטיניים, ומזהה שלוש פרשנויות מתחרות: העצמה אזרחית, כלי פוליטי שמציף או משתיק מחלוקת, ומקצוע שמצטמצם לביצועים ולבחינות.
לקריאת העמוד
משבר המוטיבציה בגיוס לצבא בישראל
המאמר בוחן את סוגיית משבר המוטיבציה בגיוס לצבא בישראל דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
פופוליזם ומינויים פוליטיים
המאמר בוחן את סוגיית פופוליזם ומינויים פוליטיים דרך עדשה של שחיקת מוסדות, פופוליזם והגנות מפני ריכוז כוח.
לקריאת העמוד
חינוך לזהות פלסטינית־ישראלית בבנק״י
המאמר בוחן את סוגיית חינוך לזהות פלסטינית־ישראלית בבנק״י דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
חוקי זיכרון ושליטה חברתית בישראל
המאמר מנתח כיצד מוסדות ואליטות שלטוניות משתמשים בחקיקת זיכרון כדי לעצב גבולות של שייכות, הכרה ושכחה ציבורית. הוא מראה שהשפעתם של חוקים כאלה אינה רק משפטית, אלא בעיקר פוליטית וסמלית.
לקריאת העמוד
אידאולוגיה, רגולציה ובתי משפט עליונים
המאמר בוחן את סוגיית אידאולוגיה, רגולציה ובתי משפט עליונים דרך עדשה של חוקתיות, ביקורת על כוח שלטוני ושמירה על שלטון החוק.
לקריאת העמוד
תפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל
המחקר מצא שתלמידים משני סוגי בתי הספר תיארו אזרחות גלובלית באופן דומה, אף שהם לומדים במסגרות חינוכיות שונות מאוד ובתכניות לימודים שונות.
לקריאת העמוד
התערבות השלטון המרכזי ודמוקרטיה מקומית
המאמר בוחן את סוגיית התערבות השלטון המרכזי ודמוקרטיה מקומית דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
הצטלבות זכאות לתמיכת מדינה
המאמר בוחן את סוגיית הצטלבות זכאות לתמיכת מדינה דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
חינוך אזרחי פעיל ולמידה מבוססת פרויקטים
המחקר מצא שלמידה מבוססת פרויקטים יכולה לחזק ידע אזרחי, תחושת מסוגלות ונכונות למעורבות אזרחית בקרב סטודנטים, במיוחד בני מיעוטים לא-יהודים.
לקריאת העמוד
אמון הדדי, הוגנות ותשלום מסים מקומיים
המאמר בוחן את סוגיית אמון הדדי, הוגנות ותשלום מסים מקומיים דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
תוכנית הלימודים בהיסטוריה בבתי ספר ערביים
המאמר בוחן את סוגיית תוכנית הלימודים בהיסטוריה בבתי ספר ערביים דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
חינוך פלסטיני בישראל ומורשת הממשל הצבאי
Abu-Saad טוען שמערכת החינוך הציבורית לאזרחים הערבים-פלסטינים התפתחה בתוך משטר של שליטה צבאית, ושגם לאחר ביטולו הפורמלי נמשכו מנגנוני מרגינליזציה, שליטה תרבותית-חברתית ואי-שוויון במשאבים ובהישגים.
לקריאת העמוד
מרפורמות חינוך לאזרחותם של ערבים בישראל
המאמר בוחן את סוגיית מרפורמות חינוך לאזרחותם של ערבים בישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
חברה אזרחית מול ריבונות צבאית
המאמר בוחן את סוגיית חברה אזרחית מול ריבונות צבאית דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
חינוך לרב־תרבותיות בניהול מדיניות חינוך בישראל
המאמר בוחן את סוגיית חינוך לרב־תרבותיות בניהול מדיניות חינוך בישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מדיניות, מדינה ואלימות פוליטית של ערבים במדינה היהודית
המאמר בוחן את סוגיית מדיניות, מדינה ואלימות פוליטית של ערבים במדינה היהודית דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
אחריותיות ציבורית וביקורת המדינה
המאמר בוחן את סוגיית אחריותיות ציבורית וביקורת המדינה דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מבוגרים ערבים והמחאה נגד הרפורמה המשפטית
המאמר בוחן את סוגיית מבוגרים ערבים והמחאה נגד הרפורמה המשפטית דרך עדשה של חוקתיות, ביקורת על כוח שלטוני ושמירה על שלטון החוק.
לקריאת העמוד
מורי אזרחות בישראל בין סוכני מדינה לאינטלקטואלים משני מציאות
המאמר מנתח ראיונות עם שנים-עשר מורי אזרחות בירושלים וביישובים סמוכים, ומראה כיצד לחצים לאומיים, מדיניות הערכה ותמיכת בית הספר מעצבים את יכולתם ללמד אזרחות ביקורתית.
לקריאת העמוד
ניהול משברים וחוסן במשטרים דמוקרטיים, היברידיים וסמכותניים
המאמר בוחן את סוגיית ניהול משברים וחוסן במשטרים דמוקרטיים, היברידיים וסמכותניים דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
שוויון וצדק חינוכי בספרות ילדים בחברה מופרדת
המאמר בוחן 25 ספרי ילדים בעברית מתוכנית "מצעד הספרים" ומנתח כיצד הם מייצגים מיומנויות חברתיות־רגשיות, שוויון וחשיפה לתרבויות שונות.
לקריאת העמוד
ערכי מנהלים, אחריותיות ולחצי משבר בשירות הציבורי
המאמר בוחן את סוגיית ערכי מנהלים, אחריותיות ולחצי משבר בשירות הציבורי דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מדיניות ישראל כלפי מבקשי מקלט אפריקאים
המאמר בוחן את סוגיית מדיניות ישראל כלפי מבקשי מקלט אפריקאים דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
טעם לתעסוקה ממשלתית והעדפות פוליטיות
המאמר בוחן את סוגיית טעם לתעסוקה ממשלתית והעדפות פוליטיות דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מעקב רב־שכבתי בישראל/פלסטין והדרה מכלילה
המאמר מבחין בין מעקב מדיר כלפי פלסטינים, מעקב מנרמל כלפי אזרחים יהודים־ישראלים, ומעקב מגלבל המפעיל קהילות ציוניות מחוץ לישראל. הטענה המרכזית היא שמעקב משמש לשימור נאמנות לציונות ולמשטר, אך הוא גם מייצר התנגדות וחושף את ההיגיון הסמכותני של המערכת.
לקריאת העמוד
מיליטריזם רך אזרחי בחינוך בלתי פורמלי בישראל
המאמר בוחן את סוגיית מיליטריזם רך אזרחי בחינוך בלתי פורמלי בישראל דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
שירות צבאי, חברי כנסת וערכים רפובליקניים
המאמר בוחן את סוגיית שירות צבאי, חברי כנסת וערכים רפובליקניים דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
שילוב, שפה וזהות של סטודנטים פלסטינים באוניברסיטה עברית
המאמר בוחן את סוגיית שילוב, שפה וזהות של סטודנטים פלסטינים באוניברסיטה עברית דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
תפיסות אזרחים על פוליטיקה ואתיקה במינהל הציבורי
המאמר בוחן את סוגיית תפיסות אזרחים על פוליטיקה ואתיקה במינהל הציבורי דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מסורות אזרחות ותרבויות שירות צבאי בדמוקרטיות
המאמר מציג סקרים מייצגים מצרפת, גרמניה, ישראל, בריטניה וארצות הברית שנערכו בין 2018 ל-2021. הממצאים מראים שונות רחבה בין מדינות בתפיסת מניעי השירות, ומציעים שההסבר העיקרי נעוץ בשילוב בין תרבות אזרחות לאומית לקצב המבצעי של הצבא.
לקריאת העמוד
אנטישמיות, אסלאמופוביה ואנטי־ציונות כהבניה פוליטית
המאמר בוחן את סוגיית אנטישמיות, אסלאמופוביה ואנטי־ציונות כהבניה פוליטית דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
עבודת הצדקה של שוטרות ערביות במשטרת ישראל
המחקר מבוסס על ראיונות איכותניים מובנים למחצה עם 27 שוטרות ערביות במשטרת ישראל. הניתוח מראה כיצד המשתתפות מסבירות את בחירתן המקצועית ומתמודדות עם ביקורת, קונפליקטים ערכיים ויחסי אמון מתוחים בין המשטרה לבין האוכלוסייה הערבית בישראל.
לקריאת העמוד
פוליטיקה של שוויון, גיוון והכלה במועצות מקומיות
המאמר מציג ממצאים ראשוניים ממחקר פעולה בשמונה מועצות מקומיות בצפון, ומראה שמעורבות משמעותית של נשים בהחלטות אסטרטגיות ברשות המקומית נותרת חלקית בלבד.
לקריאת העמוד
מוניטין ארגוני, דיבור רגולטורי ושתיקה אסטרטגית
המאמר בוחן את סוגיית מוניטין ארגוני, דיבור רגולטורי ושתיקה אסטרטגית דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
פוליטיקאים, מומחים ותמיכה ציבורית במדיניות קורונה
המאמר בוחן את סוגיית פוליטיקאים, מומחים ותמיכה ציבורית במדיניות קורונה דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
תוכנית האזרחות החדשה וזהות פלסטינית בישראל
המאמר בוחן את סוגיית תוכנית האזרחות החדשה וזהות פלסטינית בישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
שלמות דמוקרטית בעידן מניפולציה דיגיטלית
המאמר בוחן את סוגיית שלמות דמוקרטית בעידן מניפולציה דיגיטלית דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
בית כנסת ומדינה בצה״ל
המאמר בוחן את סוגיית בית כנסת ומדינה בצה״ל דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
ארגוני שטח בעין הסערה של נסיגה דמוקרטית
המאמר בוחן את סוגיית ארגוני שטח בעין הסערה של נסיגה דמוקרטית דרך עדשה של שחיקת מוסדות, פופוליזם והגנות מפני ריכוז כוח.
לקריאת העמוד
חוויות עבודה של אחיות מקבוצות מיעוט
המאמר בוחן 13 ראיונות עומק עם אחיות ואחים ערבים בבתי חולים ציבוריים בישראל. הוא מתאר שילוב מקצועי והזדמנויות תעסוקה לצד סטריאוטיפים, סירוב לקבל טיפול וגילויי עוינות, ומציע תגובה מוסדית לקשיים ייחודיים אלה.
לקריאת העמוד
בית המשפט העליון, משרד האוצר והזכות לשירותי בריאות
המאמר בוחן כיצד עתירות בתחום שירותי הבריאות נדחות למרות ביקורת שיפוטית חריפה, ומה המשמעות להגנה המשפטית על הזכות לבריאות.
לקריאת העמוד
הכללת ילדים עם מוגבלות מהחברה הערבית־פלסטינית בחינוך הישראלי
המאמר בוחן את סוגיית הכללת ילדים עם מוגבלות מהחברה הערבית־פלסטינית בחינוך הישראלי דרך עדשה של זכויות, שוויון אזרחי והיכולת של קבוצות שונות להשתתף בדמוקרטיה.
לקריאת העמוד
סיוע לדמוקרטיה במזרח התיכון: ארצות הברית והאיחוד האירופי
המאמר בוחן את סוגיית סיוע לדמוקרטיה במזרח התיכון: ארצות הברית והאיחוד האירופי דרך עדשה של מוסדות ציבוריים, חברה אזרחית ואחריותיות דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מי משתתף במשחק הפוליטי? משילות עבודת המין בישראל
המחקר מצא שהליכי החקיקה בישראל מאז 2007 דחקו עובדות ועובדי מין מחוץ לדיון הפוליטי, אף שהמדיניות משפיעה ישירות על תנאי עבודתם, רווחתם והסטיגמה כלפיהם.
לקריאת העמוד
פיקוח המדינה על שירותים לנערות ערביות־פלסטיניות
המחקר מצא שמדיניות רווחה אוניברסלית ועיוורת להבדלי לאום ומגדר מקשה על פקחים להבטיח שירותים מתאימים לנערות ערביות־פלסטיניות.
לקריאת העמוד
חוסן לאומי בדמוקרטיה: ראיות מארצות הברית ומישראל
המאמר בוחן את מוסדות, זכויות ואחריות ציבורית בדמוקרטיה הישראלית דרך עדשה של מוסדות ציבור, חברה אזרחית, שירות ציבורי, ממשל ואחריותיות.
לקריאת העמוד
החברה האזרחית בישראל ב־2023: ממחאה לסיוע
המחקר מנתח ראיונות עומק עם מנהיגי ארגונים שפעלו במחאה ובסיוע, ומראה כיצד קבוצות מקצועיות ואזרחיות פירשו את תפקידן כהגנה על הדמוקרטיה ועל ביטחון החברה.
לקריאת העמוד
התפקיד הנגדי־הגמוני של עמותות פלסטיניות־ערביות
המאמר בוחן את אזרחות, שוויון ומעמדן של קבוצות מיעוט בישראל דרך עדשה של שוויון אזרחי, זכויות מיעוטים, אזרחות, הכלה והדרה פוליטית.
לקריאת העמוד
בניית חברה אזרחית: אגודות אזרחים בישראל של שנות ה־50
המאמר בוחן את חברה אזרחית, ארגונים ומרחב פעולה דמוקרטי בישראל דרך עדשה של חוקתיות, בתי משפט, שלטון החוק, ביקורת שיפוטית והגבלת כוח ציבורי.
לקריאת העמוד
דמוקרטיה פנים־מפלגתית ואמון במפלגות בישראל ובבלגיה
המאמר מצא שבוחרים הנוטים למפלגות עם גוף בוחר רחב יותר, כגון פריימריז או נציגים, מביעים אמון גבוה יותר במפלגה, בעוד שתהליכי בחירה מבוזרים יותר קשורים לאמון נמוך יותר.
לקריאת העמוד
הוראת סוגיות שנויות במחלוקת בכיתות יסוד בישראל
המאמר בוחן את מוסדות, זכויות ואחריות ציבורית בדמוקרטיה הישראלית דרך עדשה של מוסדות ציבור, חברה אזרחית, שירות ציבורי, ממשל ואחריותיות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
אידאולוגיה מול פרגמטיזם בדינמיקת הממשל בישראל
המאמר טוען שהשפעתן של מפלגות דתיות והמרכזיות של ערכים דתיים במדיניות ציבורית יוצרות אתגר מתמשך ליציבות וללכידות בישראל. הוא דן גם במעמד האזרחות של אזרחי ישראל הערבים, בחוק הלאום ובמגבלות על השתתפות מלאה במרחב הציבורי.
לקריאת העמוד
ניהול המגזר הציבורי והאתוס הדמוקרטי בישראל
המאמר בוחן את ממשל, שירות ציבורי ואתוס דמוקרטי בישראל דרך עדשה של מוסדות ציבור, חברה אזרחית, שירות ציבורי, ממשל ואחריותיות.
לקריאת העמוד
חברה אזרחית ודמוקרטיה: הניסיון הישראלי
המאמר בוחן האם החברה האזרחית בישראל מתפקדת כבית ספר לדמוקרטיה, ומראה שההקשר הפוליטי מעצב את דפוסי הפעולה והעמדות של ארגונים אזרחיים.
לקריאת העמוד
הימין והנשיאות תחת חיים ויצמן, 1948-1952
המאמר בוחן את מוסדות, זכויות ואחריות ציבורית בדמוקרטיה הישראלית דרך עדשה של מוסדות ציבור, חברה אזרחית, שירות ציבורי, ממשל ואחריותיות.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
חדשנות במגזר הציבורי בהקשרים פופוליסטיים בישראל
המאמר בוחן את פופוליזם, מוסדות דמוקרטיים והגבלת כוח שלטוני דרך עדשה של נסיגה דמוקרטית, פופוליזם, שחיקת מוסדות וחוסן אזרחי.
לקריאת העמוד
מדיניות מחירי הדיור בישראל ומבנה המשילות, 2008-2015
המאמר בוחן את מדיניות הדיור בישראל בשנים 2008-2015, וטוען שמבנה ממשלי בלתי יציב הוביל למדיניות פוזיטיביסטית שמושפעת מאינטרסים של מעצבי המדיניות.
לקריאת העמוד
האתוס הלאומי והפסיכולוגיה הפוליטית של בחירות 2015
ניתוח של דפוסי הצבעה בישראל 2015 דרך אתוס לאומי, אמון במוסדות ועמדות כלפי ביטחון, פטריוטיות ובית המשפט העליון.
לקריאת העמוד
הביורוקרטיה והדמוקרטיה במגזר הציבורי הישראלי
המאמר בוחן את חברה אזרחית, ארגונים ומרחב פעולה דמוקרטי בישראל דרך עדשה של מוסדות ציבור, חברה אזרחית, שירות ציבורי, ממשל ואחריותיות.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין חקיקה שמבטחת זהות יהודית והשלכותיה על אזרחות שווה לבין פעולה דמוקרטית בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית חקיקה שמבטחת זהות יהודית והשלכותיה על אזרחות שווה דרך עדשה של מוסדות, חברה אזרחית ושירות ציבורי.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין פוליטיקת מחאה והמרחב הדמוקרטי בישראל לבין פעולה דמוקרטית בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית פוליטיקת מחאה והמרחב הדמוקרטי בישראל דרך עדשה של מוסדות, חברה אזרחית ושירות ציבורי.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין מחאת האוהלים והאתגר הנאו־ליברלי לסדר הדמוקרטי לבין פעולה דמוקרטית בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית מחאת האוהלים והאתגר הנאו־ליברלי לסדר הדמוקרטי דרך עדשה של מוסדות, חברה אזרחית ושירות ציבורי.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין תנועות מחאה והיכולת להשפיע על דמוקרטיה בישראל לבין פעולה דמוקרטית בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית תנועות מחאה והיכולת להשפיע על דמוקרטיה בישראל דרך עדשה של מוסדות, חברה אזרחית ושירות ציבורי.
לקריאת העמוד
מה הקשר בין מחאה רדיקלית והרחבת גבולות ההשתתפות הדמוקרטית לבין פעולה דמוקרטית בישראל?
המאמר בוחן את סוגיית מחאה רדיקלית והרחבת גבולות ההשתתפות הדמוקרטית דרך עדשה של מוסדות, חברה אזרחית ושירות ציבורי.
לקריאת העמוד
מה מגלה המחקר על מחאה דתית, תגובת משטרה וסובלנות פוליטית?
המאמר בוחן את סוגיית מחאה דתית, תגובת משטרה וסובלנות פוליטית דרך עדשה של דעת קהל, קיטוב ואלימות פוליטית.
לקריאת העמוד
כיצד מחאה נגד סכנות אוטוקרטיזציה ברפורמה מוסדית קשור לסיכון לנסיגה דמוקרטית?
המאמר מנתח את המחאה הישראלית נגד הרפורמה המוסדית של 2023 כמקרה של פוליטיקה מתעמתת בעת נסיגה דמוקרטית. הוא משתמש במושג ההיסטרזיס של בורדייה כדי להסביר כיצד מתחים היסטוריים בזהות המדינה הופכים למשבר פוליטי עכשווי.
לקריאת העמוד
חינוך לסובלנות מול השסע היהודי־ערבי
המאמר בוחן את סוגיית חינוך לסובלנות מול השסע היהודי־ערבי דרך עדשה של זכויות, שוויון ומיעוטים.
לקריאת העמוד
עמותות פלסטיניות בישראל: שוויון אזרחי או חברה אזרחית אתנית?
המאמר בוחן את סוגיית עמותות פלסטיניות בישראל בין שוויון אזרחי לחברה אזרחית אתנית דרך עדשה של זכויות, שוויון ומיעוטים.
לקריאת העמוד
מנהיגות לשוויון וצדק חברתי בבתי ספר ערביים ויהודיים
המחקר מתבסס על ראיונות עם חמישה מנהלים יהודים וחמישה מנהלים ערבים, ומראה כיצד מסלולי חיים, מדיניות חינוך ופערים מערכתיים מעצבים פרקטיקות של צדק חברתי בבתי ספר.
לקריאת העמוד
הקשר הגיאוגרפי והפוליטי של חינוך לזכויות אדם בישראל
המאמר בוחן את סוגיית חינוך לזכויות אדם בהקשר הגיאוגרפי והפוליטי של ישראל דרך עדשה של זכויות, שוויון ומיעוטים.
לקריאת העמוד
מורות ומורים בישראל מול חינוך לאזרחות גלובלית בחברה מפוצלת
המאמר משווה בין תפיסות של מורים יהודים חילונים, יהודים דתיים וערבים פלסטינים לגבי חינוך לאזרחות גלובלית בישראל.
לקריאת העמוד
שמירה על דמוקרטיה בזמן מגפה: חוויית הבחירות בישראל
המאמר מציג את חוויית הבחירות בישראל בזמן מגפה כמקרה של פעולה מוסדית תחת לחץ. הוא מדגיש שבחירות דמוקרטיות דורשות לא רק עצם הצבעה אלא גם אמון, כללים הוגנים והגנה על תנאי השתתפות.
לקריאת העמוד
קשרים פוליטיים בדמוקרטיה פרלמנטרית רב־מפלגתית
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
חינוך אזרחי ואזרחות בישראל
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
דחיקת החברה האזרחית בדמוקרטיות לא־ליברליות בישראל
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
דחיקת החברה האזרחית ותגובתה בדמוקרטיות לא־ליברליות
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
חינוך בדמוקרטיה במשבר: קולות מישראל
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
חברה אזרחית ערבית וחינוך: המועצה הפדגוגית הערבית כמיזם להכרה לאומית
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
החרדים, הדתיים והבחירות לכנסת ה־12
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
ישראל נגד הדמוקרטיה: ניתוח שלאחר הבחירות
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
מה תפקיד בתי המשפט בשמירה על דמוקרטיה ושלטון החוק?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה בחירות וייצוג מלמדים על הדמוקרטיה הישראלית?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה המאמר מלמד על חוקתיות ושלטון החוק בישראל?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
איך חברה אזרחית מחזקת או מאתגרת את הדמוקרטיה בישראל?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה המאמר מלמד על חוקתיות ושלטון החוק בישראל?
המאמר עוסק במעמדן הפוליטי והאזרחי של קבוצות מיעוט בישראל.
לקריאת העמוד
מה בחירות 2013 מלמדות על הדמוקרטיה הישראלית?
המאמר עוסק בבחירות, ייצוג פוליטי ופעולת מוסדות נבחרים בישראל.
לקריאת העמוד
האם החוקתיות החדשה מחזקת דמוקרטיה או מגבילה אותה?
המאמר בוחן את החוקתיות החדשה בישראל וטוען שיש לבחון בזהירות האם היא מעמיקה דמוקרטיה או מעבירה הכרעות ציבוריות לזירה משפטית מצומצמת.
לקריאת העמוד
מהי חוקתיות כלכלית שלילית, ומה תפקיד בית המשפט?
המאמר מציע לחשוב על חוקתיות כלכלית שלילית דרך פסיקת בית המשפט העליון בישראל, ועל ההשלכות שלה לריבונות דמוקרטית ולזכויות חברתיות.
לקריאת העמוד
מה קורה לעצמאות שיפוטית כאשר הנהלת בתי המשפט הופכת לסוכנות חזקה?
המאמר מראה שעצמאות שיפוטית אינה תלויה רק במינוי שופטים או בפסקי דין, אלא גם במבנה המנהלי שמנהל את בתי המשפט ואת עבודת השופטים.
לקריאת העמוד
איך נבנתה הנהלת בתי המשפט בישראל בין שר המשפטים לנשיא העליון?
המאמר מראה שההיסטוריה של הנהלת בתי המשפט היא מפתח להבנת עצמאות הרשות השופטת והיחסים בין רשויות בישראל.
לקריאת העמוד
איך בעלות של מיליארדרים על עיתונים יכולה להפוך להשקעה פוליטית?
המאמר מראה שבעלות תקשורתית אינה רק שאלה עסקית, אלא יכולה לשמש כלי בעל השפעה אלקטורלית ופוליטית עמוקה.
לקריאת העמוד
האם חשיפה לחדשות ברשתות חברתיות משנה קיטוב פוליטי?
המאמר מראה שרשתות חברתיות משפיעות על סוג החדשות שאנשים צורכים ועל רגשות כלפי היריב הפוליטי, אך לא בהכרח משנות דעות מדיניות.
לקריאת העמוד
מה אחריותם הציבורית והמשפטית של נבחרי ציבור בכירים?
הפרק מציב את מקרה נתניהו כמבחן למערכת דמוקרטית שבה נבחר ציבור בכיר מחזיק במנדט פוליטי אך כפוף גם לאמות מידה ציבוריות ומשפטיות.
לקריאת העמוד
האם איום ביטחוני מפחית קיטוב רגשי בתוך החברה?
המאמר מראה שקיטוב רגשי פנימי יכול להישאר איום על לכידות דמוקרטית גם כאשר החברה מתמודדת עם איום חיצוני מתמשך.
לקריאת העמוד
איך תחרות ושיתוף פעולה בין מפלגות מעצבים קיטוב רגשי?
המאמר מראה שתמריצים מפלגתיים אינם רק תוצאה של קיטוב רגשי; הם גם מנגנון שמייצר או מפחית אותו.
לקריאת העמוד
מה מאפשר לנו מאגר הנתונים על קיטוב בישראל בשנים 2019-2021?
מאגר הפאנל מאפשר לעקוב אחר קיטוב בישראל לאורך משבר פוליטי מתמשך ולא רק לצלם עמדות בנקודת זמן אחת.
לקריאת העמוד
מי לא אוהב את מי בפוליטיקה רב-מפלגתית?
המאמר מנתח 506 זוגות מפלגות ב־81 מערכות בחירות בשנים 1996-2017 ומראה שסלידה ממפלגות אחרות קשורה לפערים אידיאולוגיים, להסדרים קואליציוניים ולחריגות של מפלגות ימין רדיקלי.
לקריאת העמוד
איך השתנה הקיטוב הפוליטי בישראל בין 1992 ל-2022?
הפרק מספק מבט היסטורי על קיטוב בישראל ומזכיר שמשבר פוליטי עכשווי נשען על תהליכים ארוכי טווח.
לקריאת העמוד
איך מחנכים לערכים דמוקרטיים במדינה המצויה בסכסוך?
המאמר מזכיר שחינוך לדמוקרטיה אינו רק לימוד מוסדות, אלא תהליך של טיפוח סובלנות, זכויות, ביקורתיות והכרה בלגיטימיות של האחר.
לקריאת העמוד
מתי הגבלת ביטוי פוגעת דווקא בחופש הביטוי?
המאמר מזהיר שמדיניות שנועדה להגן מפני פגיעה יכולה, בתנאים מסוימים, להחליש את התרבות החוקתית שמגינה על חופש הביטוי.
לקריאת העמוד
איך בליץ חוקתי מאיץ נסיגה דמוקרטית?
הבליץ החוקתי מוצג כמהלך שבו תמריצים פוליטיים, פופוליזם וחקיקה מהירה מחלישים בלמים דמוקרטיים בזמן קצר.
לקריאת העמוד
מה קורה כשמדעני מדינה מדברים לציבור בזמן נסיגה דמוקרטית?
מדעני מדינה בזמן משבר דמוקרטי נעים בין מומחיות ציבורית, חינוך לדמוקרטיה, חשש מזיהוי מפלגתי וניסיון להשפיע דרך תקשורת.
לקריאת העמוד
למה שיעורי אזרחות הפכו לזירה של מאבק על דמוקרטיה ליברלית?
מיכל נויבאואר-שני מראה שלימודי אזרחות בישראל הפכו לזירת מעורבות ציבורית של מדעני מדינה, במיוחד סביב המתח בין מחנות ליברליים ושמרניים.
לקריאת העמוד
מה קורה לדמוקרטיה כשמבטלים את חובת הסבירות?
קרמניצר טוען שביטול עילת הסבירות משחרר את הממשלה והשרים מחובה מרכזית לפעול כנאמני ציבור, מחליש את היועצת המשפטית לממשלה ושומרי הסף, ומסכן מינויים, מנהל תקין, שירות ציבורי מגוון ואמון ציבורי.
לקריאת העמוד
איך מתקנים את בג״ץ בלי להפוך אותו למוסד מפלגתי?
המאמר טוען שמשבר הלגיטימציה של בג״ץ אינו נובע רק מתוצאות פסקי דין או מהרכב שופטים מסוים, אלא גם ממבנים מוסדיים של ההליך. הוא מציע לתקן את כללי העמידה, בירור העובדות, הרכבי השופטים ומינוי השופטים כך שיחזקו עצמאות, שקיפות ואמון בהליך.
לקריאת העמוד
למה המשבר החוקתי בישראל עובר דרך המשפט המינהלי?
המאמר טוען שהמשבר של 2023 חשף חולשה בתיאוריה החוקתית שהתפתחה מאז 1995: בישראל אין שכבה חוקתית קשיחה מעל חקיקה רגילה, וההגנה על ביקורת שיפוטית תלויה בעיקר במשפט מינהלי ובמאבק הציבורי סביבו.
לקריאת העמוד
איך דמוקרטיית הסכמה נקלעת למשבר רובני?
המאמר טוען שהמשבר החוקתי בישראל נובע מסתירה בין פוליטיקה קואליציונית יחסית לבין חוקה לא משוריינת, קיטוב גושי ובית משפט חזק שנעשה מוקד לעימות פוליטי.
לקריאת העמוד
למה שליטה פוליטית במינוי שופטים היא ניסיון ללכוד את בתי המשפט?
המאמר טוען שהצעת 2023 למינוי וקידום שופטים אינה רק שינוי מוסדי, אלא מהלך שמעניק לממשלה ולקואליציה שליטה כמעט מלאה בבתי המשפט. הוא בוחן זאת דרך ההיגיון של השיטה הישראלית הקיימת, השינויים שחלו בה בשנים האחרונות, וההשוואה למודלים דמוקרטיים אחרים.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם מחאה משבשת יכולה לעזור לבלום נסיגה דמוקרטית?
מחקר על מחאת 2023 נגד הרפורמה המשפטית ועל האופן שבו פעולות שיבוש לא-אלימות השפיעו על תמיכה וגיוס.
לקריאת העמוד
האם ארגוני חברה אזרחית חרדיים מקדמים דמוקרטיזציה?
מחקר על האופן שבו ארגוני חברה אזרחית חרדיים יכולים לשמר גבולות קהילתיים במקום לקדם ליברליזציה.
לקריאת העמוד
מדוע אופן מינוי השופטים חשוב לעצמאות מערכת המשפט?
איך כללי מינוי השופטים משפיעים על עצמאות מערכת המשפט ועל יכולתה להגן על דמוקרטיה.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
איך דמוקרטיה מקומית משנה את היחס בין אוטונומיה, ליברליזם ושלטון מרכזי?
איך אוטונומיה מקומית יכולה להרחיב את ההבנה של דמוקרטיה מעבר לבחירות ולמוסדות ברמה הלאומית.
לקריאת העמוד
מה מגלה הפער בין המחאה נגד הרפורמה המשפטית לבין השתיקה בזמן המלחמה?
אדם שנער טוען שהמחאה נגד הרפורמה המשפטית גייסה שפה ליברלית אוניברסלית אך נמנעה לרוב מעיסוק בכיבוש ובאפליית אזרחים פלסטינים בישראל. הפער בין עוצמת המחאה ב־2023 לבין התגובה המוגבלת לפגיעה בזכויות בזמן המלחמה מעורר ספק לגבי עומק ההטמעה של ערכים ליברליים בישראל.
לקריאת העמוד
למה האקטיביזם השיפוטי בישראל קשור להגנה על דמוקרטיה ליברלית?
איך בית המשפט העליון בישראל הפך למנגנון מרכזי של זכויות, ביקורת שלטונית והגנה על דמוקרטיה ליברלית.
לקריאת העמוד
מה קורה לדמוקרטיה כאשר המדינה עצמה מפורקת?
המאמר טוען שהמשבר הישראלי הוא מתקפה על יכולת המדינה ומוסדותיה, שבה פירוק מוסדי משמש עיקרון מארגן של פעולה פוליטית.
לקריאת העמוד
איך חברי כנסת מבינים דמוקרטיה בזמן משבר?
ניתוח איכותני של האופן שבו 72 חברי כנסת מהכנסת ה-24 מסגרו דמוקרטיה, זכויות ומוסדות לפי שיוך אידיאולוגי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
האם בית המשפט יכול לשמור על אחריות שלטונית במשטר היברידי?
איך ביקורת שיפוטית יכולה לשמור על אחריות שלטונית גם כאשר הדמוקרטיה אינה מלאה.
לקריאת העמוד
איך משבר חוקתי מעביר כוח מהכנסת לממשלה?
המאמר מראה כיצד משבר פוליטי ומשפטי סביב נתניהו, ולאחר מכן תקופת המלחמה, העבירו כוח מן הכנסת אל הממשלה והותירו את בית המשפט העליון כבלם מרכזי אך לא תמיד מספיק.
לקריאת העמוד
איך מזהים נסיגה דמוקרטית בתוך תהליך החקיקה?
המחקר משווה דיונים בשלושה חוקי יסוד ומוצא שבכנסת ה-25 הופיעו יותר סימני נסיגה חקיקתית מאשר בכנסת ה-20.
לקריאת העמוד
האם מתקפה על ארגוני חברה אזרחית מחלישה את הדמוקרטיה?
איך עמדות ציבוריות כלפי עמותות יכולות לאפשר או לבלום פגיעה במרחב הדמוקרטי.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
מה קורה לשירות הציבורי כשהדמוקרטיה נשחקת?
המאמר בוחן את תגובותיהם של עובדי מדינה בישראל לשינוי המשפטי, ובמיוחד את הקשר בין תפיסת איום דמוקרטי לבין כוונות עזיבה, השמעת קול ומאמץ בעבודה.
לקריאת העמוד
האם נסיגה דמוקרטית היא רק ויכוח על בית המשפט?
למה סיווג המשטר הישראלי משנה את האופן שבו מבינים את המשבר.
לקריאת העמוד
האם איגודי עובדים יכולים להגן על הדמוקרטיה?
איך כוח עבודה מאורגן יכול להשפיע על מאבקים נגד נסיגה דמוקרטית.
לקריאת העמוד
מאמר חדש
כשהוויכוח על הדמוקרטיה פוגש את הכלכלה
מה קורה לאמון משקיעים ולתפיסת סיכון בזמן משבר חוקתי.
לקריאת העמוד
למה הדמוקרטיה הישראלית נקלעה למשבר?
הסבר תמציתי למשבר הישראלי דרך קיטוב, מוסדות חלשים ותמריצים פוליטיים.
לקריאת העמוד
איך צעדים קטנים יכולים לשנות דמוקרטיה שלמה?
ניתוח הרפורמה המשפטית כתהליך מצטבר של ריכוז כוח שלטוני ופגיעה בבלמים מוסדיים.
לקריאת העמוד