האתר עדיין בבנייה

אלימות ונשק בקרב צעירים ערבים קשורים גם לדימויי גבריות ולרשתות חברתיות

מחקר איכותני עם 40 נערים וצעירים ערבים בישראל מצביע על קשר בין גבריות, פטליזם, נשק, חשד כלפי אכיפה ותכני מדיה.

מאמר: Exploring the Link between Masculine Perceptions, Violence, Social Media Influence, and Weapon Carrying and Use: A Qualitative Inquiry into Arab Adolescent Boys and Young Men in Israel

חוקרות/ים: Ibrahim Badarna, Anat Gesser-Edelsburg

כתב עת: Social Sciences 13(3), article 165

תאריך: פורסם: 13 במרץ 2024

DOI: https://doi.org/10.3390/socsci13030165

נערים וצעירים ערבים יושבים עם מדריכים בסדנת קהילה על גבריות, אמון וביטחון אישי.

מניעת אלימות מחייבת להבין את השפה החברתית של גבריות, כבוד, מדיה ואמון, ולא רק להגביר אכיפה.

המאמר מחבר בין ביטחון אישי לשפה חברתית

המחקר אינו מתייחס לנשק רק כבעיה פלילית, אלא כתופעה חברתית שמקבלת משמעות בתוך קהילה, משפחה ורשתות חברתיות. לכן פתרון דמוקרטי צריך לכלול מניעה, אמון וחינוך לצד אכיפה.

מושגי יסוד בקצרה: גבריות ופטליזם

גבריות היא מערך ציפיות חברתי לגבי כוח, אחריות, כבוד והתנהגות של גברים. פטליזם הוא תפיסה שלפיה אירועים נקבעים מראש, ובמחקר אמונת “מכתוב” מופיעה כדרך לפרש אלימות וסיכון.

מה בדק המחקר?

המחקר בדק את הקשרים בין תפיסות גבריות, אלימות, נשיאת נשק ושימוש ברשתות חברתיות. הוא התמקד בנערים וצעירים ערבים מוסלמים ונוצרים בישראל.

איך נאספו הנתונים?

החוקרים השתמשו בגישה איכותנית קונסטרוקטיביסטית שכללה ניתוח תוכן, אתנוגרפיה דיגיטלית וניתוח רטורי־סמיוטי. שילוב השיטות מאפשר להבין גם דיבור ישיר וגם סימנים תרבותיים שמופיעים במדיה.

מה תפקיד הרשתות החברתיות?

הרשתות החברתיות אינן רק ערוץ תקשורת ניטרלי, אלא זירה שבה דימויי גבריות ואלימות מופצים ומקבלים תגמול חברתי. המאמר מציין שהעדפות ז׳אנריות במדיה יכולות לשמש אינדיקציה לנטיות אלימות.

למה אמון באכיפה חשוב?

המחקר מצא חשד משמעותי כלפי רשויות אכיפת החוק. כאשר האמון נמוך, צעירים עשויים לראות בנשק או בהגנה עצמית פתרון חברתי, גם כאשר הוא מגביר סכנה.

מה המשמעות לזכויות מיעוטים?

ביטחון אישי הוא תנאי לשוויון אזרחי, אך הוא צריך להיבנות בלי להפליל קהילה שלמה. המאמר מצביע על צורך בהתערבות רגישה תרבותית שמכירה בחוויות המקומיות של צעירים ערבים.

איזו התערבות מציעים החוקרים?

המאמר מדגיש צורך בתוכנית חינוכית מגיל צעיר שתכלול מודלים גבריים חיוביים ושיתוף פעולה עם סמכויות ידע בקהילה. הדגש הוא על מניעה והכרה תרבותית, לא רק על תגובה לאחר אירוע.

האם המחקר עוסק רק בבנים אלימים?

לא, הוא עוסק באופן שבו נערים וצעירים מבינים סיכון, כוח, כבוד ומדיה. לכן גם מי שאינו מעורב באלימות יכול להיות מושפע מן הנורמות ומהדימויים שמסתובבים סביבו.

מה אפשר ללמוד למדיניות ציבורית?

מדיניות צריכה לשלב משטרה, חינוך, עבודה קהילתית וייצוג אמין של צעירים. בלי בניית אמון, גם פעולות אכיפה חזקות עלולות להתפרש כעוד מקור ניכור.

מה מגבלת המחקר?

המחקר איכותני ומתמקד בקבוצת משתתפים מוגדרת, ולכן הוא אינו מספק שיעורי שכיחות כלליים. תרומתו היא בהבנת המנגנונים התרבותיים והתקשורתיים שמקיפים אלימות ונשק.

מהי התרומה המרכזית של המאמר?

התרומה היא בהצגת אלימות בקרב צעירים כבעיה של משמעות חברתית, לא רק של סטייה אישית. בכך המאמר מחבר בין זכויות מיעוטים, ביטחון אישי ואמון דמוקרטי במוסדות.

התמצית שלעיל היא תמצית עצמאית בעברית, שנכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. היא אינה תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינה מטעם המחברים או כתב העת, ואינה מחליפה קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 20 ביוני 2026