האתר עדיין בבנייה

אחרי 7 באוקטובר, מסרי שיתוף אזרחים עוררו מעורבות גבוהה במיוחד ברשתות

ניתוח פייסבוק של ארגונים ציבוריים בישראל מראה כיצד סוגי מסרים שונים בזמן טרור ומשבר משנים תגובות אזרחיות.

מאמר: Responding to the October 7th Attack: Analyzing Israeli Public Organizations' Crisis Communication and Citizen Engagement on Social Media

חוקרות/ים: Vincent Mabillard, Raphaël Zumofen, Gal Yavetz, Jenny Bronstein

כתב עת: Risk, Hazards & Crisis in Public Policy 16(3), Article e12325

תאריך: פורסם מקוון: 8 בינואר 2025; בגיליון 16(3), ספטמבר 2025

DOI: https://doi.org/10.1002/rhc3.12325

צוות תקשורת ציבורית בחדר מצב אזרחי בוחן מפות ומסכים מטושטשים בזמן משבר.

במשבר טרור מתגלגל, תקשורת ציבורית יעילה צריכה לא רק להרגיע אלא גם להפעיל ערוצי שיתוף אזרחיים אמינים.

תקשורת ציבורית בזמן טרור היא תשתית של אמון

המאמר מתמקד ברגע שבו מידע מהיר, מדויק ומבוסס נעשה תנאי להגנה על הציבור. לאחר מתקפת 7 באוקטובר, ארגונים ציבוריים בישראל נדרשו להיאבק בפאניקה, בחוסר ודאות ובמידע מטעה דרך ערוצי מדיה חברתית.

מושגי יסוד בקצרה: תקשורת משבר

תקשורת משבר היא פעולה מוסדית שמטרתה למסור מידע, להנחות התנהגות ולשמר אמון בזמן סכנה. המאמר חשוב משום שהוא בודק אילו סוגי מסרים מקבלים תגובה אזרחית חזקה יותר בפלטפורמה ציבורית פתוחה.

מה נמדד בפייסבוק?

המחקר בוחן פוסטים של ארגונים ציבוריים בישראל ומסווג את תוכנם לפי קטגוריות של מסרים. ההשוואה בין סוגי תוכן מאפשרת להבין האם הציבור מגיב יותר לחדשות, להרגעה, להעצמה או לקריאה לשיתוף פעולה.

שיתוף פעולה אזרחי הופיע כמסר חזק

לפי התקציר, פוסטים חדשותיים יצרו יותר מעורבות יחסית, בעוד מסרי הרגעה והעצמה עוררו פחות מעורבות. עם זאת, הרמות הגבוהות ביותר במונחים מוחלטים הופיעו כאשר רשויות פרסמו מסרים על שיתוף פעולה של אזרחים.

למה פייסבוק היא זירה חשובה למחקר?

פייסבוק משמשת ערוץ שבו אזרחים נחשפים למסרים ציבוריים ומגיבים להם בזמן אמת. בתקופת משבר, התגובות האלה יכולות להצביע על אילו מסרים מצליחים למשוך תשומת לב ולייצר פעולה.

מה הסיכון במידע לא מדויק בזמן מתקפה?

מידע לא מדויק יכול להגביר חרדה, לעודד החלטות שגויות ולהחליש אמון ברשויות. לכן המאמר מדגיש את הצורך במסרים מהירים אך אחראיים שמפחיתים פאניקה ומתקנים מידע מטעה.

למה מסרי הרגעה לא תמיד מעוררים מעורבות?

מסרי הרגעה עשויים להיות חשובים מבחינה ציבורית גם אם הם אינם גורמים להרבה תגובות. המעורבות הנמוכה אינה אומרת שהמסר חסר ערך, אלא שהאופן שבו אזרחים מגיבים ברשת שונה מתרומת המסר לניהול המשבר.

מהי מעורבות אזרחית בהקשר הזה?

מעורבות אזרחית כוללת תגובות, שיתופים או אינטראקציות אחרות עם תוכן ציבורי. במאמר היא משמשת אינדיקציה לאופן שבו קהלים מגיבים למסרים שונים של רשויות.

האם מסר חדשותי הוא תמיד המסר הטוב ביותר?

לא בהכרח, משום שמסר חדשותי עשוי למשוך תשומת לב אך לא בהכרח לבנות יכולת פעולה. הממצא על שיתוף פעולה אזרחי מלמד שמסר שמחבר מידע לפעולה יכול להיות חשוב במיוחד.

מה ארגונים ציבוריים יכולים לשפר?

הם יכולים להתאים את סוג המסר למטרה: עדכון, הרגעה, הנחיה או גיוס שיתוף פעולה. המחקר מסייע להבין שכל קטגוריה עשויה לייצר דפוס תגובה שונה.

מה הקשר בין תקשורת משבר לדמוקרטיה?

דמוקרטיה תלויה ביכולת של מוסדות למסור מידע אמין ולזכות באמון גם בזמן פחד. כאשר רשויות מתקשרות היטב, הן מחזקות אחריותיות ושיתוף אזרחי במקום להסתפק בשליטה מלמעלה.

האם המחקר מודד את איכות ההחלטות של אזרחים?

התקציר מתמקד במעורבות ברשת ולא במדידת החלטות התנהגותיות מחוץ לפייסבוק. לכן יש להבחין בין תגובה דיגיטלית לבין פעולה אזרחית בפועל.

למה מתקפת 7 באוקטובר היא מקרה ייחודי?

המתקפה יצרה מצב מתגלגל, טראומטי ורב־מידע שבו הציבור נזקק להנחיות ולוודאות. המקרה מאפשר לבדוק תקשורת ציבורית בתנאי קיצון שבהם אמון ומידע נעשים חיוניים.

מהי השורה המעשית למדיניות?

רשויות צריכות לזהות אילו מסרים מעוררים תגובה, אך גם לשמור על דיוק, חמלה ואחריות ציבורית. שילוב של מידע ברור וקריאה לשיתוף פעולה יכול לחזק את הקשר בין מוסדות לאזרחים במשבר.

התמצית שלעיל היא תמצית עצמאית בעברית, שנכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. היא אינה תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינה מטעם המחברים או כתב העת, ואינה מחליפה קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 19 ביוני 2026